אבני האפוד חלק א קצז

סי' צ"ו

א ס"א ש"ע אם אותם שהכניסה לו הם קיימים או דברים שידוע שבאו מכחם. ע' כנ"הג הג"הט ס"ק ז"ך. יד"א הג"הט סק"בך שהביאו להקת הפוסקים שכ"כ אך הכנ"הג בהג"הט ס"ק כ"ט והי"א כהג"בי ס"ק כ"ג הביאו חולקים ע"ז. וע' מה שפלפלו בדברי הכנ"הג הר''ר אשכנזי בתשו' חק"ל סי' ל"ז דע"ח עג"ד וה' חק"ל בסי' ל"ח דפ"ד ע"ד וז"ל מוה"רם סוזין ז"ל בתשו' כי באה בס' חוקי חיים סי' מ"ה כבר פשטא ההוראה בנכסים הידועים שהכניסה לבעלה הם וחילופיהן וחילופי חילופיהן נוטלים בלי שבו' ופוק חזי גדולי האחרונים מארי דארעא אזמיר יע"א ה' בעי חיי בא"הע סי' י"ט חק"ל א"הע סי' ל"ז ול"ח שער המים ס' כ"א ושאר אחרונים עכ"ל

ב בזמן הזה שכוללים הכל בסיכום אחד וכותבים כל הסך שהוא חייב לה סך כ"וך לכ"ע צריכה שבועה גם אם הכל בעין ב"ש סק"א וסיים וכתב דמתשו' רל"נח ור"י הלוי לא משמע כן. והד"במ בח"ג סי' י"א כתב דעוד איכא פוסקים דלא ס"ל לחלק ולעולם נ"מ ונ"צב גובה בלי שבועה ובכתובות שלנו שאינן כוללים הק' ר' עם הנדונייא רק אנן כתבינן הק' ור' ואח"ך כתבינן ודא נדונייא דהנעלת ליה ומפרשים הנדונייא ומעו"ב לחוד והמלבושים לחוד ומוסיפין עליהן ועושים הכל שומא אחת. נחלקו האחרו' דהר"הג מוהר"ם סוזין בתשו' שם כתב דבכי הא גם הב"ש יודה והם לא כ"כ רק לערי אשכנז ואין אתנו יודע כיצד סדרן והרב המחבר חוקי חיים שם מלך עוזר לה' מוה"רי ישראל בתשו' שם וסבירא להו דגם בכתובות שלנו אמרה הב"ש והכריע דבריו מתשו' מוהרי''טא ז"ל בס' נאות יעקב סי' ג' יעו"ש

ג על פי הבא'ר דגם לכתובות שלנו שכותבין סך המעות והנדונייא והתוס' כל אחד בפ"ע עכ"ז במחלו' הוא שנוי אם הנכסים ביד שליש דינא יתיב דתחלק עם יורשי הבעל וכן אם מתה בלתי שבועה יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האשה. הדב"מ בח"ג סי' י"ח אך אם הם ביד האפוטרופוס שמנתה האשה בעודה בחיים ומתה מצי איהו טעין קי"ל בעד יתמי האשה אף דהוי חב לאחרים. ה' מוה"רי ישראל בתשו' כי כחה בס' חוקי חיים סי' מ"ה

