אבני האפוד חלק א קפט

לס' מוהר"חש ודעי' ע"כ ל"ק אינהו דהוי כחוב אלא לגבי נ"ד דבא ההשבון לאחר מיתת אבי הבת אבל בכיהא דנ"דד דירושת ההשבון עלה והגיע לידי ירושה בחיי הבת וכבר הבת בחייה זכתה בהן בנחלת לא מפני חסרון שלא הגיע לידה בחייה נחשב אותו כנכסי ראוי י"ש. לפ"ז הנה נא לנגד עיניך שני המאורות דיתבי בבי דינא כחדא לזכות את בעל הבת. גם הרב שמעון פסח ז"ל בכת"י הביא דברי הר"דק הנ"ל ותמה במה שנראה מדבריו דאם יש להשבון דין חוב הו"ל ראוי ולא ירית בעלה. והוא כתב דליתא להך דכיון דבנד"ז אין כאן שעבוד אלמנת חמיו לכ"ע ירית לה בעל א"ד ז"ל ולשיטתיה קאזיל דס"ל דבכה"ג בטלה מחלוקת מוהרמ"א עם מוהרשד"ם וכמש"ל באות הקודמת ולדידן ליתא וכמ"ש שם

אכן כל קבל דנא אנכי הרואה בס' תפארת אדם חא"הע סי' ה' על נדון אחר אך הוא כיוצא לנדון זה דהתם קאי באשה אלמנה שנשאת לראובן ואח"ך השיאה בתה לש' וילדה בת ושוב מתה האלמנה בלא זש"ק ולא הספיקה הבת לגבות ההשבון מאמה עד שמתה ונשאל הרב מי יורש ההשבון בעלה או בנה ופסק הרב דאינו זוכה הבעל. תיתי חדא דההשבון הוי כמלוה וכיון שאין הבעל מוחזק אע"ג שגם הירשים אינם מוחזקים כיון שהם יורשים ודאים אין ספק מוציא מידי ודאי ועוד טעם אחר דבמלוה כזו כ"ע מודו דהוי ראוי כיון שבשעה שנשאת האלמנה ונתחייב ר' בהשבון לא היה ודאי שתבא לידי השבון דשמא תניח זש"ק וכיון שבשעה שנשאת אינו ודאי שתבא לידי השבון אע"פ שבשעה שמתה אשת ש' קיימא לפרעון הוי ראוי ודייק לה מדברי ה' אבן מיגאש שהו"ד בא"ז לבתרא פי"ן דקכ"ה ע"ב אלא דבסו"ד נסתפק אם יש להשבון דין מלוה י"ש. אתה תראה דהני נמי בהני שייכי דהא בנדון הרב כבר מתה המורישת קודם היורשת וכנדון הרבנים הנז' ולא הוי אלא מחוסר גוביינא ואע"פ כן חשיב לה אכן הוי אלא מחוסר גוביינא ראוי ולא חילק כחילוק מוהרש"ג. וכ"ש למה שיצא לידון מדברי ה' אבן מיגאש. נמצא דמלתא כדנא בנדון שלפנינו ונדון ה' תפ"א בפלוגתא מתנייא בין רבני האחרו' וה' ירים משה בזכרונותיו לח"הע ע' השבון הביא דברי הר' תפ"א כמש''ה סתמית

