אבני האפוד חלק א קצח

חולקים ואומרים דגם בזה נוטלתן בלי שבועה. ע' כנ"הג הגה"בי ס"ק ז"ך ורמז למ"ש איהו גופיה בתשו' והיא מוצאת בס' בעי חיי א"הע סי' י"ט והי"דא בהגה"בי ס"ק י"ח אחר שערך המחלוקת כתב משם ה' פ"מ דאם יורשי האלמנה תפוסים יכו"ל קי"ל למוהר"ר אשכנזי בתשו' שם דאחר שפלפל בדבריהם העלה גם הוא דהיורשים יכולים לומר קי"ל ע"ע והסכים עמו ה' חק"ל בסי' ל"ח דפ"ה, פה עירנו שלוניקי כל בתי דינים החשובים הולכים אצל האלמנה ואין חסין על כבודם ואם אשה זו שואלת שתבא כלתה ותתבזה בב"ד לאו כל כמינה וכו' ולא רצו לחלק בין נשים שלות לשאירם יקרות וכל הנשים שבזמנינו יש להם דין נשים יקרות בז"הז מוה'רד איסטרוסא בתשו' שבס' ירך אב ה חא"הע סי' ז'. וה' מח'"זא בסי' כ"ג אות י"ג הביא הדברים הללו בשם מ"כ

ץ שם ואם מתה קודם שנשבעה אין יורשיה יורשין כתובתה, בכתובות שלנו שכתוב בהן נאמנות מפורש ממנו ומיורשיו לו ולב"ך ומתה, הסכמת רבני האחרונים דיורשיה גובין כתובתה ואפי' דאיכא חולקים ע"ז אין לומר קי"ל כוותייה ע' כנ"הג הגהב"י סק"ט שהביא רובא מהאחרו' המסכימים שאינו יכול לומר קי"ל ועד אחרן מו"הר ב"ד סי' נ"ח ואין חולק ע"ז רק ס' ה' תיקון סופרים דס"ל דיכול המוח' לומר קי"ל, חק"ל איהע סי' ל"ז דע"ט ע"ד וע' מט"ש סי' ק"ח הגהב"י ס"ק מ"ד וע זל"א חא"הע דרפ"ד וחה"מ דשכ"ט שהביא משם ה' אהל יוסף בסי' ד' שהעיד שכן היה דן מוהרי"ד יעו"ש ואין ספק דאנן בתריה גרירנן א דכל רבני שלוניקי ראשונים ואחרונים הכי ס"ל וכ"כ תפארת אדם בא"הע סי' ג' וה' ירים משה בזכר בא דנ"ד דהכי דייני דייני שלוניקי דינא בתר ב"ד ע"ע

והיכא דהנכסים ביד שליש לכ"ע זוכין יורשי האשה כ"כ מו"הר מוהרי"ד שם ובס' ז"לא ח"ג דקצ"ט ע"א כתב דבזה גם ה' תיקון סופרים יודה רק כתב דה"ד אם יש נאמנות וכו' אבל אם אין בכתובה נאמנות כלל והממון ביד שליש זוכין יורשי הבעל י"ש. ועפ"ז יבאו על נכון דברי ה' ראש משביר בח"א א"הע סי' כ"ו דהתם קאי כשהנכסים ביד שליש ופסק חכם א' דזוכין יורשי האשה והרב המחבר העלה דזוכין יורשי הבעל ע"ע ובשיטת רכו אמרה מר ניהו הדב"מ ח"ג סי' י"א

ח אפי' כתובתה ק' מנה ואינה מוצאה לגבות רק מנה צריכה שבועה כנ"הג הג"הטו סק"א וה' כס"א בסי' זה משם ת' הגאונים סי' כ"ט ודבר זה מידי פלוגתא לא נפקא דבתשו' הגאונים שבס' ש"ץ ש"ד סי' מ"ה כתב וז"ל ומצאנו למקצת גאונים אם לא ימצא שיעור כתובתה ינתן לה בלי שבועה והגאון בעל התשו' חולק עליהם גם שם בסי' נ"ט הובאה תשו' לרב הילאי גאון שסובר שאי איפשר להשביע שבועת אלמנה עד שתגבה את הכל עי"ד

