אבני האפוד חלק א קצט

ואילך וע' למוה"רי אאראני בתשו' הנד"מ סי' צ"א שכתב דהר"אש בשיטת רבו מוה"רם קאי י"ש ט"ו שם ש"ע קיים אם נשבעה לבסוף. דבר זה מידי פלוגתא לא נפקא דראבי"ה ור' ברוך ור' שמחה ה"ד המרדכי בפ' הכותב ס"ל דמכירתה או נתינתה קיימין אע"פ שלא נשבעה וכתב הכנ"הג בהגה"כי ס"ק נ"ו דהמ"עה וכ"כ בי"דא ס"ק ל"ו ול"ז משם הפוסקי' דאם מקבלי המתנה או הלקוחות מוחזקים מצו מימר קי"ל וכ"כ הרב רפאל אשכנזי ז"ל בתשו' כי באה בס' חק"ל סי' ל"ז דע"ט והאריך להוכיח דדעת שלשת הרועים הנז' הוא דזכו היורשין אע"פ שלא נשבע כלל ובפרט אם המתנה היתה ממעו"ב ואסף וקבץ רבני האחרו' דהעלו כן לענין הלכה עי"ד שוב בא לידי ס' בר אברהם וראיתי לו בסי' ל"ד שכתב ג"ך דלכ"ע מתנתה קיימת במע'וב אע"פ שאינה רוצה לישבע ואפי' אם הם מטלטלין אם אינן ידועין לבעל ואית לה מגו מתנתה מתנה י"ש

ט"ז אלמנה שנתנה מתנה לג' בנותיה מבלי שתשבע ומתה ונמצאת שבין כולם נתנה יותר מסיכום כתובתה והן מוחזקות זכו כל אחת במה שבידה דכל אחת ואחת יכולה לטעון מה שנתנה לי אמי היה עד שיעור כתובתה ואת העודף הנהו ביד אחותי לך תבע ממנה. הרב רפאל אשכנזי ז"ל בתשו' שם אך הרב חק"ל שם בסו"סי ל"ח הוא הצ"ד צדדין וצדי צדדין בזה והעלה דלענין דינא אינן זוכות הבנות בהיתרון יש"ב

טו"ב ש"ע ש"ע וה"מ במטלטלי אבל במקרקעי וכו'. ע' כנ"הג הג"הט ס"ק מ"ה. יד"א סק"ל. וע' משכנות מדבריו להדייא דאפי' במקרקעי וע"ש מה ז"ל דמתבאר הרועים מע' המ' דר"כג שהביא תשו' הרי"ף שכתב בזה

י"ח ס"ה בהגה ולכן אלמנה שלא נשבעה על כתובתה ונשאת לבעל וכו' ע' יד"א הגה"טו סק"יד מ"ש משם מוהר"ש דוראן בח"ד סי' ל"ו וע' שבט בנימן סי' רט"ו מה שפלפל בדבריו ובדברי מור"ם הללו ועמד שם אם יש לעכב לכתחילה ביד האשה שלא תנשא לאחר קודם גביית כתובה ואסיק דהגם דלא מצינן לעכב בידה עכ"ז מהראוי שלא תנשא קודם גביית כתובה י"ש

י"ט שם בהגה וכל זה כשהאשה חזרה בה וכו'. ע' כנ"הג ח"מ סי' אר"י הג"הטו סק"ח וע' שבט בנימן סי' קס"ט שהצ"ע דבריו

