אבני האפוד חלק א כא

ולא רמיזה ובאילמת אינה רגילה כ"כ עם ב'נא ואינה בקיאה כל כך באנשים לידע מי כשר ומי פסול הילכך אף שיכולה לרמז לכשר נבעלתי אין סומכין עליה כיון דליכא סייוע דבודקת ומזנה יש"ב שו"ר שה"ד ה' פתחי תשו' לקמן סי' ו' ס"כא

הגם הלום ראיתי אחרי רואי להגאון ח"ד בדרא בס' נדיב לב ח"ב סי' ג' והובאה תשו' זאת בס' אחי וראש א"הע סי' ט' ובד"לח ע"ב עמד גם הוא בחקירה זאת דלמה לא תועיל רמיזת החרשת למי שנבעלה לו מאחר דק"יל שמועיל רמיותיה לאפוקה כשנשאת לעלמא בגט ע"י רמיזה ואי הוה מהני בה רמיזה לא הוה שתיק הרמ"בם וגם הט''ושע וש"פ מלפרש ומר הוא דקאמר דאחר הישוב מילתא דפשיטא הוא דלא מהני רמיזה דכל נאמנות האשה לר"ג לא הוי כ"א מדין עדות דהתורה האמינה לחם לומר מח'ש פ' וכשר הוא והשתא בחרשת ושוטה דלאו בנות עדות נינהו דהן פסולות להעיד מה תועיל רמיזתה להכשירו ושוטה האומרת בפה מלח מאיש פ' נתעברה דלא מהמנינן לה משום פיסול גופה מש"אכ בקידושין וגיטין דתקינו רבנן להן נישואין ואין כאן שום עדות ח"ד ואזלא הא כההיא דכתב המ''של בפ"טו מה' ח"ב דנאמנות האם להכשיר הוי מדינא ולא מכח התקנה עשיה גם ה' משה ידבר בה' אישות סי' א' נקיט בפשיטות דאינה נאמנת ברמיזה יעו"ש. ועתה בעת ההדפסה בא לידי ס' שב שמעתתא ושם ראיתי לו בשמעתתא ד' פ"ך שהביא משם ה' בית מאיר שחלק על הנו"ב והעלה דבאילמת המרמזת היא כפקחת לכל דבריה וכשר הולד. ושם בפכ"ב איהו גופיה קאי בס' הנו"ב וקיהיב טעמא דכיון דמדין עדות אתינן עלה וכמ"ש בכתובות די"ד אין מקבלין עדות מן האילם וחפי' עדות דרבנן וכו' יעו"ש

י"ח שם בש"ע אין זה הולד אלא ספק. בסי' ו' מבואר חפי' איכא רוב כשרים אם א"א לבדק אותה ממי נתעברה הולד ס' ממזר. ב"ש ס"ק ל"ט ורבני האחרונים נחלקו בזה דה' מוהר"דח בס' נדיב לב ח"ב שם ובס' אחי וראש שם מד"מא האריך להוכיח דברוב כשרים אע"ג דא''א לבדק אותה כלל עכ"ז מכשירינן להולד דכדיעבד דמי ובולד לא חילקו ונסתייע עצמו מדברי הפוס' והצ"ע דברי הב"ש. אך הרב כמו"הר חיי"א שם עמד לכנגדו וחלק עליו בכח וגבורה ומר הוא דקאמר דצדק הב"ש במשפטו ומצא להדייא להרש''בא ור"ש שפסקו כן יעו"שב ובדברות שניות שם ומיהר''שמ בס' עבודת השם סי' ה' דנ"ז התמרמר הרבה על מוהר"דח ז"ל דאישתמיט מיניה תשו' מ"א הח"קל בח"א יו"ד סי' פ"ט י"ש ומוהר"דח בעצמו הבית תשו' זו בדמ"א ע"א ועליה בנה דייק אך כפי דברי ה' חיי"א שם בדמ"ו ע"ג הוא להיפך ודוק וכבר עמדתי ע"ע זה דעמד הח"קל לעיל בסי' זה על סעי' יוד' אות ד'. וע' שב שמעתתא שם

