אבני האפוד חלק א רח

אולם עתה אנכי הרואה דבמאי דחידש לן דאפי' הכשילתו בספק עבירה עכ"ז מקרית עע"ד. ה' משא"מ בח"א א"הע סי' כ"ט ורמזו הי"דא בהג"הט סק"א קאי לעומתו שעמד שם על מי שהאכילה לבעלה בשר שאינו מנוקר ורוצה בעלה לגרשה משום ע"עד כתב הרב וז"ל ותו דח"תל דאיתחזק איסורא דעינינו לו' ראו דהוא קמן חלב האוסר ד"ת עדיין יש לצדד ולומר דלמא בוטל בששים והדר הוי היתרא והיתרא ספי ליה א"ד ולפי מה שדקדק ה' מוהר"ם הנז' מדברי הר"ן הוי להיפך דגם בדם יכולין אנו לומר דמי זה אמר שהיה דם טמא דלמא דם טוהר היה ובפרט שאשה בחזקת טהרה וע"כז אמרינן דמקרית עע"ד א"כ ה"ה בנ"ד וק"ל

ב אשה שאינה יודעת ובקיאה בטיב א"וה כלל ו יפשר שתהא מאכילתו דבר איסור ומשמשתו נדה נותן לה גט בע"כ, ולענין הכתובה אם לא יספיק לתת לה משלם יתן נה מה שיש בידו והשאר יכתב לה שטר. יד"א הג"הט סק"ב משם הד"במ ח"א סי' מ"ט וה"בד סי' כ"ח והרואה בדבריהם דרבנן בשרשיו בעיניו יראה דרב המרחק ביניהם שהר"בד כתב דתצא שלא בכתובה ע' לה' עבודת השם בח"הע סי' כ"ו דעמד בזה ופלפל בכל דבריהם דרבנן ובא לכלל ישוב

ג ש"ע שם או ששמשתו נדה. נגיעת הנדה מיד ליד לא מקרי עוברת ע"ד. ב"ש סק"ב. ומיהו ה"ד בנגיעה בעלמא אבל לשכב עמו במיטה ח' דהוי כאש בנעורת ודחי דגם הב"ש יודה דחשיב עע"ד גמור וכמ"ש ה' עונת שמואל פלורינטין בסי' ו' ודלא כהד"במ בח"ג סי' יו"ד ד"מ ונעלם ממנו תשו' הב"ח החדשות סו"סי פ"ד. עבודת השם שם דק"מ

ד שם אבל אין עדים והיא כופרת וכו' נאמנת. אם הבעל מוכן לישבע שהוא כדבריו אם נאמן ע' בס' צל הכסף בח"ב סי' יו"ד י"א י"ב י"ג ובס' עבודת השם סי' כ"ט וכבר הבאתי דבריהם לעיל סי' טו"ב על ס"ב ולהלן בסי' זה על ס"ו

ה שם אבל אם רצתה להאכילו דבר איסור לא אבדה כתובתה. כ"כ כל הפוס' חוץ מהר"חה שהובא בב"י דסבר דאפי' חשבה להאכילו אבדה כתובתה. וע' יד"א הגה"בי סק"ג שכתב בשם הד"במ ח"ג סי' יו"ד דסברת הר"אה לאו יחידחה היא דכוותיה קיימי הריט"בא ורבותיו של הר"אה וע' כס"א או"ד שהשיג להד"במ בזה אך ה' אביר יעקב בסי' ל"ה כתב דהתוס' קיימי בשיטת הר"חה וע"כז אין לומר קי"ל וכדברי הד"כמ וע' חיים ושלום ח"ב סי' פ"ה, מוהר"ש מאטלון בתשו' כי באה בס' צל הכסף שם סי' יו"ד ולה' המחבר שם בסי' י"א. מוה"ריץ אשכנזי נר"ו בתשו' שם בסי' י"ב. ור"לץ הרב כמוהר"יא נר"ו שם בסי' י"ג. המורם מהם דס' הר"אה לאו יחידאה היא ומצי המוח' לומר קי"ל, וע"ע בס' מעשה איש חא"הע סי' א' דה"ה היכא דהבעל בקש להכשילה הגם שלא הכשילה הכל דין אחד

ן ס"ב ש"ע הוחזקה נדה בשכנותיה. דקדק ותני הכי לאשמועי' דבעינן לפחות ב' נשים. ה' עבודת השם שם דק"מו ע"ד וש"ככ הגאון בס' הפלאה יעו"ש

ז שם שראוה לובשת. אפי' הם קרובות זל"ז מהני. עבודת השם שם דק"מז ע"ד

ח שם בגדי נדותה וכו'. דוקא באופן זה אבל אם מצאו עליה עדים מלוכלכים בדמים וגם המכנסיים הפנימיים מלוכלכים ומלאים מכתמים אחר ב' וג' ימים שבא עליה בעלה או שמצאו החלוק של הבעל מלוכלך וכו' לא מקרי הוחזקה נדה להפסידה כתובתה דיכולה היא לומר שהיו מלוכלכים מזמן רחוק ולא כבסה אותם ושבעלה עבר בשוק של טבחים או נתלכלך בדם צפור. ה' עבודת השם סי' כ"ו דק"מה וכ"כ להדייא ה' בני אברהם א"הע סי' י"ט

ט אשה שאין לה דעת כלל וא נה יודעת לשמש חת בעלה בשום שימוש כלל ובענייני א"וה ובטומאה וטהרה היה סומך על חמו וע"פ חמירת חמו הוא שפעם או פעמים שמשה עמו נדה והיא שותקת ואינה משיבה כלום יש מי שרצה לומר שחייב להוציאה אבל הד"מ בח"ג סי' יו"ד כתב שאם תקבל עליה מכאן ולהבא לבדק כרחוי קודם תשמיש ואחר תשמיש ע''י תחרות אינו יכול להוציאה ולא נישא אחרת יד"ח הג"הט סקי"ח. וס' היש מי שחלק הוא ה' מוה"רש צלורינטין בתשו' עולת שמוחל סי' ו' וע' יד"א סק"ב מ"ש משם הד"במ ח"א סי' מ"ט (והבאתיו גם א"ה בראש הסימן) וק' דלמה לא כתב שם התיקון הזה וש"ור לה' ע"הש בסי' כ"ה דק"מד שכתב דהתם מיירי דיש לנו עדות ברור ומשו"ה כתב דאחין נסמך בזה שתהא נבדקת ע"י אחרות מש"אכ בההיא דח"ג דאחין לנו עדות ברור בדבר יעו"ש והרואה ראה דלא הרוה צמאונינו בזה וע"ע לה' ע"הש בשי' כ"ו דדעתו נוטה לש' החולקים ע"ד הד"במ

י שם וא"ל טהורה אני. ע' לה''חמ בס"קד שכתב דאף אם היא מכחשת עדותן ואומרת לא לבשתי חינה נ מנת וע' בש' הפלאה בחיבו' סק"יו ומ"ש ע"ד בש' עה"ש ס' ז"ך דקנ"ב וכתב הרב שם דאף לדברי הח"מ ה"ד כשהכחישה אותן לאחר מעשה ששמשה עם בעלה אבל אם הכחישה חותן בפניהן קודם המעשה גם הרב יודה דנאמנת ומהתימא על ה' חוט השני בסי' י"ז שכתב להיפך יעו"ש

י"א ס"ד ש"ע איזוהי דרך יהודית הוא מנהג הצנועות וכו' יוצאה לשוק וראשה פרוע ואין עליה רדיד וכו' אפי' בבתונות ארוסות אסר ה' מוה"ר הלוי בסי' י"א