אבני האפוד חלק א כד

והשע"המ וחק"ל והנדיב לב וה' אחי וראש כולהו ס"ל דתלינן בגוי להקל לא נשאר כ"א מוה"רם מינץ וה' אורים גדולים דס"ל דלא תלינן בגוי מלבד שאין דבריהם עומדים נגד רבים וגדולים הנז'. אף גם זאת שכל הראייות שהביאו לסברתם אינם מכריעות יש"ב. והנה עמנו עוד ס' הנ"וב ורע"קא נמי דקיימי בהך שיטתא והראיה שהביא מו"הר שם מסוגייא דכתובות די"ג הביא ג"ך הרע"קא וב' נביאים נבאו בסיגנון אחד וע"ע פ"ת בסי' י"ג סק"יח במאמר מוסגר

אך זוהי שקשה דמאי דהרב שם הביא משם מוה"רם מינץ בסי' כ"ו שכתב דאפי' ברוב גויים לא תלינן בגוי אלא בישראל ושה' אורים גדולים בלמוד קי"ח תלה כיפי בס' מוה"רם ונ"ט דבישראל דהוי מין במינו תלינן אבל בגוי דהוי מין בשא"מ לא תלינן יעו"ש. וכ"כ הפ"ת בסי' ד' סק''כג משם ת' חמדת שלמה. עינינו הרואות להכנ''הג בא"הע סי' ס"ו הגה"בי אות מ"ד וה"ד ה' עבודת השם כתב משם מוה"רם מינץ בסי' ק"ט להיפך שכתב דפנויה הרה לזנונים כותבין בכתובה כתולתא דא כדי לפרסם שנבעלה ואסו' לכהן מספק הגם דאמרה לכשר נבעלה לא מפיה אנו חיין שמא נבעלה לגוי וכו' ע"כ הרי דמוה"רם מינץ גופיה חייש לשמא נבעלה לגוי וצ"ע. ושמא בלהחמיר גם הם יודו דתלינן. ואם כנים אנחנו בזה עמדה ונס'עת הראיה שהביאו הנשיאים מוהר"אג והרע"קא מההיא דכתובות די"ג לסתר דעת מוה"רי מינץ ודוק. וע"ע בס' ישמח לב גאגין א''הע סי' י"ג

ודע דכתב ה' פ"ת שם דמבו' בתשו' רע"ק דאפי בהיא לפנינו ואינה אומרת דמערבי הוא אע''פכ אנן מספקינן בערבי ודלא כהפרישה. וכן הביא מו"הר מוהר"חג שם בדי"ב ע"ד משם הח"קל במ"ב. אך מוהר"אח נ''רו בס' תע"ל שם ד"ו ע"א כתב דבשותקת לפני הבעל לא תלינן. גם הר"ר ב"ש נ"רו שם בדי"ד וט"ו האריך להוכיח והעלה לענין דינא דכל שהיא לפנינו ואינה טוענת כלום אין אנחנו יכולין לטעון בעדה דשמא מג"וע נתעברה י"ש ויש לתמוה עליו דהוא נסתייע מתשו' רע"קא סי' ק"ו לנ"ד וכפי עדותו של הפ"ת ההיא דרע"קא סבר למתלי בגוי גם בשותקת וצריך לראות בתשו' הר"עק בשרשה לראות דברי מי יקום

ולכל הדברות היכא דהיא טוענת דמבעלה או מאיש פ' נתעברה אליבא דכ"ע דלא תלינן דשמא מגוי נתעברה היפך דבריה. כ"כ בפשיטות הר"ר ביש נירו בתשו' שבס' תע"ל שם וכ"פ ה' תע"ל גופיה שם ד"ב ע"א וכבר חילוק זה צופים אמרוהו ראשון שבכולם הפרישה ואחריו כל ישרי לב ע' צל הכסף שם די"ב ע"ד ובד"יג ע"א ועפ"ז מפרק כלאחר יד תשו' הח"קל מח"א מי''וד סי' קי"ז לא"הע מ"ב סי' ב' וע"ע בס' תע"ל שם ד"ו ע"א. וע' בס' דברי שמואל א"הע סי' ז' שהביא משם ה' ישמח לב גאגין סי' י"ג דאף בטוענת שמאיש פ' נתעברה אנן תלינן דמג"וע נתעברה וחיליה מתשובת ה' בני יעקב סי' יו"ד עי"ש וכבר כתבתי בזה אני הדל לעיל בסי' זה בשייך לס"כו אות ך' לך כא ראה

