אבני האפוד חלק א קצ

סי' מ"ה ונ"א ובהשמטות דק"ה ע"ד ירך אברהם א"הע סי' ט"ו חוקי חיים סי' מ' שערי רחמים א"הע סי' יו"ד י"ג ובח"ב א"הע סי' ב"ך. המורם מהם דבכל אופן אם שום א' מוחזק יכול לומר קי"ל ועמ"ש לקמן בסי' ק'

ט ר' נלב"ע והניח אחריו ב' בנות ואלמנתו וניזונים מנכסיו שהניח נכסים וקרקעות ואחר עבר זמן גדלה הבת ונשאת ללוי ואח"ך מתה בלי זש"ק ומקצת נכסים שהכניסה נמצאים בבית אמה אשר היא בחיים ועתה בא טעון הבעל להוציא מתחת האלמנה כל הנכסים שלקחה מבית אביה ואמה וגם מחצית כל הנכסים השייכים לה מירושת אביה והבת הנשארת טוענת כי אין לו חלק ונחלה רק במחצית מה שהכניסה ומן הקרקעות ושאר נכסים אין לו שום זכות כי הנם משועבדים לכתו' אמה ולמזונותיה והוי ראוי ואין הבעל נוטל בראוי. בזה האריך הרחיב ה' שערי רחמים שם והעלה דכיון דהנכסים ביד שליש וגם בקרקעות לא שייך מוחזקות זכה הבעל במחצית חלק העזבון חלק כחלק עם אחות אשתו לכשתמות הזקנה או לכי תשבע ותגבה כתובתה ברם בהיותה בחיים ורוצה להיות ניזונית מנכסיו הקרקעות משועבדין למזונותיה יעו"ש והסכימו עמו ה' מוהר"א מאני בסי' י"א ומוהר"מ פארדו בסי' י"ג ע"ע ועוד לו בח"ב אה"ע סי' ב"ך

י שם ש"ע וכן אם הי"ל מלוה ביד אחרים כשנשאה וכו אינו יורשה. ע' כנ"הג הגהב"י ס"ק צ"ח יד"א סק"ד שכתב דכיון דהדבר שנוי במחלוקת המוחזק יכו"ל קי"ל והרב שמעון פסח ז"ל בתשו' כ"י שם תמה על ה' נחפה בכסף ח"ב חא"הע סי' ך' דק"ח ע"נ שכתב דאין לומר קי"ל חדא דמוהר"י אבן מיגאש לא רצה לעשות מעשה ובדברי הרמ"בם לא איתפרש בהדייא דס"ל כרבו וה"צע דבריו - וכתב עוד הכנ"הג משם מוהר"יא דאם הנכסים ביד ב"ד או ביד אחרים כיון שהם יורשים ודאי והבעל ספק אין ספק מוציא מידי ודאי. וע' יד"א שם. בני אברהם סי' מ"ט וע' לה' חק"ל בא"הע סי' מ"ו דצ"ט דאק"הי אקהיי"תא ע"ד הרבנים הנז' וכתב דכל שהנכסים ביד שליש דינא הוי דאזלינן בתר רובא עי"ד ועמש"ל באות ב'

