אבני האפוד חלק א רלד

הב"מ והג"מ הנ"ל תמה עליהם איך מלאם לבם לחלוק ע"כ הפוסקים גדולי האחרונים הט"ז והב''ש וס"הג של מוהר"ם ומר הכריע מרדכי הירוש' גטין פ"ו שהשליח יכול לבטל השליחות ול"מ מה שנתרצה אח"ך יעו"ש והרב המגיה בס' מאמר מדברי שיטה לגיטין בדצ"ה ע"א ובדק"ך ע"א הכריע מרדכי הרמב"ם והש"ס דילן ופסק מרן דקמן דהגם דמתחילה בטל השליחות כל שנתרצה אח"ך מהני ותמה על הטו"ז י"ש

ב ס"ד ש"ע המקדש קטנה ע"י אביה וכו' וי"א שהיא יכולה לקבל גטה ע' כנה"ג הג"הט סקי"א שכתב משם מוהריב"ל דבנותן לה חפץ ומחזירו לאחר שעה לא היה סומך להתיר שתקבל היא גטה ושמוהרשד"ם בא"הע סי' ט"ל כתב חכם א' והסכים הוא לזה דאפי' בכה"ג מתגרשת וע' יד"א סק"י מ"ש משם הרב המכת"ם. ועתה נדפס ספר זרע אנשים תשובות מלוקטות לרבני אחרוני הראשונים וראשוני האחרונים ושם ראינו שהסכימו עם מוהרשד"ם. הר"ב מיהר"י אדרבי ומוה"ר שלמה פיגון, מוהר"מ מאטאלון ומוה"ר יעקב בן נחמיאש ז"ל עי"ש מסי' מ"ח עד סי' נ"ב

ג' ס"ו ש"ע ואם אינה מבחנת וגרשה ע"י עצמה אינה מגורשת. דעת הרב מלונדרוש דגם באינה מבחנת יכולה להתגרש ע"י עצמה והוב"ד בהגה"מר דגטין פ' התקבל וכתב הכנ"הג בהגב"י ס"ק ט"ז דהיא סברה יחידאה וע' בס' מאמר מרדכי קריספין דק"א דבקש לעשות לו עזר מדברי הר"ן וע' להרב המגיה שם וע"ע שם בדק"ג ע"ג

ד סי"ט ש"ע מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע קולי וכו'. ע' במזכרת הגטין שלי סי' צ"ח אות ה'

ה סכ"א ש"ע אם היו רבים עומדים וכו' איזה מהם שירצה יוליך אותו וכו'. אם האמירה היה לב"ד ע' כנה"ג סי' קמ"ב הג"הטו סק"מ. וע' במז"הג שלי סי' צ"ח אות י"א

