אבני האפוד חלק א רא

בתנאי זה חזר להיות הדין כשאר שט"ח דעלמא, לפ"ז הגם דלית ליורשים מעו"ב רק מטלט' חייבים היורשים למטרח ולמזבן לפי ס' ר' ישעיה כי הביאו ה' בית אברהם בח"המ סי' ק"א ועשה לה סמוכות. אך עיקר ס' ר' ישעיה היא יחידאה וגם מדברי הפמ"א ח"א סי' ץ' ומוהרימ"ט ח"הע סי' ב' מבואר דהגם דכתבינן הכי עכ"ז המחלוקת בדוכתיה קאי ואף לס' ה' עדו"בי דיינו לחייב להבעל חוב ליורשיו היכא דאית להו זוזי אבל למטרח ולמזבן אף הרב יודה דאינו נכנס בכלל חייוב זה יש"ב וכמ"ש על עיקר דברי ה' עדו"בי ז"ל. וע' מכתם לדוד א"הע סי' ו' דקנ"ד ע"ג דנסתייע לנ"ד מתשו' העדו"בי הנ"ל. גם רב אחד ז"ל בתשו' הובאה שם בא"הע סי' י"ג דקס'ו סמך ראשו ורובו אדברי ה' עדו"בי הנ"ל

ב שם ועכשיו נוהגים לכתב בכל הכתו' וכו' מטלטלי אגב מקרקעי. ע' לעיל סי' ס"ו בביאור הכתובה מ"ש שם

ג בס"ב בהגה י"א דאם מת יעקב בחיי ראובן וכו' הין אלמנת ר' גובה כתובתה וכו' ע' מה שפלפל בזה הרב מוהר"י פאראגי ז"ל בתשו' הנד"מ סי' ס"א ומוקים לה דאפי' לא תפסה האלמנה יעו"ש וע' מה שרמזתי בזה לעיל בסי' ץ' אות ח'

ד אשה אלמנה שנתפשרה עם יורשי בעלה על כתיבתה שלקחה מנכסיו סך מה והסך הנשאר ויתרה רק שהתנתה שעזבון בעלה יהיה מונח במקום בטוח למזונותיה ואין רשות ליורשים לשלט בהם יד כל ימי חייה רק לאחר מיתתה מקרו מוחזק אף לדברי מוהר"ם. ה' מוהר"י פאראגי בתשו' שם

ה שם ש''ע ומלוה שחייבים לבעל הוי מוחזק וגובה ממנה ע' כנה"ג הג"הטו סקי"א דכיון דמידי מחלו' לא פלטינן אם היורשים מוחזקים יכולים לומר קי"ל וע' יד"א סק"טו וה' בני אברהם א"הע סי' מ"ה עמד ע"ד הכנה"ג והעלה דלענין דינא אינה נגבית ממלוה אם אינה מוחזקת וע' פ"ת סק"ט שהביא משם ה' נו"בי דבזמנינו שעיקר מו"מ הוא בחובות גובה בהם מדינא. וה' באר מים חיים ח''א א''הע סי' טו"ב כתב דהאידנא דכתבינן בכתובה ובשט"ח ושעבוד מאנמ"ק דקנאי ודאקנה חזר דין המטלטלים כדין הקרקע ובזה סמכי' האידנא להגבות בין לאשה בכתובתה ובין לבע"ח ממלוה שהניח הבעל אף שלא יהיו מוחזקין ואין פוצה פה ומצפצף יעו"ש

שם בהגה וכל זה לא מיירי אלא בעיקר כתובה ותוס' אבל נדונייא ושאר נצ"ב דינן כשאר חיב. ע' כנ''הג הג"הט סק''י דלכל מילי צריכה שתהא האשה מוחזקת ואפי' לאחר התקנה אבל אם אינה מוחזקת לא גבייא מרומה שכל הפרטים האלה הנם שנויים במחלוקת וע"ע לו בהגה"בי סק"ב. יד"א הג"הטו סקי"ב. בני אברהם א"הע סי' מ"ה וע' בס' מכתם לדוד א"הע סי' י"ג י"ד ט"ו שהאריכו שלשת הגבורים בענין זה ואסיקו לענין דינא דצריך שתהא מוחזקת וע' במה שרמזתי לעיל אות א'

