אבני האפוד חלק א קצה
Avnei Ha-Ephod part 1 195 · אבני האפוד חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →ח שם בהגה הנשבעת על כתותתה לפני ב"ד לא הפסידה מזונות. ע' יד"א הגהט"ו סק"ך שכ"כ משם הרד"בז בחדשות ח"א סי' תק"א שכ"כ הר"יף והרמ"בן והר"אה. וע' נאמן שמואל סי' ח"ן שכתב דהיא סברה מוסכמת מכל הפוסקים דהשבועה לא הוי כתביעה ואפי' בבריאותה כ"ש בחוליה. וה' שמעון פסח ז"ל בכת"י תמה על ה' נא"ש דלא זכר שר תשו' הרדב"ז ועל ה' יד"א דלא זכר תשו' הנא"ש. וקמייתא לא קשייא דתשו' הרדב"ז החדשות לא נדפסו בימי ה' נאמן שמואל
ט ס"ז ש"ע שכ"מ שצוה שתהא אלמנתו ניזונית מנכסיו וכו' ע' יד"א הגה"בי סקי"ט. וע' מקור ישראל א"הע סי' כ"ד וכ"ה
י' שם בהגה וי"א דמיד שעשתה שידוך הפסידה מזונותיה. דין זה במחלוקת הוא שנוי. ע' ב"ח. ח"מ. ב"ש וכתב הר"בד בסי' נ"א וה"ד הי"דא בהג"הבי ס"ק כ"ג דהמוחזק מצי טעין קי"ל י"ש. וע' למוהר"שג בתשו' צל הכסף ח"ב סי' כ"ח שכתב דאין כאן מחלוקת דכל שהוא בקנס ובשטר וכ"ש אי איכא שבועה לכ"ע אבדה מזונות"ה וגם הרב"ח ודעימיה יודו ואי הוי דרך דברים בעלמא בלי שום קשר גם הח"מ ודעי' יודו גם אם הב"ד ידעו מהשידוך דבא הענין לפניהם לכ"ע אבדה מזונותיה אך עמדו לנגדו דברי מוה"רם אלשיך סי' ק"ד והר"בא בסי' ה' כי הובאו בכנ"הג סק''לד שכתבו דאם נפל ספק בקידושין אע"פ שהיא מקודשת מספק אם תפסה אין מוציאין מידה ולא גרע שידוכין מספק קידושין ויותר מהמה דהא בשידוכין אי בעייא להנשא לא צריכא גט ועכ"ז כתבו רבוואתא הנ"ל דאם תפסה חין מוציאין מידה יעו"ש וע' לה' שמחת יו"ט בסי' ב"ך שתמה על הכנ"הג דהשוה דעת מוהרמ"א עם דעת הרב"א דהרואה יראה בעירוש דברי הרב דס"ל שאם הם קידושי ספק היינו מוציאין מידה וזה היפך ס' מוהר"מא דקאמר בפירוש דאין מוציאין מידה מספק והצ"ע עי"ד
יא כל היכא דאיכא פלוגתא אי חייבין היורשין במזונות האלמנה היא מוחזקת ולא אבדה מזונותיה: כנ"הג הג"הבי סקי"ט משם מוהרש"ך ותמה עליו דאדרבא נכסים בחזקת יורשין ולהלן בס'קל כתב שמוה"רא מונסון והר"בא בסי' ח' וחכם א' הוב"ד שם חולקין אמוהרש''ך. וע' יד"א סקכ"ג ולמוהרש"ג בס' צל הכסף שם וז"ל ה' שמחת יו"ט שם דפ"ג נמצא דהתש"בץ והרב"א מונסון ומוה"רא ומוהר"א הלוי והכנ"הג כולם נקבצו באו בסברא אחת נגד ס' מוהר"שך והר"בד בא"הע סי' נ"א לא הזכיר כלל ס' מוהרש"ך י"ל דכבר פשוט אצלו דסוגיין דעלמא דלא כמוהרש"ך ע"כ וע"ע משכנות הרועים אות רמ"ב דכ"ד באר המים סי' ע"ט אות א'. מטה לחם סי' ט. מקור ישראל א"הע סי' כ"ג ובסי' ל"א דנ"ז הביא סייוע לדברי מוהרש"ך
