אבני האפוד חלק א רכב

בדירה האמצעית עם אביה כיון שהמגרש דר בדיוטא העליונה עם אביו ואחר שאסף וקבץ הפוס' המדברים בענין זה העלה להתיר אי מטעם דהוי מלתא דרבנן ואי מכח ס"ס והסכימו עמו שני המאורות הגדולים מוהר"א גאטינייו ומוהר"ד יוסף ז"ל רק היכא דהאשה אין לה בית מנוס רק בית אביה ורמה ובענין כזה יש להתיר יעו"ש

א ס"א ש"ע נהגו כשהבעל מצוי שיתן לו הקלף והדיו, אף בגט מומר נמי עבדינן כתקנתא בהקנאת סופר לבעל ומהבעל לסופר אח"ך וע' מטה לחם סי' מ"ה

ב בהגה וי"א דאף הקולמוס וכו'. ט' יד"א הגהב"י סק"ט ירך אברהם סי' כ"א

ג שם תקנו חכמים שהאשה תתן שכר הסופר וכו' ע' פ"ת ססק"ב מ"ש מטם ה' תורת גטין היכא דאבי הבעל או האשה נתפשרו עם הסופר וע' שדי חמד סי' ט"ו או"ד. משה לחם סי' ט"ל. מז"הג של סי' ע"ג

ד ס"ג ש"ע שיהו העדים מכירים ויודעים שזה פ' ואשתו פ', עמ"ש במז"הג שלי סי' ע"ה

ה שם בהגה וכל שהוחזקו ל"י בעיר אין חוששין וכו'. אחר דבגמרא לא האמינו למגרש בשבועה רק בהוחזק ל"י או ע"פ ע"א הא לא"ה חיישינן לזייופא קרוב לומר שאפי' נשבע לא מהימן כל דלית כאן חדא מתרתי דוגמת מ"ש הרמ"בן בתשו' סי' ק"כ שהחשוד על הדבר אינו נאמן אפי' בשבו' א"כ נאמר ה"ה בנ"ד אחר דהיא מושבע מה"ס שלא לעשות זייופא ועל הכל באיסור ערוה החמו' וע"כז חיישינן במתני' לזייופא' ואין כותבין אא"כ מכירין ח"כ אחר דחיישינן בהך מלתא אפי' בשבו' לא נאמינהו. משפט צדק ח"ג סי' ד די"ג ע"ג

ו שם בהגה ושם אביו נהגו לכתב על פי עצמו. מעשה היה באיש ואשה שבאו להתגרש והאשה הראתה שטר כתובתה לפנינו שנכתב שם בעלה בנימן וואלפ בר יהושע והמתגרשת אומרת שמעולם לא הכירה לאבי בעלה רק מפי בעלה שמעה כמה פעמים ששם אביו יהושע, אך הבעל מכחיש ואומר ששם אביו בנימן ושמו זאב ושהכתובה נכתבה בט"ס ואשה אחת מעידה על שם אבי הבעל שהוא בנימן אין המתגרשת נאמנת ולא אזלינן בתר הכתובה וצריך לכתב בזה ב' גטין מספק והגט שנכתב שם השני יתנוהו בתחי' כי הוא העיקר. תשו' מוה"רם זיסקנד רוטונבורג (הנדפסות בס' תק"ו) סי' כ"ד

ז מעשה היה באיש שנסע למרחקים ועקבותיו לא נודעו ובא איש אחד והגיד שראהו במקום פ' וכמשמעו קרובי האשה כן שלחו אחריו לראות הישנו שם האיש הנז' ולעכבו עד שיתן גט ושלחו מתם דכבר מצאוהו אך הוא מכחיש היות בעלה של פ' והוציאו צורת פניו שלו בדפוס הנקרא פורטריט וכשראו במקום האשה הצורה הנז' העידו כמה עדים דאיהו ניהו פ' בעל האשה הנז' וגם האשה עצמה אמרה דזהו בעלה בלי ספק אי סמכינן עז ליטול ממנו גט לאשתו דהוא מן הנמנע לילך שם עדים ולהכיר. צדד להקל במקום עיגון ה' מוהר"חם ז"ל בס' מטה לחם סי' ל' באשר איכא ג"ך עדות שיבר עמו פנים בפנים עי"ש

