אבני האפוד חלק א קסד
Avnei Ha-Ephod part 1 164 · אבני האפוד חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →(ל"ו) ע' להב"ד א"הע סי' ק"ד שכתב דתיבות אלו באו לאפוקי אפי' שנפלה יבמתו לפניו וע' צל הכסף ח"א סי' ג' דפ"ד ע"ג
(ל"ז) בסופיאה מוסיפין כאן ואם ח"ו יעבר וישא אחרת תחילה יפרע לה כל סכי כתובתה נדונייא ותוספת משלם עספ"א ויפטרנה בגט כשר כדמ"וי מ"כ עמש"ל בסי' א' אות ל"ה
(ל"ח) עמש"ל בסי' א' אות מ"ג ומ"ד
(ל"ט) פ"ס כותבין בז"הל וכן נתחייב החתן הנז' שלא לגרש את הכלה הנז' שום מין גירושין שבעולם כ"א מדעתה ורצונה ורצון א' מקרוביה היותר קרוב לה וברשו' ב"ד וכן נתחייב שלא יסיתנה וכו' ועמש"ל בסי' א אות ל"ו דרשות ב"ד לא קאי רק אתנאי הגירושין ולא אתנאי דשלא לישא אשה אחרת עליה וכמנהג שלוניקי יעו"ש, ובפיליבי כותבין בז"הל ע"הת שלא ישא אשה אחרת עליה בחייה ושלא יגרשנה בלתי רשות ב"ד וכ"כ בפאזארניק ומשמע דקאי אתרוייהו ועמ"ש שם אות מ"א דסגי ברשות ב"ד דוקא
תנאי זה הזכירו מרן מוהריק"א בתשו' לס' נשים דיני כתובה סי' ד' מיהרח"ש א"הע סי' ד' וכ"ה. עדות ביעקב סי' ע' דקפ"ו וע' יאודה יעלה הנד"מ חא"הע סי' י"א
(מ"א) פ"ס אינן כותבין הדברים הבאים ואפי' אם יוציא וכו' אמנם עיקר יסודתו בזמן הרב חסדאי הכהן ומוהר"י די בוטון ז"ל וכמ"ש בספרו עדו"בי סי' כ"ה דנ"ט ע"ג וז"ל נתקנה תקנה זו כעשר שנים ע"פ רבני העיר הי"ו דאפי' יוציא כתב הודאה מהכלה שהודית שקבלה כתובתה לא יועיל כלום זולת אם יהיה חתום בכתב ההודאה א' מהחכמים הרשומים שבעיר ושיבאר טעם ואמתלאה למה נעשה כתב ההודאה ההוא וכו' וכ"כ בסי' ל' דס"ו ע"א ובסי' ל"א והרב"ד בסי' פ"ד העתיק נוסח תנאי זה בשלימות ככתוב לפנינו. וע' שבט בנימן סי' ק"ך ועוד לו בסי' רל"ח ורמזתיהו לקמן בסי' קי"ח על ס"ח
(יו"ב) תנאי זה הזכירו ה' שו"ג בתשו' אהל יוסף חא"הע סי' כ' ג' דאם בשעת הקידושין לא יש אח לחתן ועדיין אביו קיים צריך לכתב עד שלא תשאר זקוקה ליבם לבד אם מת אביו ואין לו אחים דאז א"ץ לכותבו כלל וזהו הנקרא חצי תנאי י"ש ואך בסופיאה ובפיליבי אינם כותבים תנאי זה כלל רק תנאי אחי החתן שנשבע לפוטרה בחליצה וכו' ובפאזארניק אין כותבין כלל. ומזה ימים שגם תנאי זה נתבטל פה סופיאה מלכותבו ואין משביעין לאחי החתן מכל וכל וכבר מחיתי בש"ץ ונעשו כחרשים וע' למו"הר בס' צל הכסף ח"א סי' י"ג דפ"ד ע"ג מ"ש על תנאי זה דשבועת אחי החתן. (מ"ג) ראיתי לעמד אם יבא לפנינו שטר כתובה וחסר משם איזה תנאים הנהוגין להכתב כמו תנאי ההשבון או תנאי הגירושין וכיוצא או איזה תנאי מהתנאים הכתובים בדף הראשון מאי נידון ביה אי אמרינן דאע"ג שלא נכתב כנכתב דמי או"ל. לפי שראיתי מבוכה בין הפוס' ראשונים ואחרונים וכאשר אבאר
