אבני האפוד חלק א רכח

ה' משא"מ בח"א חא"הע סי' ט"ו דקמ"ט ע"א. ואת זה תמיהני על ה' בית יאודה שם שנ"ד הוא בגט שנקרע לרחבו בכל הכתב ולא נשאר מחובר כ"א משני קצותיו בנייר חלק של הגלייון שלמעלה ושלמטה והקרע הולך בתוך שם הבעל והזמן ותלה הדבר במחלוקת הרמב"ם והרשב"א ושוב העלה לפסל לכ"ע מטעם דנקרע בכל הכתב מן הקצה והוי כחלוק לב' וספר א' אמר רחמנא יעוש"ב וזוהי שקשה מאחר דעינו ראה דברי הפר"ח דבנקרעו האותייות לכ"ע פסול דהא הזכירו שם כמה פעמים למה זה הלך בדרך מרחוק משום ספר אחד וגם תלה במחלו' הרמב"ם והרשב"א והוא פלאי

י"ג בנקרעו האותייות במקום התורף דפסול צ"ע אם יש לו תקנה ע"י שידבק את הקרעים דבעינן וכתב ולא ודבק. ג"פ ס"ק ק"ב ומדברי הרדב"ז ח"א סי' קפ"ה נראה ברור דל"מ שכתב על גט שהיו בו קרעין וטשטושין ולא היה הפסד רק בטופס ולא בתורף ולקח נייר והדביקו מאחריו והכשירו בעבור שלא היה הקרע בשום אות י"ש מבואר דאם היה נכנס הקרע תוך האות לא היה מכשירו ע"י דבק ודין זה מבואר במו"רם בי''וד סי' פ"ר ס"א שכתב שאם נחלק שום אות ע"י קריעה פסולה ול"מ מה שמדבקו מאחוריו יעו"ש. וע' יד"א הגה"בי ס"ק מ"ב מה שרמז בזה ומה שהביא משם הפר"ח דבתורף אפי' דבק הקרעים לא מהני ובטופס ידבק הקרעים וינתן לכתחילה וה' עדו"בי סי' מ' כתב דדביקה מחוסר מעשה מקרי וכ"כ ה' חק"ל א"הע סי' מ"ח דק"ט ע"ג דיש לפסל מטע"ז וע"ש

י"ד אם הקריעה היתה במקרה ע' יד"א ס"ק ט"ל ובמז"הג אשר לי סי' ג"ן אות י"ג שכתבתי משם פוסקים המתירין ליתנו לכתחילה אפי' בתורף. והן עתה ראיתי בס' יד יוסף הנ"דמ לא' מרבני גאליצייא בהשמטות דל"ז על מעשה שהיה בגט הנשלח ע"י שליח הולכה וקודם שמסר השליח הגט ליד האשה נקרע קצת והקרע עבר ונכנס לתוך ראש הלמד של אבי המגרש ונחלק הויו של הלמד מהד' ותינוק דל"ח ול"ט יודע לקרות הלמד ואחר שכתב השם אבי המגרש מקרי תורף ופוסל בו כל מה שפוסל בתורף העלה דהגט הוא פסול ואין תקנה לדבק הקרעים ע"י דבק ואפי' אם כבר ניתן צריך גט אחר יעו"ש. ול"עד הוי חומרא יתרה דהא הקריעה לא היתה ש"ו והיתה במקרה כפי המובן ולא נשתנה האות נראה דש"ד אף לתנו לכתחילה ומה גם היכא דהוי ע"י שליח דלא יבצר מהיות שם עיגון. ואח"זר ראיתי למוהר"דפ בס' חסדי דוד לגטין בדק"מא די"ב שחלק על מוהר"אש וכתב דמדברי הרש"בא בחידו' לגטין מבואר דאף נתקרע ממילא פסול והעלה להחמיר יעו"ש מ"מ ה"ד בנקרע ש"ו דהוי כעין קרע ב"ד עש"ה

