עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאבני האפוד חלק א

אבני האפוד חלק א יז

Avnei Ha-Ephod part 1 17 · אבני האפוד חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

סימן ד

ס"א ש"ע ממזרים ונתינים אסורים ואיסורן איסור עולם ע' להרב הלבוש שנראה מדבריו שתפס שיטת הרמ"בם בפי"ב מה' א"ב ורש"י בכתובות דכ"ט שכתבו שאין איסורן אלא מדרבנן אבל יש חולקין ע"ז וע' רש"י ביבמות דמ"ט ע"א ד"ה לר' סימאי דכתב דנתינה לישראל קי"ל מלא תתחתן בם היפך מ"ש בדוכתי אחריני וע' חיים ושלום ח"ב ס' קי"א

ב ס"ב ש"ע עמוני ומואבי וכו' אבל נקבותיהן מותרות. ע' להרב הלבוש הטעם שנתן ודבריו תמוהים ה' עבודת השם איהע סי' ג'

ג ס"ו ש''ע לפיכך גר עמוני ומצרי שני וכו' ע' ב"ח וע' ירך אברהם סי' י"ט

ד סי''וד ש"ע לפיכך עמוני וכ' שנתגיירו מותרין לבא בקהל מיד דכל דפריש מרובא פריש ואנו תולים שהוא מרוב האומות שהן מותרין מיד. ה"ז לשון הרמ"בם פי"ב מב' א''ב דין כ"ה מסוגייא ברכות דכ"ח. ומבואר מכאן דאזלינן בתר רובא להתיר אשה כשרה לפסולין וכן אשה פסולה לכשרים ובפ"יט מה' א"ב כתב הרמ"בם ברין כ"ט משפחה שנתערב בה ס' חלל כל אלמנה מאותה משפחה אסו' לינשא לכתחי' ואם נשאת לא תצא מפני שהן ב' הפקות שמא זו אלמנת אותו חלל שמא אינה אלמנתו וא"תל שהיתה אלמנתו שמא חלל הוא שמא אינו חלל וכו' וה"ה אם נתערב בה ס' ממזר וכתבו הפוכ' דמאי דלא עבדינן ס"ס להתיר ס' אלמנת חלל לכהונה לכתחי' משום דמעלה עשו ביוחסין יעו' בתוס' כתובות די"ד ע"א (עמ''של סי' ב' אות ד') והא הכא דאזלינן בתר רובא אע"ג דהוי ליוחסין דרובא גרע מכ''ס לכמה מרבוואתא ואפי' למאן דס"ל דס"ס חשיב ברוב ולא אלים מיניה מ"מ נשרי בס"ס אם לא שנאמר בהכרח דמאי דלא שרינן אלמנת עיסה בס"ס משום מעלת יוחסין ה"ד יחוסי כהונה אבל יחוסי קהל דהיינו הפסולין בישראל ל"א מעלה עשו ביוחסין ושרינן בס"ס ואם כנים אנחנו בזה מוכרחין אנו לומר דמ"ש הרמ"בם שם וה"ה אם נתערב בו ספק ממזר היינו לכהונה וכדמפרשי ה' מוהר"של והפ''וד והט''וז והב"ש לעיל סי' ב' ס"ק ע"ז והגיהו לשון הטור דסו"סי ז' והכי דייק ה' אפי זוטרי שם וע' עדות ביהוסף ח"ב סי' ך'. ודא עקא דמרן ב"י לקמן סו"סי ז' כתב דקאי גם לישראל ואם כדבריו ק' מדוע לא שרינן בס"ס דלפחות כרוב מיהא יחשב וכמו שרינן האומות האסורות מטעם רובא

