אבני האפוד חלק א קע

רוצה לדור עמו וכן אם הוא נכפה אם חייב במזונותיה עמ"ש לקמן בסי' קנ"ד בס"ד

ז לפי ס' הרא"ם דס"ל דפטור ממזונות אם מת הבעל עד שלא גרשה אם יש לה מזונות דלא"חמ מכח תנאי ב"ד דאת תהא יתבא בביתי וגם שלא היה לה מזונות בחייו או"ד כיון דבחייו לית לה מזוני ה"ה לא''חמ. נסתפק בזה בס' עבודת השם בחיי"וד סי' ט"ז דל"ג ופסק דאית לה מזונות וחיליה ממה שפסקו הט''ושע בר"סי קי"ו והביא משם הר"הג מו"הר מוה"רא גאטינייו ז"ל ששמע מפיו שדן בפשיטות להיפך דפטורין היורשין ותמה ע"ד. ואני הדל בהגהותי שם כתבתי ע"ד והבאתי משם ה' מוה"ריץ ישראל ז"ל בס' מימר חיים חא"הע סי' מ"ט שנסתפק בזה ומוה"רח מודעי פשיט לה כדברי ה' אג"ן ואני בעניי דחיתי ראייתו לך נא ראה

ח ס"ב ש''ע צמצמה והותירה המזונות הוא של בעל. דברים אלו אף שכתובים בכתיבה דקה ונראים שהם דברי מו"רם לדידי חזי לי כי הם דברי מרן כי דין זה הביאו הטור והוא נחל נובע מסוגיית הש"ס דכתובו' דס"ז דאיתמר התם מותר מזונות לבעל והוא הלכתא פסיקתא ולקמן בסי' צ"ה פסקו להדייא מרן ז"ל. איברא כי רבני אשכנז ה' תשו' מאהבה ורבו ה' נו"ב ה"ד הפ"ת בס"קא כתבו דדין זה אינו מוסכם להלכה דבגמרא לא אמרו אלא מותר מזונות דהיינו שהותירה משבעה שאינה אוכלת כשיעור שקצבו חכמים אבל אם הותירה מחמת צמצום וסבלה רעבון ודוחק יכו' היא לומר שבשביל עצמה עשתה כן ולא שיזכה בהן בעלה ושכ"כ התוס' בנזיר דכ"ד להדייא וש"ככ הר"ן י"ש וכזאת וכזאת ראיתי להרב יאודה בורלה ז"ל בס' מקור ישראל א"הע סי' ב"ך דמ"ו שהביא משם שיטה מקובצת לנזיר שכ"כ משם ר' עזריאל ותמה על הטור שכתב לשון צמצמה ומר הוא דקאמר דמרן נמשך אחר דברי הטור י"ש גם מדברי ה' המ"ביט ח"א סי' שי"ב שהובא בכנ"הג לקמן סי' צ"ה ס"ה סק"ע מבואר כדברי הרבנים הנז' עי"ד

ט ס"ג ש"ע ואם היה עני ביותר ואינו יכול ליתן לה. ע' פתחי תשו' סק"ב שהביא משם ה' חתם סופר ס' קל"א שכתב דהכונה אפי' יש לה משלה ותוכל לחיות במעות עצמה. וע' מטה לחם הנ"דמ סי' י"ד דכ"ו ע"ג שהביא משם ה' שמן המשחה דב"ן וה' חינא וחסדא דק"עד שכתבו מחלוקת בזה. ועוד לו בסי' ך' אות י"ג

י שם אפי לחם. ע' כנ"הג הגה"בי סק"ב שכתב משם מוהר"אג דל"ד לחם אלא ה"ה כל מילי דמזון. והח"מ וב"ש כתבו דדוקא לחם אבל אם נותן לה לחם בלי לפתן אין כופין על הגט בשביל כך. וע' מטה לחם שם שהביא בזה דעת האחרונים ומידי פלוגתא לא נפקא

