אבני האפוד חלק א רכט

ב ס"ב ש"ע נכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו פסול וכו' גט שנכתב ביום ונחתם בין השמשות וניתן בלילה אין להכשירו. מוהר"מג בתשו' סי' ל"ב וה"ד הג"פ בסק"ט והפר"ח חלק עליו ואני הצעיר תמהתי עליו דהא איכא הכא ס"ס להכשיר. ושו"ר לה' ירים משה במז"הג סי' י"ג שקדמני בזה יעו"ש ובס' שדי חמד מע' גט סי' א' אות כ"ה

ג ס"ה ש"ע גט שלא נמסר ביום הכתיבה אין תקנה וכו' ע' כנ"הג הג"הט ס"ק ט"ו יד"א הג"הט סקי"א והגה"בי סק"ח פ"ת סק"ו. שבת אחים שם דיו"ד ע"א וע' ברכות מים מדקכ"ח ואילך שפלפל בחכמה ע"ד דרבנן ראשונים ואחרונים ובדק"ל ע"ג כתב דלצאת י"ח הר"ן הנכון שהבעל אחר מסירת הגט ילך לעיר אחרת עד שינתן הגט והסכים עמו הר"הג מוהרד"פ שם בדקצ"ג ולדידי בג"ד שמתחילת הכתיבה כבר היה ע"י שליח לא דבר בזה הר"ן וכן ראיתי להפ"ח בכק"ז שהביא כן משם תשו' ברית אברהם סי' קי"א עי"ד וע"ע באר מים חיים ח"ח א"הע סי' ז"ך

ד סי"ב ש"ע אם דלג חמשת ולא כתב אלא אלפים כשר ע' מה שפלפל בזה ה' שבט בנימן באות ז'

סי' קכ"ח

א ס"א ש"ע צריך להזכיר בגט שם המקום שהעדים עומדים שם וכו'. ע' שבת אחים מדי"ב ע"ב ואילך מה שפלפל בדין זה

ב ס"ג ש"ע אם יש לעיר ב' שמות וכו'. הטור כתב משם הרמ"ה דכותב שם העיקר בכלל וכולל שם הטפל בוכל שום ומשם הר"ר אביגדור כתב דאיזה מהם שיכתב כשר כיון שמכירין שניהם וסיים מרן ב"י דלכתחי' יכתב כדברי הרמ"ה אך בדיעבד ודאי לכ"ע כשר, וע' ג"פ ס"ק כ"ו דפ"ה ע"א דהנ"ע דבריו וע' לה' ראש משביר בח"א א"הע סי' ל"ד פלפול עצום ביה וישוב דברי מרן

ג ס''ד ש"ע כותבין מי מעיינות בחד יו"ד. וכ"כ הכנה"ג ס''ק צ"ה ואם כתב בב' יודין כשר ראש משביר סי' ל"ד דע"ז

ד אם במקום שכותבין וממימי מעיינות ובארות מסתפקא כתב וממימי בארות ומעינות לית לן בה ראש משכיר שם דע"ו

סי' קכ"ט

א ס"א ש"ע ורם יש לא' מהם ב' שמות וכו' ע' בקונט' שבת אחים שבס' בני אברהם מדח"י ואונך. ובענין שמות אשר קרו אלי לרגל המלאכה אשר לפני הנם כתובים במזכרת הגטין קונטריס מיוחד עז אשר לי עם קצת מ''ומ עליהם לך נא ראה אם טוב בעיניך

ב שם בהגה לא כתב אלא שם האחד אפי' הוא שם טפל. וגירש בו כשר. ע' כנה"ג הג"הט סק"ה. יד"א סק"ב. פ"ת סק"ה שכתבו דאפי' בדיעבד יש לפסל אם לא במקום דוחק ועיגון גדול וע' שדי חמד סי' ל"ה או"ח וע' לה' ראש משביר ח"א חא"הע סי' ל"ד שאחר שעמד בדבריהם כתב להתיר בדיעבד היכא שב' השמות ידועים וניכרים לעולם דאז אפי' כתב הטפל עם וכל שום כשר ע"פ היסוד מתשו' ר' אביגדור כ"ץ שהביא הרב"י לעיל סי' קכ"ח גבי שמות העיר שיכתב איזה מהם שירצה והרבה עליו רעים ופירש דברי רש"י דש"ס גיטין דל"ד גבי ההיא דק"ל מרים ופורתא שרה דהכונה דהמיעוט לא היו מכירין אותה בשם שרה אבל אם אם מכירין שתי השמות לל"ב וכפירוש ה' המכת"מ י"ש וע' אמרות טהורות דקע"ו ע"א ודקפ'"ד שדחה פירוש זה בב' ידים

ג ס"ג ש"ע שינה שמו או שמה וכו'. אם השינוי פוסל מדאורייתא או מדרבנן. במחלוקת הוא שנוי לפי דעת הב"ש סק"ה וע' בס' עבודת השם סי' ל"ז רקפ"ו ע"א שכתב דגם מוהרח"ש בא"הע סי' ג' דק"א ע"ב הבין בפשיטות מדברי התוס' דגיטין ד"ך כסברת הב"ש דלדהו הוי הפיסו' מדרבנן וכתב שדבריהם צ"ע וע"ש עוד מ"ש ומן התימא על ה' שדי חמד מע' גט סי' ל"ז או"ל שנעלם ממנו כל זה עי"ש

ד בשינוי שם האבות ג"ך נחלקו הפוס' חי הוי מדאורייתא או מדרבנן ואיכא טובא מהפוס' דס"ל דהוי דאורייתא קבצם כעמיר ה' שד"ח סי' ג' רו"ב וע' עבודת השם שם ורבני ירוש' הרמב"ן ומוהרי"א ז"ל ומוהר"ש סלאנט בתשו' כי באה בס' בני בנימן ח"א סי' י"א י"ב י"ג נקטי בפשיטות דהוי דרבנן

ה אם כתב כהן במקום שאינו יהיה בשם המגרש או בשם אביה. כתבתי בזה בקונט' הגיטין אשר לי סי' פ"ו לך נא ראה

ו שם ש"ע אע"ג שכתב כל שום שיש. ע' כנ"הג הגהב"י ס"ק מ"ה מ"ש משם מוהרשד"ם להכשיר יד"א ס"ק ק"י עבודת השם ס' ל"ז דקפ"ו. הר"הג מוהר"א פאלאגי ז"ל בתשו' כי באה בס' ז"לח ח"ב ע' גט

ז ס"ד ש"ע אם עומד במקום א' ושולח הגט למקום אחר וכו' כותב שם מקום הנתינה וכו' מי ששמו ראובן ואח"ז קראו אותו חיים ושלח גט לאשתו וכתב חיים דמתקרי ראובן ובמקום הנתינה חין מכירין אותו בשם חיים כלל ונתעכב הגט עד כי למאי דביני ביני בשעת נתינה נתפרסם בעיר ששמו חיים נפל מחלוקת בזה בין רבני ירושלים והורו דלא מהני גט זה וצריכה גט אחר. יד"א הגה"ט סק"ז משם ה' נחפה בכסף ח"א סי' ד"ה וכתב שם משם ה' הדמ"ק בח"א סי' מ"ג שצדד להתיר. וכן