ואחזה אנכי לה' פ"מ בראשון סי' ך' שנשאל הרב בדין היתר שפחה לישראל ועלה על דעתו להתיר מכח ס"ס שחל בחשבונו ושוב הדר ביה וכתב וז"ל רואה אנכי דאין להקל בפשיטות מכח ס"ס ואף אם נניח שהוא איסור דרבנן וכו' וב"נד דאיכא ס' בבניה שהם עבדים ואשכחן דמשום מעלת יוחסין חששו שלא להקל לכתחי' אף דאיכא ס"ס וכמ"ש מוהרש''דם בחייוד סי' ך' (צ"ל א''הע סי' ן') כשהביא ההיא דהרמ''בם משפחה שנתערב בה ס' חלל כתב דהא דלא מקילינן בס"ס הוא משום מעלת כהנים וכמ"ש הר"ן עכ"תד מוהרש"דם ולאו דוקא משום מעלת כהונה אלא בישראל נמי אסירי מס"ס כגון בספק ממזר דכתב הרמ"בם שם והשוה אותו לספק חלל וכ' ע"ז מרן שאסור ישראל ליקח אותה והיינו משום מע' יחוסין וכדאשכחן בפ' עשרה יוחסין דע"ג אמרו שם אמר רבא ד''ת שתוקי מותר מ"ט רוב כשרין אצלה ומיעוט פסולין ואי אזל איהו לגבה כל דפריש מרובא פריש מאי אמרת דאזלת איהי לגבייהו הו"ל קבוע וכל קבוע כמ"עמ דמי והתורה אמרה לא יבא ממזר בקהל ה' ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ס' ממזר יבא וכו' מ"ט מעלה עשו ביוחסין והא הכא איכא תרי ספקי ס' בא הבועל לגבה. דאז כל דפריש מרובא פריש וא"תל דאיהי אזלת לגביה דילמא לגבי כשר אזלת ואפ"ה לא שרינן והיינו מטעם מעלת יחוסין ואף ששם איסורו מדר' דהרי שתוקי ספק ממזר הוא אלא ודאי דאפי' דאיכא ס"ס כדאמרן על הכל משום מעלת יחוסין החמירו וע"פז סתר תשו' מוה''רי הלוי על מאי דתלי לה משים מע' כהונה הא הרמ"בם חשש והחמיר בס' ממזר לישראל וכתב דזו אינה תמיהה דכל כך מעלת יוחסין כמו מעלת כהונה והרש"דם כתב מעלת כהנים משום דאיירי בחלוקה א' ס' חלל וכו' בין הכי ובין הכי רואה אנכי דגבי מעלת יוחסין החמירו ואפי' בס"ס ואפי' באיסור דרבנן וכדכתיבנא עכ"ל הרי בהדייא דאיהו אזיל בשיטת מרן ב"י ויחזקהו במסמרים מס גיית הש"ס דקידושין דל''ע ס"ס אפי' ביחוסי קהל ולא חשב לתקן מה נעשה ביום שידובר בנו דברי הש"ס דברכות והרמ"בם בפי"ב הניצבין בריש אמי"ר מכריזות ואומרות דאזלינן בתר רובא להכשיר אשה פסולה וכלפי לייא לס' רש"ל והדרישה והט''וז וה"בש דס''ל דבפיסולי קהל שרינן בס"ס קשה דמה יענו להך סוגייא דקידושין שממנה הוציא דינו הכ"מ ז"ל

אולם כשאני לעצמי אדון לפניו בקרקע ואומר דאחר גלגול מחילות אינה ראיה מה"שס דאם כדברי הרב דכונת הש"ס הוא דאיכא ס"ס ק"ט דהס"ס בש"ס אינו מדובר כמו שעשאו הרב דאיהו עביד הס"ס בכה"ג דילמא אזל הבועל גבה ואת"ל דאיהי אזלת לגביה דלמא אזלת גבי כשר וכמו שכן ראוי לעשותו ואינו [כן בש"ס דכשאמרו מאי אמרת דלמא אזלא איהי לגבייהו אסיקו בש"ס דהו"ל קבוע וככמע"מד דלמה דברו בנוסח זה דלפי שיטה זו אכתי קיימינן באיסו' דרבנן הלא שפיר איכא למימר דלמא לכשר נבעלה וכנועם שיח שפתי קדש הפ"מ אלא ודאי כונת הש"ס היא באופן אחר וכמו שכן מצאתי