ולכן במעשה שהיה בר' שהניח אלמנה וב' בנים א' מאשתו הראשונה ואחד מאשתו השנית ולה עוד בן מבעלה הא' ולא היה כתוב בכתובה נאמנות ובעודה בחיים מכרה הקרקע שהכניסה בכתובתה ולקחה המעות והניחתם לריוח היום ביד האפוטרופוס ועלתה לא"י עם בעלה מבנה הב' שהיה קטן ומתה ובאו הב' אחים לטעון כל א' טענתו נגד הקטן. הבן מבעלה הב' תובע חלק ירושת אביו דכיון דלא נשבעה על כתובתה אין הבנים יורשין אותן ונשארו הנכסים לאביו ומגיע לו המחצית. והבן מבע' הראשון תובע חלק כתובת אמו וע"ז דן דינא הרב ז"ל דהאפוט' זוכה בכל בעד היתום קטן דנגד הבן מבע' הב', טוען קי"ל כמ"ד דכיון דהנ"מ והנצ"ב מיוחדין גבייא בלי שבועה וכס' מוהרל"נח ודעי'. ונגד הבן מבע' הראשון טוען קי"ל כמ"ד דאם צירף הכל נדונייא ומעו"ב נעשה הכל ככתו' ולא גבייא בלא שבועה. ונסתייע מתשו' מוהר"חש הידועה דהתופס יכול לומר קי"ל להחזיק מה שבידו לאחר ושוב נרגש מהחולקים על מוהר"אש וכתב דכל שהוא אפוטרופוס לרוב הפוס' יכול לתפס מה שבידו להחזיק ביד היורשים והכא האלמנה מנהו להפוטרופוס יעו"ש

ואני שמעתי ולא אבין במה שזיכה לה תום לבד והפסיד לבן בעלה הא'. דבשלמא נגד הבן מבעלה השני שפיר מצי טעין קי"ל כיון שהוא אפוטרופוס האלמנה והיתום בא מכחו וידו כידו אבל נגד הבן מבעלה הראשון מה כחו יפה דכדי להנצל עצמו מהחולקים על מוהר"אש וס"ל דאין אדם יכול לתפס מה שבידו להחזיקו לאחר נושע הוא בטענתו שהתופס הוא אפוטרופוס וכיון דאתי עלה מהך טעמא כמו שהוא אפוטרופוס מהיתום כך הוא אפוטרופוס מבן בעלה הראשון דהא הוא בא מכח האלמנה והיא היתה אם שניהם ומאי אולמיה דהאי מהאי. וכבר ראיתי להר"הג מוהר"מס ז"ל שהשיגו אך מחמת דבר אחר כי הוא אמר דביורש נגד י רש אפי' אחד מהיורשים מוחזקים ל"מ תפיסתו וא"כ אפי' היו המעו' ביד היתום עצמו אינו נקרא מוחזק כי הוא יורש כמוהו. ומוהר"חא גאגין ז"ל שם הודה לו בזה אך יצא לישע הרב הפוס' דכיון דהמעות הם ביד האפוט' הוא טוען כן בעד היתום יעו"ש ואהמ"ר מנייהו מלכי לא כן אנכי דאם אמת היה דהמעות היו ביד היתום שפיר הוה מצי טעין קי"ל אף נגד אחיו היורש וכאשר כתבתי בזה בספרי השן האפד (הנדפס) בסי' י"ג משם רבני האחרונים אך בכי האי דקמן דהמעות הם ביד החפוט' והוא מנוי מהאשה אשר כח שניהם שוה בה מי זה אמר דמצי להחזיק על זה נגד האחר שהוא ג"ך בא מכח אמו וצ"י

ד שם ש"ע נוטלת אותם בלי שבועה. לפי דברי ה"ה בפי"ח מה' אישות טעמא הוי דעיקר שבועה שתקנו חכמים אינו אלא משום חשש צררי וכל שהנכסים בעין ליכא למיחש להכי. וק' לפי דעת הרמ"בם דמחוייבת לישבע שלא מכרה ושלא מחלה אמאי כשהם בעין נוטלתן בלי שבועה אע"ג דליכא למיחש לצררי איכא למיחש למכירה ולמחילה הרב רפאל אשכנזי בתשו' כי באה בחק"ל א"הע סי' ל"ז והאריך ליישב וע' מה שפלפל עליו ה' חק"ל שם בסי' ל"ח ובא בדבריו עוד יישוב אחר עי"ד

ה שם ש"ע ואם נצ"ב אינם קיימים וכו' אינה נפרעת אלא בשבועה. זהו דעת ה"ס וסיעת מרחמוהי אך יש