אבני האפוד חלק א קעב

אחת ואין מכחישין זא"ז מ"מ המורם מהם דלפי האיש והאשה המעידין סיבת מניעת ההתיישבות שניהם יחדיו בא מצדה מש"אכ לפי דברי העד האחר. ואנן בדידן הגם דלפי כל העדויות אין כאן דבר הראוי לגרשה בע"כ מ"מ באנו לדון אודות המזונות והיה בהני"ח דברי מו"רם הללו הנצבין פה ולכן נכנסנו לבית הספק איך נדייניה להך דינא ומי נאמן בטענתו

ולפום ריהטא היה נראה דאין להוציא ממון מהבעל לחייבו במזונות דהא הכא ב' עדים המכחישין זא"ז בעיקר המציאות דאפי' תימא דדל מהכא עדות האשה שפסו' להעיד וכמ"ש מרן בח"המ סי' ל"ה עכ"ז איכא הכא ב' עדים כשרים שמדבריהם יוצא הכחשה אל הענין וכיון דהוא מוחזק בממון אמרינן אוקי חד להדי חד ואוקי ממונא אחזקתיה וכמ"ש בכמה דוכתי בש"ס לענין תרי ותרי ע' יבמות דל"א וכתובות ד"ך ופסקו מרן בח"המ סי' מ"ו סל"ז ומור"ם בסי' רל"ה. אך במעט קט העיון אתה תראה דשניין דא מן דא דהכא הבעל מחויב גמור לזונה שהוא אחד מחייובי הבעל לאשתו והוא בא לפטר עצמו בטענה זו כל דאיכא ספקא אם האמת הוא כדבריו או"ל הו"ל בריא בחייובא וספק בחזרה דחייב כמ"ש מרן בח"המ סי' ע"ה ס"ח ואל תשיבני מדברי הח"מ בס"ק מ"ב והב"ש בס"ק ל"ד דעמ"ש מרן אם באה מחמת טענה וכו' כתבו הם שה"ד דהיא מבררת דבריה דהאמת איתה הלא"ה פטור ותאמר דה"ה בנ"ד דעליה לברר וע' מטה לחם ברס"י כ"ד דהתם שאני דהוא טוען שתבא אצלה והוא יפרנסנה לכן אינו יכול לחייבו שיפרע לה רק ע"י בירור והכי הוי נדון ה' מטה לחם שם אבל הכא דשניהם יחד מודים דלא איתדר להו והוא רוצה לפטר את עצמו בטענה שהמניעה ממנה הו"ל בריא בחייובא וספק בחזרה ואין לומר דכיון דהאשה מסייעת להעד הכשר וגם היא אומרת כדבריו שא"א להם לדור שניהם יחדיו מכח מעשיה נהי דהיא בפ"ע לא חזייא אך הא מיהא אהנייא וחזייא לאיצטרופי והו"ל אחד במקום ב' ואין דבריו של אחד במקום ב' דהא ליתא וממילא אדחייא דכיון דהיא באה להכחיש העד הכשר דבלי דבריה עומד בתקפו והיא באה להחלישו פשיטא ודאי דדבריה הם בטלין ואין הכת"וב צריך לאמרו. וזכני ה' ומצאתי דבחקירה זו נכנס הג' רעק"א ה"ד ה' פ"ת לעיל סי' טו"ב ס"ק קע"ח עמ"ש מרן דאם עד כשר אומר מת ונשים רבות אמרות לא מת וכו' ה"ז כמחצה על מחצה שכתב וז"ל אם עד כשר וגם אשה אומרים מת ועד כשר אומר לא מת בזה צ"ע לדינא אי נימא כיון דעדים המכחישים המה כשרים ממילא אשה המסייעת לע"א דמת הוי כמו רוב דעות ותנשא או כללא הוא דא"א לדחות עד כשר אלא ע"י ב' עדים כשרים אבל בלא"ה הוי תמיד כמו פלגא ופלגא והכי משמע לכאורה וכו' וצ"ע לדינא עכת"ד. ואנא דאמרי דע"כ לא הצ"ע הרב אלא בנ"ד דהתם קאי בעיגונא דהאמינו לאשה ועבד וכיוצא וכיון דיש לו קצת נאמנות אפשר דחזייא לאצטרופי עם עד כשר להכחיש עד כשר אבל הכא בענין ממון דאין האשה נאמנת בכה"ג נוכל לומר דברירא ליה להרב דאינה מצטרפת להכחיש עד הכשר ולומר דאין דבריו של אחד במקום ב'

אך דא עקא דכיון דבענין זה דאיש ואשה שהקטטות הן בבית ורגילי נשים להמצא שם אתאן לההיא דכתב מור"ם בסי' ל''ה סי"ד דתקנת קדמונים היא דבמקום שאין אנשים רגילין להיות כגון בב"הכ של נשים או בשאר דבר אקראי שהאשה רגילה ולא אנשים וכו' יש מי שכתב דאפי' אשה יחידה או קרוב או קטן נאמנים בענין הכאה וכו' לפי שאין דרך להזמין עדים כשרים לזה ואין פנאי להזמין י"ש וכ"ש הכא דהאיכא איניש בהדה וע' להרב"ד בח"מ סי' ו' שהאריך בענין זה להביא ס' הפוס' דס"ל דמדינא ג"ך נאמנין במקום שאין אנשים והעלה לענין הלכה דהיכא דהוי מידי דממונא ואין שום א' מהם מוחזק לא מהמנינן להו כיון שהרמב"ם והרשב"א והרא"ש והרב"י ומוהר"ש הלוי ומוהרי פורמון וה' תו"י ומוהר"י מינץ הסכימו דבעינן כשרים כוותייהו נקיטינן ואם אחד מוחזק יכול המוח' לומר קי"ל כהנהו דמכשרי וכו' עש"ב ובכן הבעל דנ"ד דהוא המוחזק יכול לומר קי"ל כהמכשירים אשה בכה"ג ומצטרפת עם העד הכשר והו"ל ב' ואין דבריו של א' במקום ב'

אולם תרתי אני בלבי דאין מכאן תברא דמ"כ לא כתבו הפוס' הנז' דבכה"ג אשה מהימנא אלא דוקא באתר דלית תמן גבר וכמ"ש להדייא במקום שאין אנשים רגילים או שהענין נעשה בפתע פתאום ולא היה פנאי להזמין עדים אבל בכגו"ד דאיש ואשה בבית ויש שם שכנים יחד אנשים ונשים ואינו ענין פתאומי כי מחלוקייות כאלו מתעוררין ובאים יום יום בזה אה"ן דבעינן עדים כשרים הביטה וראה מ''ש ה' נוב"י במ"ב סי' נ"ח וה"ד הפ"ת שם סק"ח שכתב דה"ד בדבר הנעשה פתאום ונגמר הדבר לגמרי שמי שלא היה בשעת מעשה שוב א"א לו להעיד ע"ז אבל כל שאינו על רגע אחד שאיפשר לאנשים שיראו אלא שלא אירע שראו אנשים בזה לא תקנו וע"ע בסקי"א מה שהביא משם ה' כנס"י סי' פ"ג וא"כ עדיין אין כאן אלא עד כשר לפטור נגד עד כשר לחייוב והוא מחוייב במזונות ובא לפטר עצמו בטענה זאת הו"ל בריא בחייובא וספק בחזרה וכדבר האמור.