אבני האפוד חלק א רט
Avnei Ha-Ephod part 1 209 · אבני האפוד חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →לצאת פרועות ראש ועמד ע"ד ה' מש"אמ במ"ב חא"הע סי' ז' וחלק עליו בכח ופש"פש ול"ו מצא בדברי הראשונים להתיר דדוקא בנשואה איתמר ולא בארוסה י"ש וע' מה שפלפל על דבריו בס' שערי רחמים סי' טו"ב
י"ב שם בהגה ורגילה בכך דוקא בדברים דשייך לומר דדרך מקרה עשתה אבל בדברים שאין שייך לומר בהם דרך מקרה בפ"א לבד הו"ל עוברת ע"ד. יד"א הגה"בי סק"ט משם מוה"רי הלוי בסי' י"א וע' נדיב לב ח"ב חא"הע סי' ט"ו. צל הכסף ח"ב חא"הע סי' י"א דל"ז ע"א עבודת השם סי' כ"ט דק"נח ענ"ד
י"ג אי ברגילה בעינן ג"ך התראה. ע' ח"מ וב"ש. פתחי תשובה סק"י. וה' שערי רחמים א"הע סי' א' העלה דאפי' ברגילה לאו כ"כ דבעל להפסידה כתובתה כל עוד שלא התרה בה
י"ד שם ש"ע או שהיתה משחקת עם הבחורים. ל"ד המשחקת אלא אפי' מדברת שיחה יתרה וכו' ע' ח"מ וב"ש וע' שערי רחמים ח"ב הנד"מ א"הע סי' י"ב
ט"ו שם ש"ע או שהיתה מקללת אבי בעלה בפני בעלה דוקא מקללת אבל שאר בזויין שלא הוזכרו במשנה אע"פ שמצירתו אינה מפסדת. כנ"הג הג"הט סקי"א בשם מוהר"אדב. וע' אביר יעקב סי' ל"ד שכתב דעם כי הרמ"בם והר"עב בפי"המ כתבו חירופין וקללות אין זה סותר לדברי מוהרא"דב דהא קמ"ל דלא תימא דבקללות לבד סגי אלא בעינן קללות כחירופין כמ"ש בגמרא ליכול אריא לסבא דהוי קללה ובזיון שיהיה ע"י אריה יעו"ש
ט"ז שם ש"ע אם יש עדים שהתרה בה תחי' ועברה על התראתו. אם ההתראה צריכה להיות בפירוש שאם תעשה כך תפסיד כתובתה או די בשיאמר לה שלא תעשה כן עוד במחלוקת הוא שנוי. ע' כנ"הג הג"הבי ס"ק י"ב יד"א הג"הט ס"ק כ"א פתחי תשובה סק"יח. ודעת ה' המאירי ז"ל כס' האומ' שצריך לומר לה אם תעשי כך תפסידי כתובתיך כפי מה שה"ד ה' עבודת השם בא"הע סי' כ"ה דק"מב ע"ב. וכן העלה בתשובת שערי רחמים ח"ב סי' י"ב דמ"ט בדעת מרן ז"ל
ט"וב שם ואם אין עדים תשבע שהוא כדבריה. ע' לה"ה פכ"ד מה"א שנ"ט לזה. וע' מחנ"א בחידו' על הרמ"בם ב"ח בסי' זה. שערי רחמים א"הע סי' א'
ח"י שם ואם רצה לקיים אותה אח"ך אין כופין אותו להוציאה. אפי' איכא עדים והתראה. ע' יד"א ס"ק כ"ב כ"ג כ"ד פ"ת סקי"ג. עבודת השם שם
י"ט אם לא הוציא אותה כתב הרמ"בם בפ"כד מה"א דאין לה כתובה ולכן אם רוצה לקיימה צריך לכתב לה כתובה אחרת כ"כ הח"מ וב"ש וע' בס' עבודת השם שם סוף הסימן שכתב דדעת רוב המפר' הראשונים דלא כהרמ"בם ואפ' לס' הרמ"בם ה"ד כתובת ק' ר' אבל הנדונייא והתוס' שחייב לה לא הפסידה ודלא כדמשמע מדברי הבנ"ח בסי' זה יעו"ש