כ"ה קטן שנולד וכשהיה קרוב לד' שנים ראתה אותו אשה א' שהיה הגיד שלו קטן כשיעור פיניון ופרסמה הדבר שהיה סריס חמה ונשא אשה ואחר עבר ב' שנים זנתה אשתו עם אחי בעלה והודית וגרשה וכיון שהיה ג"ך עיבור וילדה בן הוחזק לממזר ונתגדל זה הבן ונשא אשה והוליד ב' בנים ומיום שנשא אשה רחקו אותו מבני ישראל והוא צווח דכיון דלא בדקו את בעל אמו ע"פ בקיאים איך יחזיקו אותו לממזר ודאי זה היה מעשה בעיר גדולה אזמיר יע"א ופסק הר"הג מוה"רא פאלאגי ז"ל שמותר לישא ישראלית כיון שאביו לא נבדק ואיכא ס"ס ושלח פסקו למו"הר אג"ן הז'הר ז"ל וגם הוא העלה להתיר וכמובא בס' צל הכסף ח"ב חא"הע סי' א' וב' ושם נאמר דגם רבני קושטא וירוש' העלו להתיר ובא בארוכה בס' עיני כל חי מד''קלו ואילך. וע"ע בס' ישמח לב א"הע סי' י"ג. מטה לחם סי כ"ג

כ"ו ראה זה חדש אשר ראיתי להרב שמ"ח גאגין ז"ל בתשו' כי באה בס' שערי רחמים א''הע סי' ב''ך דהביא משם ה' פנים מאירות בח"א סי' מ"ג דאם איש אחד גירש לאשתו ע"י שלוחו אך זיכה לה הגט על ידו דאף דראוי להחמיר מכח ההיא דמוהרי"קו שו' קמ"א והביאו מו"רם בהגה סי' ק"ם ס"ו דסובר בדעת הר''וף שלא להתירה עד שיגיע גט לידה מ"מ מתגרשת למפרע מעת זכוי הגט ליד השליח ונחשב יום הנתינה מאותו יום ואין לה למנות ימי ההבחנה אלא מיום זיכוי הגט ע"י שליח ושהסכים עמו הגאון מפראג. ומינה הוליד הרב על מעשה שהיה במי ששלח גט לאשתו ע"י שליח הולכה ובהרשאה כתוב ומשעה שיגיע הגט ליד אשתי וכו' הרי הוא כאילו הגיע מידי לידה ותהא בו מגורשת מעכשיו ומותרת לכל אדם והוו רבנן כי איך תהיה מגורשת כל שלא הגיע הגט לידה והמסדר מפרש לה כי בחכמה עשה שמא תזנה האשה למאי דביני ביני ותתעבר ואז יהיה הבן הנולד ממזר ספק ולא ודאי דהדבור של בעל מעכשיו הוי כמזכה לה הגט מאותו העת ע''י שליח. והרב המחבר שם בסי' ך' דחה דברי המסדר בשתי ידים ומר ניהו הרב שמ"ח ז"ל הליץ טוב בעדו דהגם שלא מצינו שום פוסק עשה כן לכתחי' מ"מ את אשר כבר עשוהו ואירע שזנתה בין נתינת הגט ליד השליח להגעתה ליד האשה ונתעברה ואח"ך קבלה הגט וילדה בן דשפיר נוכל לעשות סניף להוציאו להולד מחזקת ממזר ודאי מחמת אותו זיכוי שעשה לה הבעל בגט ע"י שלוחו יש"ב.