י"א שם כופין אותו להוציא, אם טען חמיה תבא לביתי ואזונה אין לכופו בשוטים אבל במילי כייפינן הרב כנ"הג לקמן סי' קנ"ד הג"הט ס"ק כ"א משם מוהרימ"ט בא' סי' קי"ג. וה' מטה לחם שם הביא משם ה' חינא וחסדא בח"ג דקפ"א ע"א שחלק על מוהרימ"ט וס"ל דכל דחמיה וחמותה אינם בני קטטה הוא מביאה בע"כ אל בית אביו ושגם ה' מר בריה דה' עבודת משא בתשו' כי באה בס' צל הכסף ח"א סי' יו"ד דב"ן סל"ה ועכ"ז כתב דב"ד רבא דקושטא עבדו עובדא ופסקו דהדין עם האשה עי"ד ובסי' כ"ו חזר ועמד על פתגם דנא וכתב דאפשר דנדון רבני קושטא היה באופן שהוא היה מרויח קצת והאשה אינה תובעת גירושיה רק רוצה לשבת בבית אביה ושיתן לה ממה שירויח ס"מ בעבור זה זיכו להאשה אבל נדון הרבנים שנחלקו מיירי שאין לו לבעל כלל יכולת לפרנס והיא תובעת גירושין כל כמה שבאנו לכוף לבעל לגרש נכוף אותה שתלך לבית אביו עי"ש

י"ב שם בהגה וי"א שאין כופין אותו להוציא. ע' כנ"הג לקמן סי' קנ"ד הג"הט סק"ך שהביא רבים מהפוסקים דס"ל דכופין וע' פ"ת בסי' זה סק"ג דהביא מה שחילקו הפוס' בין איננו מרויח לאינו רוצה להשתכר ולקמן סי' קנ"ד סכ"ו וז' הביא משם ס' ג"א דבמורד ממזונות לחוד יש לחוש לס' האומ' דאין כופין דלא להוי גט מעושה. וה' מטה לחם בסי י"ד כתב משם ה' חינא וחסדא בדק"עח דהגם דצדד דאין כופין שלא לכנס בגט מעושה מ"מ אסייומא דמלתא העלה דכופין דאיכא פיקוח נפש בדבר דשמא תחלש ותמות ברעב וכו' ואיהו גופיה סיים וכתב והכי נקיטינן וכמו שכן דן אחד המיוחד מרבני קושטא הובא בס' זכרינו לחיים דקע"ז ע"א וקע"ח ע"א וכן פסק למעשה הרב החבי"ף בס' עיני כל חי דל"ז מהספר ה"ד בס' מטה לחם סי' ל"א דע"ו ע"ד

י"ג ס"ה ש"ע מכרה לעצמה למזונות מכרה קיים ה"ה אם מכרה לפרוע חובות בעלה. כנ"הג הגהב"י סק"ך משם מוהרשד"ם וע' מטה לחם סי' י"ג דהגם שמצא לו עזר להפ"מ ח"א סי' ס"ו נפק דק ואשכח להר' לח"ר בסי' קמ"ח דחולק ותמ"ה יקרא על הכנה"ג דלא הזכירו וכן תמה גם על המש"דר בדקט"ז דהביא דברי הלח"ר בסתם ולא זכר דמוהרשד"ם רבו חלוק עליו י"ש

י"ד ס"ח ש"ע הלך בעלה ולותה ואכלה ה"מ בלותה שלא בפניו אבל לותה בפניו כגון שהיה עמו בכעס וגרשה מביתו ועמדה ולותה הואיל ולא זמנתו לדין הניח מעותיו על ק"יהץ כ"כ בתשו' לרבני צרפת ולי נראה דכל היכא דהבעל חייב במזונות אם לותה ואכלה חייב לשלם וכן הסכים הרמב"ן. ב"י בשם בע"הת ולא העלה דבר מזה על השלחן הטהור, אך מור"ם בסו"הסי פסק כן משם הרשב"א בתשו' וכתב מוהר"ח יאודה ז"ל בתשו' כר"ש