אבני האפוד חלק א טז

מו''הר בס' שער אשר שם סי' ב' ובס' דברי שמואל א"הע סי' ט'. הון יוסף סי' א' והסכימו עמו כל רבני ירוש' תו'

סימן ב

א ס"ב ש"ע כל המשפחות בחוקת כשרות ע' יד"א הג"הטו סק"ג ירך אברהם סי' טו"ב. וע' ב"ש כק"ב ולהבא"הט מ"ש משם הב"ה על מי שבא מארץ אחרת בין איש בין אשה דצריך ראיה שהוא ישראל וייחסו סברא זו לדעת מרן והטור. וה' פתחי תשובה סק"ב הביא משם השע"המ שחלק עליהם וכתב דלדעת רוב הפוס' לפיסולי קהל לא חיישינן וע' בס' חינא וחסדא ח"א דק"ח שעמד בזה יעו"ש

ב ס"ג ש"ע ואם משפחת כהנים לא ישא עד שיבדק. ע' כ"ח ולה' ירך אברהם א"הע סי' ק"י

ג ס"ה ש"ע משפחה שנתערב בה ס' חלל וכו' ונתאלמנה אסורה לכהן. כתב הב"ש בסק"יג דאוקמינן לה בסוגייא דכתובות די"ד אליבא דר"ג דדוקא בשאינה אומרת בריא דבעלה כשר היה אבל אם אומרת בריא דבעלה כשר היה גם ר"ג מודה דכשרה לכהונה עי"ד. ומשכחת לה באומרת ודאי לכשר נבעלתי ולשיטתייהו אזלי הרמ"בם והטור דאלמנת עיסה ר"ל משפחה שנתערב בה ספק חלל וזאת אומרת שבדקה והלכה ונשאת לאיש שאינו חלל רק כשר בודאי וכמ"ש הריט"בא בחידושיו. ולס' המפרשים האחרים משכחת לה טוענת בריא וכגון דהיא טוענת הוגד הוגד לי מפי עדים שקרוב להמגרש היה הגט ואמו של בעל לא היתה מגורשת וכדפר"שי להדייא בש"ס גבי מה שאמרו אשה נשאת בודקת ונשאת. ומן התימא על הרב אפי זוטרי שתמה על הב"ש דהוא לא ידע אמיקרא היכן מצא דין זה בש"ס דבאלמנת עיסה שייך לומר בריא דבעלה כשר היה דהא בש"ס אמרו דר"ג אד"רג ל"ק התם בריא הכא שמא ופר"שי ז"ל הכא גבי אלמנת עיסה כי היכי דלדידן מספקא לדידה נמי מספקא וא"כ יפה כתב מרן סתם דאסורה דא"א לה לעולם לומר בריא לה שבעלה לא היה חלל את"ד. ואה"מר הא ליתא ובפרט לפ"ד מרן והרמ"בם דבנתערב במשפחה מיירי דהרי שפיר יכלה מימר בריא לי שלאותו שאינו חלל נבעלתי וכבר נידון בהשג יד מפי גדול ה' עבודת השם בא"הע סי' ה' דג"ן ע"א ומר ניהו נפק דק ואשכח להרמ"בם ולהתו"ליוט פ"ח דעדוייות שכתבו בהדייא דהיכא דטוענת בריא גם ר"ג מכשיר לינשא לכתחי' יעו"ש וע"ש מה שהק' ע"ד הב"ש דאיך יצוייר בספק חלל שיהיה רוב אחר חוץ ממנו עי"ד

ד מדין זה יש להוכיח דס"ס אסור לכהן לכתחילה. כנ"הג לקמן סי' ז' הגה"בי ס"ק ל"ג והיא סוגייא מפורשת בכתובות די"ד ע"א והר''עב בעדויות פ"ח מ"ח כתב כן להדייא וע' להגאון שואל ומשיב במהדו' ב' ח"ג סי' ק"ן שכתב דס"ס הוי רובא דאיתיה קמן וע"כ לא בעינן תרי רובי רק ברובא דליתיה קמן ואנכי העירותיהו בהגהותו לס' עבודת השם חא"הע סי' ה' דגין ע"ד. ובה' מאמר מרדכי (ביאור על המרדכי) בד"פא כתב שלכאורה נראה שלא נאמר הך דינא אלא ביוחסין דאית בהו מעלת כהונה וכו' אבל ביוחסין דליכא מעלת כהונה בס"ס בדאורייתא משרא שרי וכו' ורמז לה' פ"מ בח"א סי' ך' דל"ד משום מעלת כהינה אלא ישראל נמי אסירי בס"ס וכו' והביא ראיה לדבריו וכו' יעי"ש. עמ"ש בזה באריכות לקמן סי' ד' אות ד' דדין זה במחלו' הוא שנוי בין גדולי עולם

ה ס"ו בהגה ומצוה לאדם שישא בת רחותו. ע' פתחי תשו' סק"ז מ"ש בענין צווחת ר"י החסיד שלא ישא אשה ששמה כשם חמו. וע' לרב רחו'מאי התייר הגדול חח"ם עדיף נ"רו בס' שדי חמד ח' אסיפת דינים מע' חתן וכלה מאות ה' ואילך מה שהאריך בענין הזיווגים אשר קראו בשמותם שם החתן כשם חמיו וכלה כחמותה והביא כל דברי הפוס' בזה אינהו ואביזרייהו

ו ס"ז ש"ע לא ישא אדם אשה ממשפחת מצורעין. היד לכתחילה לא ישא אבל אם נשאה ולאחר נישואין ידע שהיא ממשפחת מצורעין לח פורש בש"ס דאם נשאת תצא והיכי נימא ליה לבעל לגרשה. ה' בני בנימן סי' ב"ך

ז ש"ע שם והוא שהוחזק ג"פ ע' יד"א ס"קו. ברכ"י אות ז"ח. וה' בני בנימן שם נשאל באשה שאחר שנשאת חלו ב' אחיה בחולי הדקה ומתי ואמרו הרופאים שזה חולי המשפחה וגם אבי אביה ואשתו מתו מחולי זה ופסק דע"מ אינו חייב לגרשה בע"כ אפי' במקום דליכא שבו' כיון דעתה היא בריאה ואיכא ס"ס ס' אם נקראת הוחזקה במשפחתה מאחר דשני אחיה דוקא הוא שמתו מחולי זה אחר שנשאה ודמייא לנסתחפה שדהו וכיון שאביה ואמה לא מתו מחולי זה הרי פסק החולי וליכא חזקה דתלת זמני וא"תל דמקרי הוחזקה עתה כבר נשאת וחלק על פוסק אחד שרצה להתיר לגרשה בע"כ יעו"ש ולע"ד יש לגמגם על דבריו

ח ס"ח ש"ע ע"ה לא ישא כהנת. ע' פ"ת סק"ט. שדי חמד שם מע' אישות סי' א' סק''לו

ט סי"א ש"ע לא ישא אדם אשה במדינה זו וכו' ע' מה שפלפל בזה בתשו' יד יוסף הנד"מ א''הע סי' ו'

סימן ג'

א ס"ב ש"ע הרי שהיה כתוב בשטר וכו'. ע' הרד"בז ישנות סי' רס"ה. חינא וחסדא ח"ב מד"ק ואילך

ב ס"ט מורם בהגה כהן הבא על הפנויה. ע' ח"מ ר"של ביש"ש פ' נושאין על האנוסה. עבודת השם השם א"הע סי' ב' דמ"ג ע"ד.