אבני האפוד חלק א כג

וגם בחזקה שמת וכו' וגם מכח אותה חזקה ניסת לבעל ב' וכו' וע'כז ר"י הלבן חשש להחמיר שמא לא דקדקו או שמא אח"ך בא הגט לידה והשיב עליו ה' מוה"רח הכהן ז"ל ובת"וד כתב ומ"ש שהוא מ"ם ס' מגורשת ס' אינה מגורשת וא"תל אינה מגורשת ס' מגוי נבעלה אינו נראה דרוב המצויין אצלה ישראל הן ומגו אין כאן דאי בעייא אמרה מגוי היה שהרי היא טוענת מעולם שהיא גרושה ומישראל ואין כאן מגו כיוצא בזה וכו' וע"פ הדברים האלה כתב ה' מטה לחם שם דיש ללמד מדבריהם דאמרינן ס' מגוי אע"פ שהיא טוענת דמישראל נתעברה לולא דאיכא ריעותא דרוב מצויין אצלה ישראל נינהו יעו"שב במה שהשיג בזה למו"הר צל הכסף ז"ל ולדידי אם כונתו היא להוכיח דבין להקל בין להחמיר ל"א היפך דבריה לע"ד אה"מר אין מכאן ראיה כלל דהרבנים הנז' קיימי בנדון דלפי טענת האשה הולד הוא כשר דהיא טוענת דמישראל נתעברה אחר הגירושין רק דאנן לא מהמנינן לה כלל בכל דבריה ואנן חשדינן לה דקודם הגירושין הוא והולד פסול. אלא דהיה חופן להחמיר ולהקל בס"ס ואחד מהספקות הוא ס' מגוי ודחה מוה"רח הכהן ז"ל ספק זה דרוב מצויין אצלה ישראלים הם הא לא"ה הוה מקילינן בספק מגוי יען דלא באנו להקל היפך דבריה דגם לפי דבריה אם נאמיניה הולד כשר אבל במקום דלפי טענתה הולד פסול שנאמר דלא נאמינה ושמא מגוי הוא ונקל להכשיר את הולד זו מנין לנו ובזה לא דברו הרבנים הנז' ודוק. ודא תהא למיקם כי חילוק זה כתבתי לפי מה שהעתיק הרב דברי רי"אז כי אין הספר אצלי לראות הדברים בשרשן

כ"א סכ"ח ש"ע היו העם מרננין אחריה וכו'. זהו פירוש דיימא האמור בש"ס דיבמות דס"ט. וע' עבודת השם תא"הע סי' ב' מה שפלפל בפירוש הש"ס דיימא ולא דיימא עמ"ש הראשונים ז"ל

כ"ב סכ"ט ש"ע אבל האב שאומר על העובר שאינו ממנו וכו'. מלשון זה נראה דא"ץ שיאמר בודאי כי הוא ממזר רק כל שאומר שאינו ממנו הרי הוא כאומר שהוא ממזר והוא ממזר ודאי וע' ב"ש ס"ק נ"ב ויד"א הגה''בי ס"ק כ"א שעמדו בזה דמדברי הרמ"בם נראה שהוא ס' ממזר. וע' פ"ת ס"ק ל"ו שהביא משם הגאון נו"בי בסי' ד' שכתב שהאמת הוא כן דכל שאינו אומר שהוא ממזר כי אם שאומר שאינו בנו שהוא ס' ממזר ולא ממזר ודאי ושלא נחלקו בזה הרמ"בם והטור ורמז ג"ך לה' שע"המ גם בס"ק פ"ל הביא שכ"ד הג' הרע"קא יעו"ש וע' דברי שמואל חא"הע סי' ז' דקל"ד והרב הא"ח נפשינו נ"רו בס' תעלומות לב ח"ג סי' א' הביא משם הח"קל בי"וד ח"א סי' קט''וב דקאי בשיטת הנ"וב אך איהו גופיה דעתו אינו כך דלא בעינן שיאמר שהוא ממזר ודאי וכל שאומר שלא בא עליה ולא נתעברה ממנו די לעשותו ממזר ודאי ומעיד בגדלו שהחק"ל גופיה במ"ב א"הע סי' פ"ז הסכים בפשיטות שדעת הרמ"בם כה'שע דכשאומר האב שאינו בנו הולד ממזר ודאי ומוכרח דמ"ש בח"א חיו"ד היינו לפלפולא בעלמא יעו"ש. גם הרב רפאל אהרון בן שמעון נ"רו רב ומו"ץ בעיר קאירא בתשו' כי באה שם סי' ו' די"ד וט"ו האריך בזה והעלה דכל שאומר שאינו ממנו כגון שאומר שלא בא עליה ה"ז נאמן לעשותו ממזר ודאי וא"ץ שיאמר שהוא ממזר וס' הב"ש בזה יחידאה הוא ואפי' אי נימא דהוי פלוגתא בדברי הרמ"בם הרי מרן פסק כוותיה וקבלנו הוראותיו יעו"ש