י"א הכניסה לבעלה בנדן שט"ח שהי"ל על אחרים ומתה אין הבעל יורשה רק אם הכניסה לו בכ"ומ או מע"פ במע"ג. יד"א הגהט"ו סק"יט. ופ"ת סק"ד משם ה' חות יאיר וכתבו שמורה אחד וה' שבות יעקב חלקו עליו דדוקא בנ"מ נאמר כן אבל לא בנצ"ב. וה' חק"ל בא"הע סי' מ"ה דק"א הביא משם מורה א' שסבר כסברת ה' חות יאיר ושכתב משם ה' שביתת יו"ט שפוסק כן. ומ"ניר הגאון חק"ל עשה לו עזר מדברי ה' חות יאיר אך איהו גופיה כתב שדברי ה' חות יאיר תמוהים וכאשר חלק עליו ה' שבות יעקב. ואף גם זאת פש'פש ול"ו מצא לה' ד"ן בסי' ס' דפשי"טל דהבעל יורש מלוה כזאת אפי' בנ"מ. והגם דסב' הד"ן היא נגד רבים מ"מ בנ"צב העלה לדינא כס' השב"וי והמורה דיורש הבעל ושאין לומר קי"ל כה' חו"י אף אם יורשי האשה מוחז' דאיהו גופיה סותר את עצמו מסי' קכ"ב לסי' צ"ו ולא נשאר רק סברת מורה א' שהובא בתשו' חות יאיר סי' צ"ו והוא יחיד יש"ב. ורב ארוך בדורו היה וכל לגבי דידיה רשאי הוא להכריע ולהוציא ממון מהמוחזק. אולם אנן בדידן אם יבא מעשה לידינו אין אנחנו יכולין להוציא מן המוחזק דמלבד סברת אחד המיוחד שבדיינים שהביא ה' חו"י בסי' צ"ו יש איתנו סברת ה' שביתת יו"ט ומו"הרא הלוי הפוסק שהביא ה' חק"ל דס"לה והמוחזק שפיר יכו"ל קי"ל במוטב' תלתא ופשוט

י"ב היה לו עסקא ביד אחרים אי חשיב ראוי או מוחזק במחלוקת הוא שנוי בין הפוסקים בין על פלגא מלוה ובין על פלגא פקדון. ע' חק"ל שם. בני אברהם סי' מ"ט ונעלם דבר ממוהר"ש פסח ז"ל בתשו כ"י וע' מה שאסף וקבץ בזה בס' שערי רחמים ח"ב הנד"מ בא"הע סי' ב"ך דצ"ו ומה שרמזו בענין זה לגבי בכור ה' ארח משפט בסי' רע"ח ומו"הר שער אשר ח"ב באסיפתו לח"מ סי' רע"ח לך נא ראה

י"ג הא דאמרינן דבעסקא דפלגא פקדון יורש הבעל ה"ד אם לא שינה מקבל העסק בתנאים הכתובים בשטר העסקא אבל אם שינה נעשו כל המעות מלוה גביה וזוכים יורשי האשה. וגם בעינן דדמי הפלגא פקדון יהיו מצויים ביד המתעסק או חילופי המעו' בעין אבל אם דמי הפיקדון אינם בעין או חילופיהן רק הם מלוה ביד אחרים בודאי דחשיב ראוי אליבא דכ"ע וא"כ צריך שיברר הבעל דהממון או חליפהם היו ביד המתעסק. מורה א' הוב"ד בס' חק"ל שם דצ"ח ע"ג משם ה' שביתת יו"ט והסכים הוא לזה. אבל הגאון חק"ל שם דצ"ט חלק עליהם בכח י"ש וע' מה שרמז מו"הר מוהר"אק בס' שער אשר שם הג"הטו סק"ן ומ"ש ה' שערי רחמים שם

י"ד שם ש"ע אבל אם הלותה מנ"מ ומתה וכו' יורש אותה בעלה. דבר זה מידי פלוגתא לא נפקא ואי אחד מהם מוחזק מאן מפיק ליה מידיה. אך אם המעות הם ביד הלוה ש"ד ליתנם לבעל כיון דרוב הפוסקים מסייעי ליה. ה' בני אברהם סי' י"ג מא"הע

ט"ו אפי' לס' ר"ת דהבעל לא ירית אף בכ"הג דהלותה מנ"מ היינו כשהלותה בתו' עסקא דהא מיהא הפירות אכיל להו בעל אבל אם הלותה בלי ריוח גם איהו יודה דירית לה בעל ה' בני אברהם שם

ט"ז ס"ג בהגה אשה שהמירה הבעל יורשה. ע' בתשו' הגאונים שבס' שערי צדק ש"ד סי' מ' תשו' ר"פ גאון ומה שהביא בשם בני מערבא דסברי דאביה יורש