הנה גדול אדונינו הרמ"בם ז"ל כתב בפי"ו מה' אישות הלכה ז' והובא בטור א"הע ר"סי ק' וז"ל כבר נהגו בכל המקומות שידענו וששמענו שמעם שכתבו בכתובה מקרקעי ומטלטלי הרי שלא כתב כך אלא נשא סתם אם היה יודע בתקנה זו של גאונים גובה ואם לאו או שנסתפק לנו הדבר מתיישבין בדבר הרבה שאין כח בתקנה לדון בה לפי שלא נתפרשה כדין תנאי כתובה שהם תקנת סנהדרי גדולה וכו' וכ' ה"ה דעת רבינו שאין לומר בזה אע"פ שלא נכתב כנכתב דמי שאין זה תנאי ב"ד כיון שנתחדש אחר הגמרא עכ' (וכיו"ב כתב עוד בדין כ"ב וע' לה' משנ"ל שם) ודברים אלו העתיקם מרן ב"י שם וקבלם בשתיקה דמבואר מזה דאם חסר בכתובה א' מהתנאים הללו דהשבון וחיזוקי כתובה וכיוצא שנתקנו אחר התלמוד אין לומר בהם דכאילו נכתב דמי אע"פ שכבר נהגו כן בכל המקומות מאחר דנתחדשו אחר הגמרא וכההיא דגביית מטלטלין דאע"פ דכבר נהגו כן בכל המקומות עכ"ז אם לא נכתב ל"א כמי שנכתב. אולם באמת אמרו ד"ת עניים במק"וא ועשירים במק"וא דבח"מ סו"סי מ"ב עמ"ש בטור שם וז"ל כל הלשון שרגילין לכתב בשטרות אפי' אינו מתיקון חז"ל אלא לשון הדיוט שנהגו כך לכתב במקום ההוא הולכין אחריו ואפי' לא נכתב דנין אותו כאילו נכתב כתב מרן הר"בי דכ"ד רש"י והתוס' והר"אש בב"מ דק"ד ושכ"פ הרש"בא בתשו' ושכ"כ נ"י בשם ר' האיי ור"ח ז"ל ונרגש מדברי הרמ"בם אלו דהויין תייובתיהו ונדחק ליישב דהרמ"בם מיירי למקומות דלא נהגי כלל המנהג או במקום שאין המנהג פשוט בכ' המדינו' י"ש ועפ"ז העלה שם על שלחנו הטהור דינו של הטור במוסכם גם בתשו' לדיני כתובה סי' ו' כתב להדייא בכתובה שהשמיטו ממנה תנאי דכנכתב דמי גם לדעת הרמ"בם מאחר שהוא מנהג פשוט לכתב כל העיר והר"שך שם בס"ק ל"ו רוח אחרת איתו דהא דאמרינן דכל שלא נכתב הרי הוא כנכתב היינו היכא שידוע שידע מזה אבל אם המתחייב לא ידע מזה אע"פ שנהגו הדיוטות כן אין דנין אותו כאלו נכתב וע"פז יישב דל"ת דברי ר' האיי כי הובאו ב"י סי' מ"ב אדרבי' האיי שהביא הוא עצמו בסי' מ"א יעו"ש. נמצא דספקא דידן תלוי במחלוקת הרב"י והר"שך בהבנת דברי הרמ"בם דלס' הר"בי יוצא דכל תנאי הנוהג להכתב בכתובה אף אם לא נכתב כנכתב דמי יהיה שאותו התנאי הוא מתקנת חז"ל והסכמת הקהל או שנהגו כך. אך לפי הש''ך אינו תלוי בזה רק בשידע