מז אם טעו ב"ד והגבו כתובה לאלמנה בלי שבועה אם חוזר נחלקו בזה מוהרש"דם עם מוהר"שך ה"ד הכנ"הג בהג"הטו סקי"ג וע' מה שרמזתי ע"ז לקמן בסי' ק' בס"ד

י ושם בהגה י"א הא דאין יורשיה וכו' אבל תפסה יורשין וכו' וי"ח. אם קדמו היורשין ותפסו אין יורשי הבעל מוציאין מיד יורשיה אפי' לדעת מרן דיש לחלק בין היכא דהיורשים באים לזכות מכח תפיסתה להיכא דתפסו הם מעצמם וע"פז ית ישב שפיר קו' הכנ"הג הג בח"מ סי' רנ"ב הגה"בי ס"ק מ"ו אמרן ב"י. ה' שערי רחמים ח"ב א"הע סי' כ"ו וע"ש מה שפלפל בזה

י"א ס"ב ש"ע מה שבועה נשבעת האלמנה שלא התפיסה הבעל הר"בי הביא משם הר"ש מינבול דבמת פתאום ל"ח לצררי והגם שהתוס' חלקו עליו סברה זאת לא עיילוה לבי מדרשא ולא מצי המוח' לומר קי"ל כהתוס' ע' כנ"הג הגה"בי ס"ק ל"ה יד"א ס"ק כ"ו וע' בית שמואל לקמן ס"ק י"ח הרב רפאל אשכנזי בתשו' חק"ל סי' ל"ז דע"ח

י"ם שם ש"ע שלא מחלה לו כתובתה ולא מכרה לו. ע' כנ"הג הגה"בי ס"ק ס"ה. יד"א הג"הט ס"ק כ"ה והגה"בי ס"ק נ"ו זל"א דר"צב קול אליאו ח"ב סי' ב"ן. שערי רחמים א"הע סי' י"ב. וע'מש לקמן סי' צ"ז וע' למוהר"ב קובו ז"ל בס' יאודה יעלה למר בריה א"הע סי' י"א שהקשה דלדידן בני שלוניקי דכתבי' בכתובה שאף אם תמכר או תמחל שום סך מסכי כתובתה הנז' יהא בטל כחרס הנשבר א"כ שבועה זו למה כיון דאפי' מכרה או מחלה לא מהני ולא העלה ארוכה יעו"ש. וע' לה' פני יצחק נר"ו בח"ב דנ"ג ענ"ד שהק' קושייא זאת דכיון דכתוב בכתובה דלא תהני מחילתה למה משביעין אותה והביא משם רבני המערב ה' מר ואהלות בסי' ב' וה' נוכח השלחן סי' ט"ו שהק' כן ומנ"ר נר"ו יישב בפנים שונים

י"ג ס"ד ש"ע אלמנה שאומרת ק' ניתן לי במתנה וכו' נאמנת במגו. ר' שהלך מירושלים לח"ל והניח אשתו בביתו וביתו מלאה ונפטר בח"ל ובאה אלמנתו לגבות כתובתה מנכסים שיש לבעל ביד הכולל בטענה שכל מה שיש איתה בבית הכל שלה. יד הכולל ע"הע מתרי טעמי חדא דכיון דהיא טוענת על כל מה שבבית שהן מנ"מ אין כאן מגו דכל העם אשר בשער עדים כי האיש הלך והניח הכל ביד אשתו ועדיין הם בבית ועוד דהכא הוי מגו להוציא מן היורשים או מהכולל ומגו להוציא ל"א. ה' שמחת יו"ט בס' ע"ו ועמד שם עלי בא"ר תשו' הרש"בא כי הובאו ב"י דנתקשה מוהר"שי דסותרות זו את זו וע"ד הכנ"הג בהגה"בי ס"ק ט"ל י"ש

י"ד ס"ה ש"ע אלמנה שמכרה או נתנה וכו' ע' בב"י מה שכתב בסתירת שתי תשו' הרא"ש בכלל ו' סי' ו' וסי' ח' וע' כנ"הג הגהב"י מסק"מג ואילך. יד"א מסקל"ד