שם ומ"מ מצוה עליו שיוציאנה. אפי' אין עדים בדבר רק שהוא יודע שעברה ע"ד מצוה להוציאה כנ"הג סק"יג משם המ"ביט ח"ג סי' קכ"ו וע' יד"א ס"ק נ"ד ועל תשובה זו בנה עליה דייק ה' מוה"רש מאטלון בתשו' צל הכסף ח"ב סי' יוד דל"ד. ולעומתו אריה שאג הרב המחבר שם בסי' י"א והאריך להוכיח דס' ה' המ"ביט הלזו לא עיילוה לבי מדרשא ואין לנו לתפס סברתו אפי' לסניף בעלמא ורמז תשו' ה' בני אברהם סי' י"ט ונדיב לב ח"ב סי' י"ט ואחריו בא ה' מוה"רין אשכנזי נ"רו שם בסי' י"ב ד"מ והסכים כן. אולם ה' מוהר"שם לא השיב ידו מסברתו ובספרו עבודת השם סי' כ"ט דקנ"ט עמד כגבר להעמיד ס' המ"ביט דע"כפ לסניף מיהא חזי יעוש"ב וע"ע שם מה שפלפל על דברי ה' דינא דחיי דמ"ט דכתב דהרמ"בם והרש"בא והס"מג ס"ל דאפי' דאיכא עדים אין שום מצוה יעו"ש. גם ה' שערי רחמים סי' א' ד"ה הצ"ע דברי ה' המ"ביט ז"ל וע"ע שדי חמד מע' גירושין סי' ב'. שערי רחמים ח"ב סי' י"א דמ"ט ע"ב
א"ד בע"א ואשתו מכחשת ומהימן ליה כבי תרי במחלוקת הוא שנוי אי חייב להוציאה. ע' כנ"הג הג"הט ס"ק כ"ג. יד"א ס"ק ל"ד בני אברהם סי' י"ט וע' עבודת השם סי' כ"ה מה שפלפל על תשו' מוה"רם פאדובה והמ"ץ שרמזו הרבנים הנז'. שערי רחמים ח"ב שם
כ"ב בהגה ואינה יכולה לעכב על ידו שלא יגרשנה וכו' אפי' בלי התראה דלא נאמרה התראה אלא להפסיד כתובתה ע' יד"א הג"הט ס"ק כ"ד, פתחי תשו' סקי"ד, וכתב הדב"מ בח"ג סי' יוד דבזמנינו דכותבין בכתובה שבועה שלא לגרשה ע"כ הו"ל כזמן התלמוד להפסיד כתובתה וצריכה התראה וע' מה שתמה עליו בס' עבודת השם רס"י כ"ו ורצה להכריע כס' ה' עולת שמואל בסי' ו' דאף לגבישבו' נאמר ובדקמ"ו ע"ד תמה על מוהרח"פ בס' חיים ושלום ח"א סי' א' ד"ח שכתב היפך זה עי"ד גם בסו"סי ז"ך כתב משם ה' כהונת עולם סי' ג' דאפי' במקום שבועה אינה צריכה התראה כ"א דוקא לענין הפסד כתו' ע"ע ובתשו' כי באה בס' צל הכסף ח"ב סי' יו"ד אזיל לשיטתיה וכתב דדוקא עדים צריך אבל לא התראה אפי' בזמנינו והושג מגדול אדונינו מו"הר מוהרא"ג שם בתשו' סי' י"א מכח דברי הדב"מ הנז' ושהרב מוהר"י ישראל בתשו' ובס' רוח חיים סי' זה הביא דבריו הרבה רעים אהובים לס' הדב"מ לה' נחפה בכסף ולה' חס"ל עי"ד ומני"ר בעל הש"ס בספרו עבודת השם סי' כ"ט