אבני האפוד חלק א רב

דינו כדין הנדונייא ודלא כדמשמע מדברי הרש"בץ. עבודת השם שם דק"לח משם הפ"מא ח"א סי' ץ' וע"ש מה שהאריך וסיים וכתב דהמנהג פשוט ודייני הכי דינא בתר ב"ד ע"ד וכ"כ הפ"ת בסק"ב במאמר מוסגר

י"ד ס"ו ש"ע אלמנה אם אין שטר כתו' יוצא מתח"י אינה גובה אפי' עיקר כתובתה. ע' כנ"הג לעיל סי' ס"ו הג"הט סק"ך וסי' זה סק"לג. יד"א לעיל שם ס"ק כ"ב וסי' זה ס"ק מ"ג ונ"ב שכתבו דמידי פלוגתא לא נפקא והמ"עה ואם היורשין מוחזקין אפי' נדונייתא לא גבייא. וע' זל"א דר"כה ע"א. תפארת אדם א''הע סי' ג' ואם יהיה האופן שב"ד ניעו והגבו לה הכתובה שנאבדה במקום דהיא לא היתה מוחזקת כ' הי"דא לעיל סי' ס"ו סק"כד ובסי' זה סק"מד משם ה' מוהר"שג שה"ד הרב"ד בסי' ס"ו דמה שעשה עשוי ואפי' הגבו לה קרקע. ומו"הר מוה"וימ בס' באר המים קא"הע סי' ע"ט או"ד הביא ראיה לדברי מוהר"שג מהירוש' דאייתי הר"יף שלהי פ' הכונס. ובא רעהו הר"דק בס' ידי דוד סי' י"ט ודחאו בב' ידים י"ש וע' ת' הרד"בז כי הובאה בתשו' מוה"רי באסאן סי' ע"ו דמ"ה ורמזה ה' ראש משביר בא"הע סי' כ"ו דס"א ע"ג דכתב בהדייא דגביית ב"ד הוייא גבייה בטעות י"ש. ובס' מעשה איש חא"הע סי' י"ז דע"א ע"ב שכתב דאיכא עוד ועוד כמה פוס' דס"לה ותמה על הב''ש בסי' ק"ה סק"ח דפשיט"ל בהיפך

ט"ו שם בהגה אבל לא נהגו במדינות אלו לגבות בלא כתובה. ע' לה"חמ סק"לב שכתב שיש לדון בזה ע"פ ראות עיני הדיין כי באמת בז"הז לא שכיח לפרוע הכתובה או למחל בלי ידיעת ב"ד וכתב ה' ידי דוד שם סי' י"ט דע"פז נהגו בשלוניקי לגבות הכתובה בשבועה א"עג שנאבדה והביא שם דוכרן סהדותא מרבנן קשישאי דעבדי הכי מזמן הר"הג מוה"ריד ואילך ושכן מנהג קושטא מש"אכ מנהג אזמיר יעו"ש וע' שבט בנימן סי' קצ"ט ורי"ד ובס' ירים משה בזכרונותיו דנ"ג ע"ג או"ד כתב גם משם ה' בא"המ בסי' מ"ט והתפ"א בסי' ג' שכתבו דהמנהג בשלוניקי לגבות ודוקא בחייה עי"ש ואגב שיטפיה כתב כן משם ה' בא"המ והרואה יראה דשם לא דבר הרב בזה