י"ב ס"ך ש"ע אפי' מכרו או משכנו או נתנו היורשין לאחר מיתת אביהן אין מוציאין למזון האשה והבנות וכו'. ר' שמת והניח אלמנתו וה' בנים וקרקע ומכרו הארבעה אחים חלקם המגיע להם בקרקע הנז' לאחיהם ועתה האח החמשי רוצה למכר ביתו והאלמנה מעכבת בעבור מזונותיה הדין עמה, כן העלתי אני עני בתשו' והיא לו' נדפ'סה בס"ס עבודת השם דר"ח. והן עתה מצאתי לה' פני יצחק ח"ב סוף הספר דקי"ז ע"א שנשאל על כיוצא בזה וכתב כן שהיא ניזונית מחלק הגדול יעו"ש אלא דמה שנסתיע מדברי מור"ם בהגה בסעיף זה יש לדחות וכמובן
י'"ג אשה שתפסה מטלטלין למזונותיה ועמד אחד מהיורשין ונתן כל חלקו במתנה לבניו ולבנותיו הקטנים והאשה רוצה לתפס מהמטלטלים שתחת ידה מהחלק המגיע להיורש אשר מכר חלקו. העלה ה' פני יצחק שם דמתנתו מתנה וחייובא רמייא עלה לכוף כאגמן ראשה למסר כל חלקו גם במטלטלין שנתן ליד המקבל המתנה. יעו"ש וחכם שבדורו חלק עליו בכח והו"ד בס' עולת איש א"הע סי' ב' ומר הוא דקאמר דכיון דהאשה תפוסה במטלטלין אין מתנתו מתנה ואין מכירתו מכירה, והר"הג אי"ש ירושלם הרב המחבר שם ביטל המתנה מטעם אחר דכיון דמהמעשה ניכר שכונתו להערים ולהפקיע מזונות האלמנה לאו כל כמיניה יעו"ש
י"ד הגם דקי"ל אין מוצאין למזון האשה מנכסים משועבדים אין הכונה שאם מכר או נתן היורש נפטר לגמרי ויהיה דין האלמנה שאין לה מזונות אבל הכונה דאין ב"ד מוציאין מזונותיה מהמשוע' אבל חייבים היורשים לזונה משלהם כמו שאר בע"ח דקי"ל מצוה על היתומים לפרוע חב אביהם. ה' הפוסק בתשו' עולת איש שם
ט"ו ש"ע שם ומיהו אם תפסה מטלטלין אפי' אחר מיתה לח מפקינן מינה ה"ד לתתם ביד היורשים אבל אם טוענים היורשים לתתם ביד שליש מוציאין מידה ונותנין אותם ביד שליש. ע' דברי רי"ו כי הובאו בית יוסף. וע' כנ"הג הגה"בי ס"ק נ"ב. יד"א הגה"טו ס"ק נ"ה והג"בי ס"ק מ"ט וע' משכנות הרועים מע' המ' אות רנ"ו דרי"ז שהורה מוה"רש אלפאסי שאין שומעין להם שלא יהיו בנות ישראל חייהן תלויות מנגד. וכן דן הלכה למעשה פעמים שלש וע' פני יצחק ח"ב בהשמטות דקי"ג שכתב דבמקומות דקבלו עליהם ס' מרן אין לומר קי"ל כהחולקים י"ש
מ"ז ע"כ לא כתבו הפוס' הנ"ל דאפי' תפסה מוציאין מידה ונותנין הכל ביד שליש אלא דוקא במטלטלי הבעל אבל תכשיטין ונצ"ב שלה ובפרט אם הכניסם בנדונייתה לכ''ע אין מוציאין מידה. פוסק א' הו"ד בס' עולת איש שם וחלק על מה שהעלה ה' פני יצחק נר"ו שם דאפי'