אבני האפוד חלק א קפה

דתרתי בעינן שומא וקבלת אחרייות בפירוש. ומעתה גם דברי הרמב"ם יכולים אנו לפרשם כן ובכן המוחזק יכול לומר קי"ל כהרמ"בן ודעי' דתרתי בעינן וכל דליכא אלא חדא אם פחתו פחתו לה כדין נ"מ ה' עבודת השם א"הע סי' י"ט

ד ס"ז ש"ע באו לידה נכסים אחר שנשאת בין שבאו לידה בירושה וכו' נקראים נ"מ. ראובן כלב"ע והניח אלמנה וב' בנות נשואות ונשארו כל הנכסים אשר הניח ר' תחת יד אלמנת ר' הנז' ואח"ך כשרצתה לעלות לא"הק הפרישו למזונותיה ס"מ ושאר הנכסים מסרן לידי הבנות מאמתי זכו בהן הבעלים לאכילת פירות. בזה נשאל מו"הר בס' שער אשר סי' ל"ו ופסק דאם היתה תפוסה האלמנה תפיסה המועלת לפו"ד פשוט שאין לבעל כלום יעו"ש

ה שם ש''ע וכן הבעל שנתן מתנה לאשתו וכו' קנתה ואין הבעל אוכל פירות. ע' לה' חק"ל בא"הע סי' ל"ו דנפק דק ואשכח דאיכא מהראשונים דסברי דהבעל אוכל פירות י"ש

ו שם ש"ע ומיהו אינה יכולה למכר וכו' ע' ברכות מים דקי"ד. ואם עברה ומכרה יש בזה ג' דעות הטור והר"אש ס"ל דמכרה בטל. והרש"בא ס"ל דמכרה קיים עד אחר מיתתה ולדעת הר"מה מכרה קיים אפי' לאחר מיתתה וכמבו' בב"י ובב"ש ס"ק ט"ו וע' חק"ל שם וע' לה' מכתב שלמה סו"סי ו' שכתב דכל שכתב לה שתהיה רשאה ושלטאה למחל ולהנחיל אפי' הר"מה מודה דאם נתנה או הורישה מהני כיון שלא כתב בפירוש שלא ירשנה י"ש ודברים הללו לא זכיתי להבינם דבמאי עסקינן אם כבר נתנה והורישה אפי' שלא כתבה לו בפירוש מהני לדעת הר"מה ואם לא עשתה מעשה כי כתב לה מאי הוי אם בשעת מיתה הכל עדיין תחת ידה בעלה יורשה אפי לדעת הרש"בא וכמ"ש המב"יט ח"א סו"סי קמ"ח והוא פשוט. וז"ל הכנ"הג בהגה"בי סק"ו אע"פ שלאחר מיתתה מתנתה ומכירתה בטלים מיהו אם התנה בפירוש שתוכל למכר ולתת התנאי קיים ויכולה למכר ולתת בין מתנת בריא בין מתנת ש"מ נ"י בפ' חז"ה בשם הריט"בא ויראה שאין חולק בזה ויש לתמוה על הרב המחבר שהשמיטו ע"כ וקשה דהיאך פסקה שאין חולק בזה דאיברא דהרש"בא ז"ל סל"ה וכ"כ הריב"ש בסי' ק"ה מ"מ לפי דברי הגאון שהביא ה"ה בפכ"ב מה' אישות והר"בי פה הוא דא"עפ שכתב לה כן עכ"ז הבעל מוציא מיד הלקוחות עד שיכתב לה בפירוש שאם מכרה או נתנה שלא יוציא מיד הלקוחות ואין לך חולק גדול מזה

