אבני האפוד חלק א רטז

י"ב בעירנו שלוניקי יע"א כותבין בכתובה בז"הל. ע"הת ונתחייב החתן הנז' שאם תפטר הכלה הנז' לב"ע בחיי החתן הנז' בלי זש"ק שתחיה ק"ך יום אחר פטירתה אזי מעתה נתחייב החתן הנז' להשיב ולהחזיר מחצית סכום הכתובה הנ"ל ליורשי הכלה הנז' ממשפחת בית אביה הכל לפי הערך שקבלן המעות לפיהן והש"ע לפיהן ומעין לשון זה כותבין פה סופיאה וז"ן לענין ההעדר התנו ונתחייב החתן הנז' שאם ח"ו תפטר הכלה הנז' בחיי החתן הנז' בעודה באישות עמו ולא ישאר לו ממנה זש"ק שיחיה ששים יום אחר פטירתה אזי החתן הנז' יחזיר המחצית מכל מה שהכניסה לו באופן שהכניסה ליורשיה יורשי כתובתה ואם ישאר לו ממנה זש"ק שיחיה ס' יום אחר פטירתם אזי לא יחזיר כלום אלא הוא יורש את הכל כדין תו"הק שהבעל יורש את אשתו ע"כ

ולמען דעת אי עיקר תקנה זו משכא ואזלא מכח תקנת טוליטולא הנזכרת בטור ר"סי זה או הוי תנאי בעלמא ולא תקנה ונ"מ לענין דינא, עמד בזה מוהרש"מ ז"ל בס' עבודת השם חא"הע סי' ג"ל ובדקע"ד ע"א כתב דתנאי ההשבון הנהוג בינינו קדים ואתי מתקנת טוליטולא אלא דנשתנו קצבות הימים לפי רוב הכדונייאות דתקנת טוליטולא היתה ל"י ושוב עשו ששים יום או תשעים עד שבזמנים האחרונים האריכו הזמן ק"ך יום וכתב כן משם מוהרש"ך בח"ג סי' מ"ח ומוהרח"ש בח"א סי' ן'. אך בדקע"ו ע"א כתב דמוה"רם ד"ב סי' ע"א דקדק מתוך תשו' מוהרי"בל בח"א סי' ע' דמנהגינו אינו מתקנת טוליטולא אלא תנאי בעלמא שמתנין איש ממקומו י"ש וע"ע למוהרח"ש בח"ג סי' ס"ה ה"ד היד"א בהג"הטו ס"ק ל"ח שכתב דאף שמנהגנו הוא לפי תקנת טוליטולא לא נמשכנו אחר כל הדברים של תקנת טוליטו' רק זו לבד שיחלוקו הבעל עם יורשי האשה ושאר הדברים ישארו על דין התלמוד וכו' י"ש. וע' בס' מים החיים חלק מי גבאים סי' ח' שהאריך בזה וכתב דבשלוניקי לאו מתקנת טוליטואל נגעו בה רק מפאת מנהג וע"פי יסוד זה כתב נפקותה גדולה לענין דינא ולא בא בפיו שום פוסק מהנ"ל לא לעזרתו ולא לעומתו וע' אביר יעקב סי' ל"ג דקס"ז גם הרב שמעון פסח ז"ל בתשו' כ"י כתב דאנן מפאת התנאי אנו חיים והביא כן משם מו"הר דוד איסטרוסא בתשו' מגן גבורים כי' ג' שכ"כ משם הרב"א ומוהרא"ש ומר ניהו כתב שכ"ן מתשו' מוהרשד"ם א"ה סי' רכ"ה ומוהרי"בל ח"א סי' ע' ולא זכר דברי מוהר"שך ומוהרח"ש ומוהר"ם ד"ב מרבני שלוניקי הנ"ל