ז תפיסה זו אפי' דהוייא לאחר מיתה דהוייא תפיסה לאחר שנולד הספק מהנייא. כן הסכימו שלשת הרועים הנז' בתשו' מכת"ל שם רק דלמאי דקיימי אינהו חלק עליהם הרב המחבר וכתב דלא הוייא תפיסה מטעם אחר יעו"ש

ח ס"ה ש"ע אם כתב בכתובתה וכו' אינה גובה אלא בפחות שבמטבעות. ע' כנ"הג הגה"בי ס"ק ב"ך. יד"א סק"ו מ"ש משם מוהרי"מט דעכשיו דכתבינן בכתובות להתפרעא מכל שפר ארג נכסין וכו' דגובה מן המובחר שבמטבעות ע"ע וע"מש אני הדל לעיל בסי' ס"ו בביאור הכתובה אות י"ט

ט אם לא נכתב בכתובה תנאי זה דלהתפרעא וכו' אע"ג דנהיגי למכתב כנכתב דמי וכמ"ש בח"המ סי' ע"א לענין נאמנות לדעת איזה פוסקים דע"כ ל"א הכי אלא בדבר דכשנכתב מהני לכ"ע אבל בדבר שאפי' אם נכתב הוא שנוי במחלוקת אי מהני בהא ודאי ל"א כל שלא נכתב כנכתב דמי. עבודת השם בא"הע סי' כ"ד דליקט ע"א וע"מש אני הדל לעיל בסי' ס"ו בביאור הכתובה אות מ"ב

י שם ואם פירש בכתובתה וכו' גובה כמ"ש בכתובה. היכא דהנישואין היו במקום שנוהגים שלעולם גובה האשה התוספת אך הבעל היה ממקום שנוהגים שכשהניח זש"ק אינו גובה תוספת ומת מקום הזה ע' כנ"הג הג"הט ס"ק כ"ג וכ"ד. יד''א סק"ל מ"ש משם הפוס' דגובה כתובתה שלם עם התוספת וע' שער אשר א"הע סי' ל"ב שכ"כ ומה שפלפל בזה בקצר אמיץ ושם בסי' ל"ג הסכמת מוהר"ר ב"ח ע"ז

י"א נשא במקום שנוהגים דכת"י הרי הוא כשטר גמור ולא היו העדים חתו' בכתו' אינו נאמן לומר פרעתי כ"הג ס"ק כ"ה בשם מוהר"שך ח"ג סי' מ"א וע' משנה למלך פי"א מה' מלוה ולוה ה"ז שהצ"ע דבריו

י"ב שם בהגה ובמקום שמוסיפום שליש יש לו דין נצ"ב ולא דין תוספת. עיין ב"י שחלק על מוהרי"קו. וע' כנ"הג הגה"בי ס"ק מ"ה. יד"א סק"ל ולקמן בסי' ק"ב הג"הט סק"יט מכתם לדוד חא"הע סי' ו' דק"נד שבט בנימן סי' רצ"ב ומה שישחו ונתנו בזה שני המאורות ה' מתתיה צורמהני והנז"ריף ז"ל בס' שערי רחמים ח"ב א"הע סי' ל''ב ומ"של אני הדל בבי' ס"ו בביאור הכתובה אות י"א

י"ג אפילו לדעת מוה''ריקו דס"ל דתוספת דינו כנדונייא היינו לענין שלא תפסיד התוספת היכא דיוצאת בלי כתובה אבל לענין שתפרע במעות גם הרב יודה שאין