סט"ו ש"ע היא אומרת בתולה נשאתני וכו' והבעל או היורשים אומרים לא כי אלא אלמנה וכו' אפי' אם אחד היה קטן כשראה העדות וכו' בגמרא מפרש טעמא דהוי גילוי מלתא בעלמא. וה' הלבוש סיים וכתב ועביד לגלויי וכו'. וע' מה שפלפל בזה בש' מטה לחם הנ"דמ סי' ב' ועל כל אלין דהו"ו במעשה שבא לפניו על ר' שטען על אשתו לאחר חדש ימים שנשאה דלא נמצאו בתולים שזה יורה שנבעלה בזנות קודם הנישואין ואבי הבת זרז עצמו והושיב ב"ד וקבלו עדות שלא בפני האיש מנשים חכמות וזקנות שראו בעיניהן השמלה מגוללה בדמים וחתמו המכתב אשר נתקבל בפניהם וחש לה הרב על מה שקבלו העדות שלא בפני החתן ומר הוא דקאמר דכיון דהעדות הוא להוכיח דהיא בתולה אינו אלא גילוי מלתא בעלמא כל כי האי לא בעינן שתקובל לפניו יעו"ש שהאריך

כ"א ראובן שהיה סמוך על שלחן אביו וכשהגיע לפ' הנושא עשה לו כנימוס כאב את בן תכשיטין ומלבושים ואח"ך אביו הכניסו עמו במלאכתו ונפטר ר' ובאה אלמנתו לגבות כתובתה מחמיה אביו של ר' והשיב לה חמיה שלא יש נכסים מבנו כדי שתגבה כתובתה והוא היה מאכילו ומשקהו. הדין עם האב דאין לו שום חייוב לפרוע כתובה מנכסיו ואין לו אלא ח"ס שלא יש נכסים לבנו ולא היה שום שותפות עמו ברם עכ"פ צריך שיוציא כל מלבושים שעשה לכלתו בזמן הנישו' ויגבה מהם והכי פשי"טל להר"דבז בחדשות ח"א סי' של"ח ולהרש"דם א"הע ס' קס"ג ולה' המ"ביט ח"ג סי' ח'. הרב רפאל קאלאמארו בתשו' כי באה בס' הון יוסף למי"הרי זאמירו סי' כ"ט

והנה החלוקה הראשונה דהכל בחזקת האב הלא היא כתובה בתשו' המיוחסות להרמב"ן סי' מ"ב והובאה בב"י וביאר עליה הכנה"ג בהגהב"י ס"ק נ"ט משם הרדב"ז ח"א סי' קנ"ב והרשד"ם בא"הע סי' קס"ג והמבי"ט בח"א סי' קפ"ד וח"ג סי' ט' דאם האב חי ישבע שאין לבנו כלום ויפטר. והגם שבתשובת מוהרשד"ם פסק דנאמן ולא הזכיר שום שבועה מ"מ בתשו' הרדב"ז ח"א סי' של"ח שרמז היד"א סק"ן כ"כ ותשו' הרדב"ז הישנות אינם תחת ידי

אולם החליקה השנית שכתב דצריך שיוציא כל המלבושים שעשה לכלתו בעת הנישואין ויגבה מהם אין רמז לא בדברי הרדב"ז ולא בדברי מוהרשד''ם וכמו שיפה תמה עליו הרב המח' שם בסי' ל' ואפריין נמטייה שמצא כן לה' המבי"ט בח"א סי' ס"ט לבד מה' תו"ח סי' זמ"ר והפמ"א בח"א סי' ס"ב שהמה באו בדברי הרב הפוסק המלאך רפאל דכולהו ס"ל דזכתה האלמנה ועע"ש דהביא דה' פני משה סי' מ"ח והדב"מ בח"המ סי' ע"ד נראים כחולקים ושלבו מהסם לומר קי"ל כוותייהו עי"ש

עוד תשוב ותראה למוהר"רק שם דתהי עלייהו דרבנן דפסקו דהאשה גובה כתובתה מהם מההיא דקי"ל גבי ב"ח דגובה אף מבגדי אשתו ובניו של שבתות וי"ט ומני"ר הרצה דבריו לפני מו"הר'מ מהרא"ק ז"ל וכמו שעיניך תראנה בס' שער אשר א"הע סי' ל"ב ואחר שכתב הרב דהדין דין אמת דהאשה גובה כתובתה מנייהו הגיע