האמנם לענין דינא אנא דאמרי מלתא חדתא דלדידי חזי לי דמחלוקת זה אינו אלא כשהבעל רוצה להחזיר מחצית ההשבון אך המחלוקת נפל בין המקבלים. אולם אם הבעל מאן ימאן להחזיר נראה דאיהו ניהו הזוכה בעניינים כאלה הבעל הראשון דהיינו בעל האלמנה כיון דהוא מוחזק בשלו וכל הבא לטעון ממנו יכול הוא להשיבו לאו בע"ד דידי את דאם יבא בעל הבת לטעון ממנו ההשבון, יכול מימר קי"ל כמ"ד דההשבון יש לו דין חוב והו"ל ראוי ואין לך חלק ונחלה בהמה, ואם יבאו יורשי האשה לתבוע ממנו דלהם משפט הירושה יכול הוא לומר להם קי"ל כמ"ד דההשבון דין פקדון או מתנה או סילוק ירושה יש לו וה"ז שייך להבעל באופן דזיל הכא קמדחי לה וזיל הכא קמדחי לה ואמינא לה מההיא דכתב מור"ם בח"המ סי' מ"ט ס"ו על ההיא דכתב מרן דשני יב"ש שמוציאים שט"ח על אחד אינו יכול האחר לומר לא נתחייבתי לך אלא לחברך ששמו כשמך שכל מי שהשטר יוצא מתחת ידו מחזיקינן ליה כשלו כתב מור"ם משם נ"י בשם הריטב"א דאם אין השטר יוצא מתחת ידו אע"פ שמודה שחייב לאחד מהם אינן יכולין להוציא ממנו אלא בהרשאה וה"ט דזיל הכא קמדחי לה וזיל הקמ"ל והה"ן ואע"ג דיהיה האופן בנד"ז דיוצא שטר כתובה מתחת אחד מהם עכ"ז ל"ד להך דהכא שאני שהוא שט"ח שקבל ר' מש' ושמו כתוב בתוכו אבל בשטר כתובה כתוב בה שנתחייב להחזיר ליורשיה ואין כאן בירור מי המה יורשיה ודוק

ואחר החיפוש מצאתי כדברי לה' עדות ביעקב סי' ל"ב דעל אותו מחלוקת שהביא רמ"א בסו"סי קי"ח דכשהנכסים חוזרים מכח התקנה אי חוזרין לנותני הנדונייא או ליורשים ודן ה' מ"ב ז"ל דהו"ל ממון המוטל בספק וחולקין כתב הרב דנראה לו לדון שלא להוציא מיד הבעל כיון דהבעל מוחזק מן הדין בממון הזה וחזר הדין למידן דינא דב' יב"ש וכההיא דמור"ם והגם דשטר הכתובה יונח מתחת יד א' מהן אינן יכולין להוציא ממנו דדוקא התם דהא מיהא כתוב שם בשטר יוסף בן שמעון משא"כ בהחזרת כתובה יעוש"ב דברים ככתבן ומשתי כעל כל הון וגדולה מזאת כתב הרב שם דבהא אפי' הרשאה לא מהני יעו"ש מלתא בטעמא ולפ"ז ההיא שכתב ה' מוהרש"ג בס' צל הכסף ח"ב סו"סי ל"א דעשו פשרה ביניהם איפשר דהבעל לא ערער והוא רצה מדעתו ורצונו להחזיר שארית סכום הכתובה ודוק

איכא מ"ד דאף דמתה הבת בחיי האם ואח"ך מתה האם דאפ"ה זוכה בעל הבת מטעם דבעל האם לא היתה יכולה למכר בנכסים ולכן שפיר חשיב מוחזק ובעל סברה זו מר ניהו רבה ה' מוהר"ש גאון בהח"המ סי' ב' והובאה תשובתו בתשו' מוהר"י חאנדאלי סי' ט"ו דק"ו והחזיק במעוז סברא זו ה' מוהר"ש גאטינייו בס' צל הכסף שם ונ"מ דאם הבעל מוחזק מצי מימר קי"ל

ח שם בהגה ואפי' אם היו משועבדים לכתו' אלמנה נקראים מוחזקים וכו' ע' בדברי מור"ם בהגה לקמן סי' ק' שכתב משם מוהר"ם בעצמו להיפך וכבר עמדו ע"ז ראשונים ואחרונים ונאמרו כמה חילוקים בענין ע' ח"מ וב"ש וכנה"ג שם הגהב"י סק"ג. יד"א שם סק"ד. פ"ת סי' זה סק"ג ראש משביר ח"ב סי' ע' דצ"ד. בני אברהם א"הע