אבני האפוד חלק א רל

הביא ב' לח"ש דקנ"ב, וכעת אין ספר אדמ"ק תחת ידי. האמנם אנכי הרואה לה' שמחת יו"ט בסי' י"ג דנ"ג שמביא וקורא תשו' ה' נח"ב הלזו ונתח אותה לנתחיה והעלה דכל דבשעת נתינה הוכשר סגי בהכי אף כי בשעת כתיבת הגט נכתב שלא כהוגן יעו"ש

וגדולה מזאת היה רוצה להתיר הרב ז"ל שם דאם יהיה האופן דבמקום הכתיבה טעו ושינו את שמה שינוי גמור דהיינו שכתבו שם וידא (שהוא שינוי שם מח"ח) ועל האמת כי בשעת כתיבה עדיין לא שינו את שמה ואח"ך למאי דביני בני שהביא השליח הגט למקום הנתינה חלתה המתגרשת ושינו את שמה לוידא כמ"ש בגט כיון דבשעת כתיבה לא נכתב בכונה לשנות את שמה ואדעתא לפסל הגט רק מחמת טעות שהטעה אותם הבעל או אחרים כיון דבשעת נתינה אתרמי מילתא ששינו את שמה ס"ד, אלא דבסו"ד בדנ"ג ע"א לא אזר חייל להתיר מטעה דהוי מחוסר מעשה השינוי בין כתיבה לנתינה ובעינן וכתב ונתן אך היכא דעיקר השינוי היה קודם כתיבה רק שחסר הפרסום בכה"ג פשי'טל דמהני אם הפרסום נעשה בין כתיבה לנתינה יש"ה, ולפום ריהטא האי חידושא דעלה בדעתו של הרב נראה כמו זר דכיון דבמקום הכתיבה כתבו שם וידא מבלי היות לה שם זה אף שאינו בכונה לפסל את הגט רק מחמת טעות מ"מ נמצא דהכתיבה והחתימה נעשו על שם שלא הי"ל ומה נועיל כי בשעת נתינה היה לו שם זה וכן מצאתי להגאון פתחי תשובה בקו ט' השמות בפ"ן אות ד' שכתב דאם היה הגט נכתב בשינוי גמור גם במקום הכתיבה דשמה נפתא וכתבן טפתא ודאי דאינו מועיל שינוי השם ע"י הכרזה אחר הכתיבה אף קודם הנתינה כיון דבעת כתיבת הגט נכתב ונחתם בשינוי ובפיסו' ואפי' אם שינו לה השם ע"י חולי בשינוי גמור שעקרו השם הראשון ועתה אחר השינוי הוא כמו שנכתב בגט אין מועיל כלום לתתן חתימות העדים שחתמו אשקרא והאי גיטא חספא בעלמא הוא וכו' אבל אם יש שינוי גמור בין מאדום כתיבה למ"ן לא היו סומכים להתיר ע"י הכרזה, מיהו אם בין כך שינו לה השם מח"ח לשם מ"הכ שנכתב בגט ונשתקע שם הראשון איפשר דיש להקל וצ"ע את"ד, הרי להדייא דכל דבמקום הכתיבה כתבו שם שלא יש להמגרש או המתגרשת לא מהני כלום מה שה חזק אח"ך. וכן ראיתי להרב שדי חמד בסי' ל"ז אות י"ד שהביא משם ש''ות שם אריה שאינו מועיל כלל החזקת השם דאח"ך דיש בזה שלא לשמה דצווה לכתב לשם רשה ששמה כך ולא לשם אשה זו וכו' ומה שהביא ה' שד"ח בסו"ד ראיה מדברי הג"פ סי' קכ"ט ס"ק ל"ו יש לדחות דהתם שאני דהא מיהא יש לו שם זה

מיהו על נדון ה' נח"בר שבמקום הכתיבה נכתב כהוגן בשינוי שמו שהי"ל רק דבמקום הנתינה היה חסר הפרסום ולמאי דביני ביני נתפרסם שרצה הרב לפסל וחלק עליו ה' שמחת יו"ט בזה הגאון פ"ת הוא תנא דמסייע ליה דאיהו רצה להתיר אף היכא דהיה חסר עיקר השינוי ונעשה למאי דביני ביני כ"ש היכא דכבר היה השינוי רק שלא נתפרסם ואינו חסר רק הפרסום דבהא יתיר בשופי הפ"ת ולא הצ"ע למעשה כי אם היכא דחסר מעשה השינוי וכמבואר למעין אלא דגם זה מידי פלוגתא לא נפקא דמלבד דרבני ירוש' בנדון ה' נח"ב הצריכו גט אחר ולא אהני להו הפרסום דמאי דביני ביני אף גם זאת ה' שד"ח שם בהעתיקו לשון ה' שם אריה הביא לנו טעם אחר לומר דלא מהני החזקת השם דאח"ך משום דבעינן שלא יהא מחוסר מעשה בין כתיבה לנתינה והיה מחוסר מעשה החזקת השם (דטעם זה דחאו ה' שמחת יו"ט ויעו' לעיל סי' קכ"ד על ס"ב מש"ש) גם הביא שם משם ה' שדה הארץ ח"ג סי' י"ג דאף אם חסר הפרסום לבד לא מהני ע"ע, וע' לעיל סי' קכ"ה על סט"ז מ"ש עוד ע"ד ה' שמחת יו"ט הנז'

ח ס"ט ש"ע אם לא הזכיר שם אבי האיש וכו' כשר לא הוזכר בדברי מרן אם כשר ליתנו לכתחי' ותתגרש בו או"ד דוקא כשניתן הגט אבל אם לא ניתן לכתחי' לא ינתן אף לדברי המכשירים וע' כנ"הג הג"הט ס"ק ס"ח יד"א ס"ק כ"א שכתב דלענין הלכה אם נתגרשה בגט שלא נכתב שם אבי המגרש דהגט כשר ותנשא לכתחי' כיון דאית לן גדולי הפוס' דסברי הכי וכ"כ מרן בס' הקצר י"ש מבואר דאם לא ניתן עדיין אף שנכתב לא חשיב דיעבד. וכן העלה הגאון מו"הר בס' שע"א א'הע סי' מ"ג ולא התיר רק במקום עיגון שהיה גט ע"י שליח ומכח ס"ס יעו"ש. וכן העלה הרב המפור' מוהרח"פ בס' גנזי חיים מע' גט אות מ"ד אלא שבאות א' לא כ"כ, יעו"ש וכבר עמד בזה ה' מוהרח"מ בס' ישמח לב ח"ב סי' ח' והצ"ע דבריו

ט ע"כ לא כתבו הפוס' דלכתחי' לא תתגרש בלתי כתיבת שם האבות תנן היכא דאין לנו שום ספק בכתי' אבל היכא דאנו מסופקין בשם האבות אז כתבינן שם המגרש והמתגרשת לבד וכמ"ש מוהרש"ך והב או ה' כנה"ג בס"ק נ"ט והיד"א שם והכי עבדי עובדא רבנן דממוני אגיטי דור אחר דור וכמבו' במסדרי הגט לך נא ראה בס' שדי חמד מע' גט אות ט' שאסף וקבץ כמה נדונות בזה שהשמיטו שם האבות לכתחי' ואין חילוק בין אשכנזים לספרדים וכמו דסבר מימר הבאמ"ח ח"א סי' כ"ה יעו"ש וכאשר כתבתי במז"הג שלי סי' ד"ן אות ט"ו.