סי' קכ"ו

א ס"ח ש"ע יש נוסחי גטין וכו' גט שנכתב שלא לנוכח האשה דעת הרדב"ז לפסלו ורבים מהפוסקים חולקים עליו ע' כנה"ג הגה'טו סק"ד. פ"ת סקי"ד בשם הג"פ ס"ק ל"ו. וע' יד"א לעיל סי' קכ"ד הג"הטו סק"ח דלפי מה שפירש בדברי ה' בה"ע הוא דדעת הגאון בעל העיטור דגט שנכתב שלא לנוכח האשה היא ספק מגורשת, וע' חק"ל א''הע סי' מ"ח דק"י דחלק על היד"א ופירש דברי הבה"ע באופן אחר דדעתו להכשיר וע"ע יד"א סי' זה הגה"טו סקט"ז ולה' שדי חמד סי' ט"ז אות ל"ח מה שרמזו בזה

ב ס"מ ש"ע נהגו לכתב מן שמי מן יומא דנן ולעלם ע' כס"א או"ד שהביא משם הלק"ט דג"ן ע"ב דבגט ע"י שליח יותר טוב לכתב מכי מטא גטא דנא לידיכי ולעלם, ואין כן הסכמת הרב הלק"ט למעשה דבח"א סי' ל"ב כתב דאין לשנות וכמו שהעתיק הז"לא בח"ג דקט"ו רמזו הפ"ת ואיהו גופיה בס' קול אליהו ח"ב חא"הע סי' ל' וע' בס' שערי רחמים א"הע ר"סי כ"א מ"ש ע"ד הלק"ט ולה' שמ"ח גאגין ז"ל בתשו' כי באה שם בסי' כ"ב

ג סמ"א ש"ע צריך לכתב והרי את מותרת לכ"א. ע' פ"ת ס"ק מ"ד משם הנו"ב שאם כתב והרי את לכל אדם די להכשיר וע' מטה לחם סי' ך' או"ט מה שהשיב למאי דהוה ק' מדברי הרב המאירי בחידו' לנדרים יעו"ש

, ד סמ"ט ש"ע אם חיסר תיבה א' מהטופס לא נפסל בכך. הג"פ בס"ק ק"ה כתב דראה דזה מוסכם מכל הפוסקים אך הפר"ח לעיל בסי' קכ"ה ס"ק ט"ל כתב דהרמב"ם ורש"י והתוספות מפסלי ולכן לא תתגרש בו לכתחילה רק במקום עיגון, וע' חק"ל א"הע סי' מ"ח דקי"א וקי"ב מ"ש על דבריהם דדוקא לדעת רש"י נפסל וע"ע לו בסי' נ"א דקי"ט ע"ג וע' שדי חמד מע' גט סי' י"ז אות כ"ג

ה שם בהגה וכ"ש אם חסר ויו ב' של וכדו וכתב וכד ע' יד"א הגהב"י ס"ק ע"ז שכתב משם הפוס' שט"ס נפל וצ"ל ויו ראשונה של וכדו ושמדברי מוהרי"בל אין נראה כן וע' פ"ת בסי' זה ס"ק מ"ט ובס"גר אות ק"ל שכתב משם הג"מ אשכנזי דודאי יש שינוי בחסרון ויו ב' וע' בתשו' מוה"רי אאראני הנ"דמ סי' פ"ה דגם הוא כתב דט"ס נפל וצ"ל ויו ראשונה וע' שדי חמד מע' גט סי י"ז אות כ"ג

קכ"ז

א ס"א ש"ע צריך לכתב זמן בגט. ע' יד"א הגה"בי סק"א ולמו"הר בס' צל הכסף ח"א סי' י"ב דס"ד ע"ע מ"ש ע"ד וע' בקונט' שבת אחים שבס' בני אברהם מן ד"ו ואילך מה שפלפל בכל סימן זה.