אבני האפוד חלק א קמט

ז מי שנדר לתת סך מה מעות מדודין לא קנה אפי' קנו מידו אא"כ נכתב בלשון חייוב ע' יד"א הג"הטו ס"ק י"א י"ב מ"ש משם הפוסקים ואנכי עשיתי אר"ש בחידו' על ח"המ סי' ג"ר וכתבתי דמידי פלוגתא לא נפקא דאיכא מ"ד דאף בלשון חייוב אין המטבע נקנה י"ש ולקמן בסי' ק' על סי"ב

ח שם וי"א דאין מנכין לבת מירושתה. ע' ח''מ סקי"א ב"ש סק"ט כנ"הג הג"הט סק"א והנמש' יד"א הג"הט סק"א והנמש' והגהב"י סק''חי אהל יצחק א"הע סי' ט'. צל הכסף ח"ב סויסי ל"ו. ידי דוד סי' קט"ז. פת סק"ו. שער אשר ח"המ סי' ח' שכולם עמדו בענין זה היכא שפסק האב לתת לבתו לנדונייא סך כ"וך ולא הספיקה להנשא עד שמת האב וליכא בנים כ"א בנות ונפלו הנכסים לפניהן אי מנכין לה מירושתה וכן בבן בין הבנים והמורם מהם דאפי' היה הדבר בקנין ובמעכשיו. ובחיוב ובשבועה, מידי מחלוקת לא יצאנו ומצי המוחזק לומר קי"ל רק הגאון עט"ר מו"הר בשע"א שם כתב דאם כתוב בשטר שקבל האב ס' הפו' עליו בפירוש דאז לכ"ע זכה הבן תו הבת ע"ע באורך וע"ע לו בסי' כ"ו מדס"ח ואילך. כבמטד ט היכא דבחיי האב מסר המעות ביד שליש לכ"ע זכתה הבת. ה' אהל יצחק א"הע סי' יו"ד

סימן נ"ב

א ס"א בהגה וכל זה כשאין יד האשה משגת וכו' ע' ב''ש וח"מ. כנ"הג הג"הט סקי"א וע' יד"א סק"ח מה שהביא משם המש"ל פ''ו מה' זכייה דין א' ומ"ש בזה מו"הר בס' צל הכסף ח"א א"הע סי' י"ג דפ"ט דלא חלק המש"ל על מוהר"י הלוי רק מטעם דסבר דס' הב"ש היא יחידאה ואישתמיט מיניה דמוהרש"דם בסי' מ"ח קאי בשיטת הב"ש ואם היה יודע זה היה מודה לס' מוהר"י הלוי דסובר דיכול לעגנה עי"ד

ב אב שפסק לתת לחתנו סך פ' לכתובת בתו וכתב לה תוספת כפי המנהג ואח"ך לא נתן אבי הבן כי אם החצי אינו חייב החתן כי אם במה שנתן חמיו ולא במה שלא נתן ובתוספת שכנגדו יד"א הגה"ט סק"ו משם הרש"בץ בח"ב סי' קס"ט והרש"בש בנו סי' רכ"ג. ומו"הר בס' באר המים סי' ע''ב הביא שדין זה במחלוקת הוא שנוי בין רבני האחרו' דמוהרש"ך בח"א סו"סי ק"פ והתו"ח בסי' ע"ג ס"ל דיפה כח האשה והמב"יט בח"א סי' ז"ך ס"ל דהורע כח האשה ולכן מר הוא דקאמר דטוב לפשר מה גם דארייא דשבועתא רביע עליה בשטר הכתובה כנודע. ותלמידו ה' תפארת אדם בא"הע סי' ח' עמד בזה באורך וכתב דאם האשה מוחזקת יכולה לומר קי"ל כמיהרש"ך ואין כאן דבר סתר' מתשו' הרש"בא סי' תתצ"ד ואין לומר אילו היה רואה מוהרש"ך להרש"בץ והרש"בש הוה הדר ביה כיון שגם המה לא הביאו ראיה לדבריהם ובס''וד רמז דברי רבו הנ"ל דטוב לפשר וקרוב שכן נעשה מעשה בשלוניקי לפי מ"ש שם בדע"א ע"ב גם הרב אם הדרך בא"הע סי' ג' נשאל בזה והעלה דהיורשים פטורים מלשלם מה שלא קבל יעו"ש. ורמזתי זה לקמן בס' פ"ח

ג אם שטר החייוב שנתחייב האב לחתנו ליתיה בעולם ואינו ידוע אם פרע או לא הסכימו כל החכמים ועילא מנהון הר"הג מוהר"מ מאטלון ז"ל דאליבא דכ"ע גובה האשה אף כלתי מוחזקת ה' תפ"א שם

ד בהגה וכל זה לא מיירי אלא קודם שנשאה אבל לאחר שנשאה ודאי לא יוכל וכו'. ע' יד"א הג"הט סק"ז ומה שרשמתי בזה לקמן סי' פ"ח בס"ד. סימן ג'

א ס''א ש"ע האב שפסק ע"י בתו לא קנתה הבת וכו' אפי' היתה הפסיקא בשטר ובקנין ושכ"כ הראיה בחידו' לכתו'. ידי דוד סי' קט"ז דקל"ג ע"ג

ב אפי' אם מת האב תחילה הדין כך דכל זכות שיש לאב מוריש לבניו. ידי דוד שם

ג ס"ב ש"ע יש מי שאומר שהפוסק לבתו כגון שאמר וכו' קנתה הבת וכו' ע' כנה"ג הג"הט סק"ז יד"א סק"ג ידי דוד שם

ד ס"ג ש"ע הפוסק מעות לחתנו קודם הקידושין ונתנם לו קודם החופה וכו'. ע' כנה"ג הג"הט ס"קט מ"ש משם הרדב"ז ח"א סי' קנ"א וע' ידי דוד שם מה שתמה ע"ד

ה שם בהגה הפוסק מעות לחתנו או לבתו וכנסה ואח"ך מתה הבת וכו'. ור"ת פירש דלא זכה ומכח ספק לא מפקינן ממונא מן האב. ע' כנ"הג לקמן סי' נ"ה הגהב"י סק"א ויד"א שם סק"ה שהחזיקו שני הסברות והעדיפו כח המוחזק דאם האב מוחזק יכו"ל קי"ל כר"ת ודעי' ואם הבעל מוחזק יכו"ל קי"ל כרש"י ודעי' ובא"י שאין המוחזק יכו"ל קי"ל נגד מרן ודעת מרן בזה כפי מ"ש לקמן סי' ז"ן ס"א כדעת רש"י ע' מה שרשמתי לקמן שם דרבני האחרונים הסכימו דגם בא"י יד המוחזק ע''הע. וע"ע אם הדרך א"הע סי' ג' ירך אברהם סי' ט' יו"ד י"א

ו שם בהגה כל זמן שלא באו פ"א ליד החתן. מבואר מדברי מו"רם דכל שבאו לד החתן א''עפ שחזרו ובאו ליד אבי הכלה ובשעת מיתה הוא מוחזק מנכסים מפקינן מיניה וכ"כ הנ"מ וה' עדות ביעקב סי' ג"ל וה' ראש משביר ח"ב סי' א'. אך ה' אמרות טהורות בסי' נ"ה דק''טו ע"ג חלק ע"ז וכתב דא''עפ שבאו ליד החתן כל עת שבשעת מיתה נמצאו ברשות האב אינו זוכה בהן הבעל אלא שסיים וכתב דדעתו בטל נגד הגאון מורם והאחרונים