אבני האפוד חלק א רלג

ח"ו אות יו"ד וי"ב והיד"א בדקל"ו ע"א נקטי הסדר באופן זה אך מוהרי"ך בס' ב"כ דפ"ב ע"ד נקיט לשון לעז בתחי' ואח"ך בל"הק. גם מדברי מוהרח"פ בס' גנזי חיים ע' גט אות יו"ד נראה דהכי נהיגי עד עתה באזמיר וכן נהגו בירושלים וכמו שנראה מדברי ה' אוזן אהרן מע' גט אות י"ט ושם נאמר היכא דהבעל אינו מבין לשון לעז והמתגרשת אינה מבינה לשון ערבי שהסכימו שעכ"ז יאמר הוא הלשון שמבינה אע"פ שאינו יודע מהו אומר ויפרשו לו כלשונו פירוש הדברים וכו' וכתב שם דאע"ג דהטעם שתקנו כן לא מפני המתגרשת שהיא מתגרשת בע"כ רק הטעם הוא מפני המגרש וכו' עכ"ז שלא לשנות עשו כן

ה ס"ה אם נתנו לה בתורת שט"ח אינה מגורשת. עב"ש ססק"ב אי מהני בנד"ז היו עסוקים באותו ענין וע' פ"ת סק"ב ובס' כפי אהרן שם פלפול עצום בדברי הראשונים על הדבר הזה

סי' קל"ז

א ס"ד ש"ע אמר לה הרי את מותרת וכו' וא"ל בשעה שמסר לה הגט וכו'. דוקא בשעה שמסר אבל לא אחר מסירה ולכן מי שגרש את אשתו במסירת גט לידה כדת ואחר שקבלה הגט ונתנתו בחיקה הפך פניו כלפי הב"ד ואמר לשמעון חינה מותרת אין בדבריו כלום. מוהר"י פאראגי ז"ל בתשו' הנד"מ סי' ס"ב

סי' קל"ט

א סט"ו ש"ע היה ידה קטפרס וזרק הגט על ידה ונפל לארץ וכו' ע' מטה לחם סי' ל"ג

סי' ק"מ

א ס"ה ש"ע או שהיתה קטטה ביניהם ותובעת להתגרש ע' יד"א הגהב"י ס"ק ט"ו מ"ש משם ה' פני יהושע. הביאו גם ה' פ"ת בסק"ו וכתב משם ה' קרבן נתנאל שנסתפק היכא דהאשה עשתה שליח וזיכה לה הבעל על ידי אחר אי מהני יעו"ש. ואין ס' ק"ן תחת ידי ומכותלי דבריו נראה דמהני. אולם מצאתי הדבר מפורש בספר המכריע לר' ישעיה הראשון בסי' ג"ן דלא מהני שכתב דאע"ג שגלתה האשה דעתה שהיא מתרצה בגירושין רשו יא שליח לכך אפ"ה אין הבעל יכול לזכות לה גטה ע"י אחר כיון דקי"ל דחוב הוא לה דמאן לימא לן שלא נתחרטה בדבר ועצובה היא אם תתגרש ובטל הרצון ההוא הילכך אינו גט עד שיגיע גט לידה ול"ד לקטטה ויבם שכל העתות שוות בה ואם זכות הוא לה תתגרש על ידי אחר ע"כ

ב שם בהגה ואם בעלה מתנכר וידעינן שהיא מהדרת אחר הגט וכו'. עמ"ש הת"הד דא' עג דבירושנ' גרסינן דאפי' בצואת להתגרש שאני מומר וע' כנ"הג הגהב"י וזיל ה' המאירי ביבמות קי"ח ע"ב ואילו היו חברי נמנין, עמי הייתי אומר באשת ישראל מומר שזכות הוא להיות גט תכף שזכהו לאחר על ידה במקום שהוא ולא יוכל לחזר ואע"פ שאמרו אע"פ שחטא ישראל הוא מ"מ לפי מה שנראה אין בו חשש שזכות גמור הוא לה והדברים נראין ע"כ ועפ' אמרות טהורות, מאמר מרדכי קריספין די"ט. ומ"ש א"ה לקמן על סי"א

ג ס"ה בהגה וה"ה לאשה הנאסרת על בעלה וכו' ויש מחמירין. ע' פ"ת לקמן סקי"ג מה שתמה על ס' מוהריקו וכדבריו כתב ה' שמ"ח גחגין ז"ל בתשו' כי באה בס' שערי רחמים א''הע סי' כ"ב ועמ"ש ע"ד הגאון כמוהרא"א שם ועמש"ל א"ה בסי' ד'

ד סי"א ש"ע מתנכר השולח גט לאשתו וכו'. דין זה הוא מתשו' הת"הד סי' רל"ו וכתוב שם דהא דצריך ב' תקנות הללו ה"ד בדלא גלתה האשה דעתה דניח"ל בגט אך אם גלתה דעתה וכגון דאשת המשו' בקשה מכמה בני אדם שיוכלו לפתות את המשומד שיתן לה גט ואירע שאחד מאותם ששמעו בקשת האשה נזדמן אל המשומד ופתה אותו בכה"ג מצינן למסמך דדי בקבלה לחודה עי"ש וה' ירך אברהם במא"הע סי' ט"ז הביא משם גדול מו"הר מוהרי"ך ז"ל שחילק דע"כ ל"א הכי הת"הד כ"א דוקא בשעשה שליח לקבלה לאותו האיש אשר בקשה האשה ממנו לפתות להמשומד לא כן היכא והשליח הוא איש אחר אשר שמע מפי העד שהאשה חלתה פני רבים אע"פ שיהיו דבריו לפני ב"ד ל"מ וה' המחבר כתב עליו דעם שהחילוק נראה נכון וישר אין בדברי הת"הד רמז מזה ורמז למ"ש מוהר"אי בפ"וכ סי' מ"ג. אמנם ה' תפארת אדם בא"הע סי' ך' הביא דבריו וכתב שאין טעם בחילוק זה ושמדברי הת"הד מתבאר דל"ש ולכך פסק לדינא דבכגו"ד די בשליח קבלה לבד עי"ד

ה אם לא נעשה תיקון זה. ע' כנה"ג הגהב"י ס"ק ב"ך, יד"א ס"ק ל"ב, ובס' מטה לחם סי' ל' כתב דרבני קושטא עשו מעשה כמה פעמים בשליח הולכה לבד במקום שא"א לזכות י"ש ובס' שדי חמד סי' כ"א אות

סי' קמ"א

א ס"א ש"ע ומשיגיע גט לידה תתגרש ודאי. ע' פ"ת סק"ב, והנה מסדרי הגטין נקטי בלישנייהו דשואלין את השליח אם הוא בעצמו לא בטל השליחות. ע' בסדר הגט למו"הר רות כ"ו וע' פ"ת שם באות ך' מה שכתב משם הג' ב"מ והג"מ דאין ביד השליח כלל לבטל שליחות וע' בספר יד יסף הנד"מ בחא"הע סי' י"ד שנסתפק היכא דהשליח בטל השליחות ואח"ך נתרצה ונתן לה הגט אי כשר ואחר שהביא דברי הטו"ז שהביא הפ"ת דס"ל דאם בטל השליחות ואח"ך מסר לה הגט ל"מ ודברי