כ"ג שם נאמן לפוסלו ע' כנ"הג הג"הט ש"ק נ"ט וס' יד"א ס"ק ז"ך שהביאו ס' רי"אז דאין האב נאמן רק כשאומר על בנו שהוא ממזר דבא מאיסור ערוה אבל לא שנתעברה מאחר. וגם ס' תוס' רי"ד דדוקא כשאין האם מכחיש ורמזו ת' מוהרא"נח בא' סי' מ"ה דהביא ס' בה"ג ור"ת דס"ל דאין האב נאמן רק כשהפיסול בא ע''י הכרת בכורה וחש הרב לס' הללו יעו"ש ובס' דברי שמואל סי' ו' דק''לה ובס' פ"ת ס"ק ל"ו הביא משם הג' רע"קא בתשו' סי' קכ"ח והח'תס בסי' י"ג דצרף הנך סברות לס"ס. ורב א' מח"ור דורינו נ"רו סמך עליהם לצרפן להתיר. ומ"ש הר"ר ב"ש נ"רו בתשו' כי באה בס' תע"ל הנז' (באות הקודמת) אריה שאג עליו וכגבור מתרונן כתב דאין לצרף סברות אלו לס"ס כי ס' בה"ג בטלוה הראשונים וס' רי"אז היא ס' יחידאה ומה גם דמרן דחאם מהלכה ופסק להיפך והביא מדברי הגאון חק"ל במ"ב חא"הע סי' ב' דמאן ימאן לצרפם לס"ס ובפרש במקומות שקבלו עליהם ס' מרן בין להקל בין להחמיר ושגם הגאונים ורע"ק והחת"ס לא סמכו ע"ז עי"ד

כ"ד שם ש''ע והוא ממזר ודאי. אי הך דינא הוי דוקא כשהיא מכחישתו ואומרת שממנו נתעברה אבל אם האשה אינה לפנינו אם יש בידינו להכשיר את הולד ולעשותו ספק ממזר בשאנן טענינן דשמא מכותי נתעברה ע' ב"ש ס"ק נ"ב שהוליד בזה מחלוקת בין הרמ"בם והטור וע' פ"ת ס"ק ל"ו ול"ט שהביא משם השע"המ והרע"קא דהסכימו אליבא דכ"ע מספקינן בערבי כל שהיא אינה אומרת ממי נתעברה ע"ש וע' להח"תס בא"הע סי' יו"ד שכתב דלשמא נבעלה לגוי נ"ח דאשה מזנה בודקת ומזנה מישראל ולא מגוי דחרפה היא לנו והביא ראיה מדברי ר"שי דכתו' די"ג ואנכי העירותיהו בהגהותי לכ' עבודת השם בסי' ה' דנ"ג ע"א מדברי הרמ"בם פי"ח מה' א"ב דין י"ד ופסקו מרן לקמן סו"סי ו' ודמיתי ראייתו מדברי ר"שי ע"ש. וע"ע להגאון מו"הר בס' צל הכסף ז"ב סי' ב' דהאריך מזה וכתב דחבל נביאים ראשונים ואחרונים ה"ה ר"שי והרמ"בם והר"מה וה''רן וה"המ והטור התש"בץ ומרן ומוה"ריו והפרישה והבני יעקב ומוהרי"מט