ן סכ"ד ש"ע מ"ש בתיקון שטרות שטר הרשאה בשולח גט ממקום למקום א"ץ וכו' וכן לשליח העושה שליח ואם הביא שטר הרשאה נאמן לומר שליח ב"ד אני כנה"ג הגה"ט ס"ק מ"א משם הרלנ"ח ס' קכ"ט וק"ל וכן העתיק היד"א הגה"ט ס"ק כ"ט ואין ס' מוהרלנ"ח מצוי אצלי כעת דאם אין כאן ט"ס דבמקום אם הביא צ"ל אם לא הביא דברים ככתבם לא זכיתי להבינם דאם הביא שטר הרשאה איך לא יהיה נאמן לומר שליח ב"ד אני ולמה אנו צריכין לנאמנותו ולכן אני אמרתי דהכונה אם הביא שטר הרשאה מהבעל לשליח א' אך משליח א' לשליח ב' לא הביא וע"ז כתב דכיון ששטר הרשאה של שליח א' לפנינו רק דאין כאן הרשאה מח' לב' לית לן בה דהא כתיב בגווה שיוכל לעשות שליח ב' ואנן סמכינן אנאמנות דאיהו ניהו השליח ב' שנעשה לפני ב"ד. וכן מצאתי הדבר מפורש בתשו' מוהר"ר תם סי' ב' דרמז הכנה"ג שם דזה היה מעשה בזמן מוהר"א קפסלי דאיש א' שלח גט לאשתו ע"י שליח וכתב לו שטר שליחות כהוגן והשליח א' עשה שליח ב' בפני הרב ירמיה מארגונאטו וב"ד ולא כתבו לו שטר שליחות רק נתנו בידו השטר שליחות שעשה הבעל לשליח א' וכשבא השליח ב' לפני מוהר"א קפסלי לא רצה לתת הגט לאשה והחזיר אותו לאחור עד שיכתב שטר שליחות משליח א' לשליח ב' וכתב דנהי דאילו היה בדבר חשש עיגון לא היה מצריך שטר אבל כחן דהיה לאל ידם לעשות שטרות נכון הדבר להחמיר והרב מוה"ר תם שם בסי' ג' כתב דאע"ג דהר"י מרגונטו לא עשה כשורה מ"מ מדינא לא יוכל להאשימו וע"ע לו בסי' ו' ובסי' קנ"ח. גם הרדב"ז בתשו' כ"י סי' ש"ס והביאה הגט פשוט בסי' קכ"ה ס"ק ע"ט ושם באו הדברים מבוארים באר היטב דעובדא הכי הוה שהשליח ב' בא עם ההרשאה הראשונה מהבעל לשליח א' והיטב חרה לו על מעשה הר"א קפסלי דלא הי"ל להחזיר הגט לאחוריו והי"ל לחשש על חשש עיגון יעו"ש ובס' יד"א סקל"ד

וממזעא דבר אתה תשמע מהרה דשליח ב' שמביא גט לפנינו צריך שיהו בידו אחד משתי הרשאות כתובה וחתומה ומקויימת כהלכתה או הרשאה ראשונה מהבעל לשליח א' ואז נאמן הוא לומר שליח ב"ד אני אפי' בלי הרשאה כיון שעינינו הרואות שיש לו כח לשליח א' לשום שליח ב' בלי אונס כלל או הרשאה משליח א לב' עשויה בפני ב"ד מומחים ומקויימת כהלכתה דאז הוא ברור שהי"ל כח לשליח א' לעשותו דאי ל"ה לא היו ב"ד עושים אותו שליח וכמ"ש בתו"י שם סי' ו' אבל בבציר מהני דהיינו בלתי הרשאה ראשונה ושנייה לא סגייא דהגם דנהמניה במה שאומר שליח ב"ד אני מ"מ עדיין אין בידינו מופת חותך דהיה כח ביד הראשון לעשותו. אכן מדברי הריב"ש בתשו' סי' ג"ן ופסקו מור"ם בהגה לקמן סי' קמ"ב ס"ט מבואר דכמו שהשליח א' נאמן לומר בפ"ן ונחתם ונאמן לומר שליח אני לגירושין בלי עדים ובלא שטר כך השליח ב' נאמן לומר נתקיים הגט הזה בפני ב"ד על ידי השליח א' שאמר בפ"ן ואני שלוחו שמינה אותו בפני ב"ד אמנם א"ץ לומר ולהאריך רק שליח ב"ד אני ואי"ץ לשטר שליחות ולא לעדים ובאו דבריו יותר בהרחבה בסי' שי"ח ושם כתוב דכל שהשליח ב' חומר שליח ב"ד אני ודאי עשו ב"ד הדבר כתיקונו וכן בשלישי וכו' ולכן אם נתמנה בפני ב"ד אע"פ שנא נזכר זה בשטר שליחותו אומר שליח ב"ד אני ומקבלין ממנו שהרי שטר שליחותו ל"מ ולא מוריד וכו' יעו"ש וזה היפך דברי כל הרבנים הנ"ל ומן התימה על הכ"הג שלא גילה אוזן בזה דעיין זה במחלוקת הוא שנוי בין הראשונים.