שו"ר לה' עבודת השם סי' ך' דקכ"ט ע"ד שנרגש בזה ויישב דכונת הכנ"הג במה שחדש הריטב"א דאפי' מתנת שכ"מ דהיה מקום לומר דכיון דמתנת שכ"מ כירושה שויוה רבנן וא"כ לא נתן לה רשות אלא למכר ולתת אבל להוריש לא קמ"ל דאפ"ה המתנה קיימת למר בכותב לה סתמא ולדעת גאון במפרש לה שלא יוציא מיד המקבל וע"ז הוא דכתב דאין חולק עי"ד, ושם נסתפק לס' האומרים דמכרה בטל אחר המיתה אם עשו בזה תקנת השוק עי"ש ועמ"ש עוד הכנ"הג משם מוהר"א גאליקו ע' להלן סי' צ"ב מ"ש בזה. והן עתה יצאו לאור תשו' מוהר"י פאראגי ז"ל שהיו עד הנה בכת"י ושם בסי' ץ' כתב דאם התנה בפירוש שתהא רשאה למכר מהני י"ש

אם כתוב בשטר לעשות ממנה כחפצך ורצונך וכח"ור ב"ך אליבא דכ"ע מהני דהו"ל כאילו פירש שנתן לה ולב"ך. יד"א הג"הבי סק"ח משם הדב"מ ח"א א"הע סי' ל"ה. וע' עבודת השם שם סי' ך' מה שתמה ע"ד גם בס' מכתב שלמה סי' ז' הובאו שם דברי רב אחיו שכתב שדבריו תמוהים והבאתי דבריהם לקמן סי' צ"ב

ח שם ש"ע ואם תמות יירשנה. דבר פשוט ומבואר דכל התנאים הנז' וכלהמ חלוקייות אינם אלא בשכבר נתנה או מכרה אבל כל היכא שמתה עד שלא מכרה ונתנה הבעל יורשה אליבא דכ"ע וכ"כ ה' נ"מ דק"לב ע"ג ותמיהני דבדק''כא נסתפק בזה ואחר החיפוש מצאתי להת"קל א"הע סי' ל"ו דע"ד ע"ב דעמד בזה ולא תמה עליו דסותר דידיה אדידיה ויש ליישב בדוחק. עבודת השם שם

ט כתב הטור בשם הר"מה ואם מתה עד שלא מכרה בעלה יורשה אפי' אקני לה ע"מ שלא ליורשה. וכתב הכנ"הג ע"ז בהג"הט סקי"ח וז"ל יחידאה היא הר"שך בתשו' הנוספות סי' כ"ח וע' תשו' הר"שה סי' ל"ט נ"מ דקל"א ע"ב ושום אחד מהספרים הנז' אינם תחת ידי לראות הדברים בשרשן דבודאי הגמור מ"ש על ס' זו דיחידאה היא היינו עמ"ש אפי' אקני לה ע"מ שלא ליורשה דאילו למאי דקאמר דיורשה כל זמן שלא מכרה זה מוסכם וכמ"של בסמוך. והרב המב"יט בח"א סי' קמ"ח כתב בפשיטות דאם פירש שלא יירשנה תנאו קיים והקשה עליו ה' מכתב שלמה בסי' ו' דמדוע לא זכר ס' הרמ"ה החולקת י"ש ובס' עבודת השם סי' ך' דקכ"ט ע"ג דרצה לצרף ס' הרי"בש דסי' תפ"ג עם הר''מה עי"ד

י ס"ט ש"ע ואם היו המעות טמונים לא קנתה וכו'. ע' לה"ה בפ"כב מה' אישות שכתב לפרש דעת הרמ"בם הביא דעת הרש"בא החולק דלדעתו נשארת קרחת מכחן ומכאן והוא דעת מו"רם בהגה. וע' בזכרונות שבס' משנת ר"א ח"ב אות התיו ע' תפיסה. מטה לחם סי' ז'

י"א הך דינא הוי דוקא בטוען הוא בפיו ובשפתיו דלהכי הוא דעבד אבל אם לא טען אנן לא טענינן ליה מקור ישראל א"הע סי' כ"א ושם להיכא דלא הספיק לטעון כן ומת אי טענינן ליורשים. דתלוי זה אי בעינן שהבעל יטעון בריא יעו"ש.