ח ס"ד ש"ע ולכתחילה יאמר לסופר לפני העדים. ע' ג"פ ס"ק כ"ב בטעם הדבר וע' ישמח לב ח"ב סי' ד' ובספרו מטה נלחם סי' ך' אות ז'

ט שם אפי' אמר לב"ד תנו גט לאשתי לא יאמרו לסופר וכו'. באומר כתבו ותנו אם יכולין לחתום במחלו' הוא שנוי ע' פר"ח ג"פ ס"ק כ"ה. יד"א הגה"בי סק"לה, פרי האדמה ח"ד די"ב. מכתם לדוד סי' י"א דק"סד

י ס"ה ש"ע אפילו כתב בכתב ידו לסופר וכו' לא יכתבו וכו'. ע' כנ"הג הג"הט ס"ק ל"ב. יד"א ס"ק כ''ד דהביא מחלוקת האחרונים אי יש צד להקל במקום עיגון. ובס"ק כ"ח כתב משם ה' בני משה סי' ס"ב דע"כ לא נחלקו אלא בשכתב בכת"י לבד ולא דבר בפיו אבל אם אומר בפירוש בפני עדים אני מרשה את פ' הסופר שיכתב ואת פ"ופ שיחתמו וכתבו העדים כתב מזה ובא מקויים באשרתא דדייני איפשר לעשותו סניף להקל עי"ד וע' פ"ת סקי"ח שהביא כן משם הג' מוה''רם מבריסק וסיים דלמעשה צע"ר בקבוץ חכמים. וע' שדי חמד מע' גט סי' ט"ז אות ל"ג שכתב משם הגאון ש"ומ ח"א סי' מ"ט דהתיר במקום עיגון אף בלתי שיאמר בפיו כן בפני עדים עי"ד ובס' דברי מרדכי (לורייא) הנד"מ בסי' ב''ך כתב משם תשו' דברי חיים סי' פ"ו שמביא מכמה ש''ות שכן נעשה מעשה בהסכמת גדולי הדור וביותר מזה תמצא בס' משכ"ה מע' גימל אות נ"ח דבמקום עיגון יש להתיר אפי' לכתחילה לצוות לסופר שיכתב ולעדים שיחתומו ורמז לעיין בס' שער המים סי' י"ב שכתב להתיר בכעין זו י"ש. וע' לגדול הדור האחרון מוהר"ח מנחם ז"ל בס' מטה לחם סי' ל' שבא מעשה לידו במומר ועשה מעשה ע"פ התקנה הנז' ואת העודף והיינו שילך המגרש לפני ג' כשרים ויאמר לפניהם בפיו איך הוא נותן רשות לסופר פ' לכתב לשמו ולשם אשתו גט כשר וכו' וכן הוא ממנה לשליח פ' שיתן הגט ליד אשתו וכו' וישלחו האיגרת מהעיר שהבעל שם למקום האשה דבפניהם ביטא הבעל את כל האמור ואח"ך יכתב המגרש לסופר ולעדים דמינה אותם בפני ג' ושהם יהיו עדי חתימה ויעשו הכל כמדובר וכו' עי"ד ונוסח הגט שצריך לכתב אנא פב''פ וכל שום מבלי שיכתב העומד היום וגם כלפי דידה לח נכתב העומדת היום כאן ונראה דהיה כאן שמיטת הקולמוס על העדים שצריך שגם העדים ימנה אותם בפני ג' שכן היתה עיקר התקנה וע"ע לו בסי' ל"ב