י"ג תקנת ההשבון באנדריאנופולי הוא מחמת תקנת טוליטולה משום עגמת נפש. ה' מים החיים שם ומוהרי"א גירון ז"ל חלק עליו והרב חזר לקיים דבריו שם בסי' ג' ועוד לו בסי' ד' ועתה בא לידי ס' אביר יעקב וראיתי כי באה תשובתו שם בסי' ג"ל ועוד לו שם בסי' ל' דקנ"ב. ומוהר"יח ז"ל בתשו' כי באה שם דקנ"ח ע"א פקפק בזה י"ש י"ד תקנת ההשבון בקושטא אם הוא מחמת תקנת טוליטולא. במחלוקת הוא שנוי. ע' בני אברהם א"הע סי' מ"ט. ולקמן אות ך'

ט"ו בע"הק ירושלם תוב"בא הוא ע"פי מנהג טוליטולא. ה' פרי האדמה בח"א דס"ה ע"ג. יד"א הג"הט סק"ב וכ"כ סרכין תלתא מוהרי"טא ומוהר"דפ ומוה"רי מיוחס בתשו' בס' ברכות מים דק"כא ואילך וכתב שם שכן הוא מנהג מצרים ואגפיה

ט"ז סדר גביית ההשבון מחצית הכתובה לעיר שלוניקי הנה זה בא בס' בארות המים חא"הע סי' י"ג ובס' באר המים סי' פ"ד ידי דוד סי' ך'

טו"ב אשה שהכניסה לבעלה בכתובתה מה שנוגע לה בחלק הבתים והחנוייות שהניח אביה והיא יורשת כפי חוקי הערכאות לא בדיננו ומתה בלתי זש"ק אם יורש הבעל המחצית כתבתי בתשו' חשון התר"סח דאם כשמתה אביה היתה בתולה דיש לה עישו"ן אף שלקחה ביותר זכה הבעל במחצית ואם לאו לא זכה עש"ב

י"ח אם ההשבון יש לו דין חוב או פקדון ע' לה' באר המים סי' פ"ב שהביא מה שנחלקו הפוס' בדין זה והעלה דהיכא דאיתנהו החפצים והכלים בעינייהו יש לו דין פקדון והיכא דליתנהו בעינייהו יש לו דין חוב יעו"ש. וע"ע חק"ל אה"ע' ס' מ"ב ובתשו' כי באה בס' אביר יעקב סי' ל"א מדקנ"ה ואילך שחלק על ה' אביר יעקב שם בסי' ב' שראה וחדש דהשתא בכתובות שלנו הוא מדין חייוב לכ"ע כיון דאפילו נאבדו מנכסים מקבל עליו לשלם הו"ל כחוב בעלמא והאריך בזה יעו"ש צל הכסף ח"ב חא"הע סי' ל"ה, ומ"ש אני עני לעיל סי' ץ'

י"ט אם בהשבון יכולין היורשים לומר כלינו אנו נוטלים. ע' כנ"הג הג"הט סק"ך. יד"א סק"יד שבמחלוקת הוא שנוי ושם כתב משם ה' כר"ש סי' מ"ה שהמנהג בשלוניקי שכל אשר ימצא קיים משבח בית אביה שתקחם וע' באר המים סי' פ"ב דלא זכר תשו' הכ"רש, וע"ע יד"א שם סק"טו חק"ל א"הע סי' מ"ה לענין יוקרא וזולא

ך כתוב בשטר הכתובה איך הכניסה לו במ''עוב סך כ"וך ובמטלטלין סך כוך אם מחזירם במעו"ב ע' כנ"הג הגה"טו ס"ק ע"ו, יד"א סק"ן זל"א ח"ב ע' כתובה. ובכתובות שלנו שכתוב בהן שבועה היה לי ויכוח בזה עם אחד מאוהבי מחכמי א"מ שלוניקי יע"א וכתוב בחלק התשו' בשנת הס"תר לפ"ק והעלתי דאף לדידן אם אין לו מעו"ב מחזיר מטלט כפי השומא עי"ש.