ט"ז סי"ד ש"ע ואם כתב לה ואוסיפית לך כ"וך על הראשונה וכו'. נוסח תוס' שמוסיף לאשתו אחר הנישואין שיהיה עולה לפו"ד ע' נח"ש ח"א כי' ט"ז ב' נוסחאות והנוסח הב' שהוא העיקר לפי דעת הרב היינו בק"ס ומעכשיו וקנין אגב ד"א קרקע וק"ס לבסוף ומוהר''חפ ז"ל בס' שבט בנימן סי' רצ"ו כתב עליו דא"ץ לכל זה ואחר שנ"ון על הענין כתב דאם הזכיר הראשונם וכתב לה ועכשיו חפצתי להוסיף לה כ''וך ולא כתב לה שום קנין בדיעבד זכתה האשה וחייבין היורשין לפרוע לה כתובתה אך לכתחי' צריך לכתב בלשון חייוב שנתחייב הבעל בח"נוש כתק"זל בכל תוקף והוסיף לה מעכשיו סך כ"וך יתר על סיכום כתובתה שכתב לה בעת הנישואין שהם סך כ"וך ועם התוס' דעכשיו עולה הכל סך והעלה הכל על עצמו וכו' וקנינא מיניה ודי בזה. דע"כ לא נחלקו אי מטבע נקנה בחליפין בלתי הקנאת דח"ק רק כשהמטבעות מונחין בעין במקום מי חד ורוצה להקנותה לאחר כמות שהן בזה אמרו אין מטבע נ"בח ברם במי שמתחייב עצמו לחברו בסך כ''וך לא שייך בזה קנין אג"ק דעל הרוב מתחייבים כאלו אין להם מע"ב ודעתם הוא שירויחו וימכרו ויפרעו ובמתחייב לחברו ק' כ"ע מודו דבחייוב וק"ס סגי ולא בעי קנין אג"ק ודי בק"ס ובעבור זה תמה' יקרא על מוה"ר איוב בתשו' כי באה בס' תומת ישרים סי' קע"ב דבמעשה שבא לידו בתוס' כתיבה דלאחר נישואין דא''עפ שהיה כתוב בו שעבוד וחייוב וק"ס וע"כז פסק שלא קנתה האשה בתוספת ההוא מטעם שחין מטבע נ"בח ומדלא פי' לא בשאלה ולא בתשו' שנדונו היה שהבעל כתב לאשתו הני נותן לך כ''וך מוכרע שהיה בו לשון חייוב ולא ירד לחלק בין נותן למתחייב מפני שלא היה החייוב דנ"ד כמי שאומר חייב אני לך ורב תהי בה דהא ליתא דבלשון חייוב אע"פ שלא כתב חייב אני לך ק' אלא לשון חייוב סתם חל החייוב ודלא כמוה"רי איוב ז"ל דיחיד הוא בסברא זו א"ד ז"ל (העתקתי רוב לשונו בעבור כי הספר בא לידי בתו' שאלה) ואנא דאמרי דמאי דנקיט הרב להלכתא פסיקתא דבכותב שנתחייב פ' לפ' סך כ"וך זזהובים דלכ"ע מהני דמטבע נקנה בלשון חייוב לכ"ע ושסברת מוהר"י איוב יחידאה היא לשירי לן מר דאיכא חד מקאמייא הוא הגאון מוה"רי אב"מ ז"ל בכמה מתשו' דסובר בפירוש דאין מטבע נקנה בלשון חייוב. וכבר זה למעלה מך' שנה אנכי עשית: אר"ש רחבה בענין זה ומצאת כי תדרשנו בחידו' לח"מ סי' ג"ר (מוצל מאש תל"ית) דשם עמדתי על כותב בשטר בז"הל בפ"ע הח"מ נתחייב פ' לתת לפ' סך כ"וך זהובים לזמן פ' וכתוב בו קנין דע"כז מידי פלוגתא ל"ן דמוהר"י אבן מיגאש בתשו' סי' ק"ה וקנ"ג סובר דאין מטבע נקנה בלשון חייוב והגם דה' מט"ש בסי' ס' סק"ל כתב דלא מצא עזר לס' מוה"רי אב"מ הנה ה' חק"ל במ"ב ס' ג' דק"ע ע"ג כתב שכן דעת הרי"ף בתשו' הביאו הטור בסי' ס' לפי דעת הטור ושפיר מצי המוח' לומר קי"ל ויעו' משנת ר"א ח"ב בזכרונותיו מע' החית אות י"ד ובתשו' ח"המ סי' ג' ד"ג בשגם ה' פני יצחק נר"ו בח"א סי' י"ט דלק"ט כתב על תשו' התו"י הנז' דקאי בשיטת הר"י אב"מ גם מ"מ בס' צל הכסף ח"א סו"סי ל"ו אזיל בשיטת הח"קל דשפיר מצי המוח' לומר קי"ל והרחבתי הדבר בזה שם ומאחר עלות דהגאונים הר"יף ור"י אב"מ