י"ט ע"כ ל"א דהולד ס' ממזר אלא דוקא דאיכא בעיר ממזר אפי' ממזר אחד אבל אי ליכא שום ממזר ליכא חשש כלל. בית שמואל שם. ולי הפעוט הדבר צ"ע דהתינח דליכא בעיר ממזר חבל קרובים איכא דאית בהו חרבי כריתות דעושים ממזרים. שו"ר למוהר"דח שם דסמך ראשו ורובו אדברי הב"ש הנז' וכמ"ש ה' משה ידבר בה' אישות סי' א' דע"א והרב המחבר ר' חיי"א שם הקשה עליו כקושיין אמאי סמך אדברי הב"ש והמש"י מאחר דדבריה הן הנה היפך ר"שי וה"רן בקידושין דמ"ג ושכ"ן בהדייא מדברי מוה"ריו סי' ע"ד ונדחק בדברי הב"ש דכונתו דאין להאשה באותו מקום שום קרוב וזהו דעתו במ"ש דאין ממזר באותו מקום עי"ש בד"מט ע"ד ומוהר''דח שם בדברות שנייות הודה לדברי הרב י"ש וכתב דזה היה דעתו מתחי' וע"ע עבודת השם שם דנ"ה ע"ג שכתב דה"בח בסי' ו' קאי בשיטת הב"ש ובד"נו ע"ד הביא דברי הרבנים הנז' באופן אחר וע"ש פלפ"לא ואר"יך בדברי הרבנים הנז' יש"ב. וע' להגאון שב שמעתתא שם בפכ"ב שהק' מדברי הנמק"י ס"פ אלמנה לכ"ג דהיכא דאיכא קרובים בעיר דהו"ל לדידה ה"כ והולד ממזר וחיישינן למיעוטא ושוב יישב דמסתמייות דברי הב"י והר"מא נראה דלא ס"ל הך דה'ני וגם הוא הכריע מסוגייא דכתובות די"ד היפך זה יעו"ש ומה נענה לההיא דר"שי וה"רן ומוהר"יו שהביא כ' ר' חיי"א שם

ך שם בש"ע ואפי' אי מודה אותו פ' שנבענה לו וכו'. ראיתי להביא פה דוכרן סהדותא שנתקבל בבית דיני אות באות ומ"ש ע"ז וזה תוארו

מעשה רע אירע בימינו כי האשה מזל אלמנת אברהם צבי כ"ע הרתה לזנונים וילדה בן זה קרוב לשני חדשים והקול נשמע כי היא הרה מחרגה בן בעלה שמואל אברהם צבי יען היו דרים יחד ואוכלים על שולחן אחד עם יתר בניה הקטנים שיש לה מבעלה הנז' וישנים בבית אחד. ובדעתם להנשא זה עם זה. ובכן אנחנו ב"ד קרינו לפנינו דת האשה וחרגה שניהם יחד זה בפני זה. ובמיתב תלתא כחדא הוינא נחנא ב"ד דחת"ל כד אתו קדמנא האשה מזל אלמנת אברהם צבי וחרגה שמואל צבי ואחר האייום והגיזום כדחזי לפו"ד שאלנו ממנה למי הרה ולמי הילד? והיא העזה פניה ותאמר כי מבן בעלה שמואל הלזה נתעברה כי היו חיים ויושבים כדרך איש ואשה מבני שום הפרש ובכל עת אשר נכספה נפשם להזדווג לא היו נמנעין כלל באופן שממנו נתעברה ולת מאחר כי לא הכירה אדם מעולם. וגם הנואף הנז' הודה ואמר כי אמת יהגה חיכה וממנו היא הרה ומובטח הוא שלא בא עליה אחר ואדרבא הוא חפץ לקחתה מאחר שאינה אמו רק היא אשת אביו ועליו לגדל את הילד כי הוא בנו ודאי. וכשמעינו את הדבר הרע הזה הודענו להם את כל תועבותיהם כי הם מחייבי מיתות ב"ד ומלבד שאינם