אבני האפוד חלק א קמח

הצד השני שתובע הקנס ומחוייב לילך אחר הנתבע בעירו לדון וע' בתשו' ברית אברהם חא"הע סי' צ"ב בהגה א"ד ואין שום א' מהספרים הנז' תח"י כי לפ"ד הממאן נקרא נתבע כי הצד המקיים הוא התובע לקיים השידוך ואם לא שיתן לו הקנס והיאך נוכל לקראתו נתבע אבל עניינים אלו הם לפי מה שבא הענין לפני הדיין ועמ"ש לעיל באות ט' בענין מוכת שחין וכו'

אה''ע סי' נ"א

א ס''א ש"ע איש ואשה שהיו ביניהן שידוכין וכו' עמדו וקדשו קנו אותן הדברים. אם בקידושין לחודייהו נשארו ולא יצא הדבר לפועל שלא נשאו זל"ז אי אמרינן גם בזה הן הן הדברים הנקנין זה היה מעשה ובא הדבר לפני ה' כפי אהרן ח"א א"הע סי' ט' וכתב וז"ל ואם נפשך לומר דע"כ לא אמרינן הן הן הדברים הנקנין באמירה אלא כשקדשו ועשו נישואין דיצתה מחשבתו לפועל שלקחה לו לאשה אבל בנד"ז שלא נשאת לו איפשר דלא נקנו באמירה זה אינו כלל הלא תראה להכ"מ בפי"א דמכירה ובב"י א"הע סי' קי"ד דרצה ליישב תרי פסקי הרמ"בם במונח דלח נקנו באמירה אלא בשעת קידושין דוקא דעיקר ההנאה דמתחתני הוא בשעת קידושי' ולא בשעת נישואין דאז בעי קנין ולא מקנו באמירה וכו' וכן דעת העיטור מאמר כתובה אות ב' דדוקא שעת קידושין ע' תיקו"ס דקנ"ג וכו' ועיקר הדבר דהאי דמתחתני לאו חיבת ביאה היא אלא כההיא דמתנה ש"ח להיות כשואל וכו' וא"כ לא נפק"ל מידי מינה אם נשאה או לא נשאה דבכל גוונא הן נקנים באמירה וזה ברור לע"ד את"ד יש"ב

ולי אני עבדו לא ירד בנ"י עמו אהס"ר כרוב גדלו דהראיה שהביא מדברי הרב"י יש לדחותה דאין כונתו לומר דבקידושין לבד סגי אע"פ שלא באו לידי נישואין רק הכונה דהעיקר הוא הקידושי' ולאשמועי' דאם כבר נגמרו הקידושי' בלתי שום תנאי ושוב בעת הנישואין עשו איזה תנאים שאינם מועילים ל"א בזה הן הן הדברים הניקנין באמירה כי חיבת חיתון איננה א"כ עכשיו כי כבר הם מחותנים ואינו כשעת חימום דתחילת חיתון דגמר ומקנה אבל יודה הרב דגם התנאים דתחילת חיתון אין להם קייום אם לא כשיבא הענין לידי גמרא ואפילו נודה לו בראייתו עכ"ז דינו רי נקי ממחלוקת הפוס' ראשונים כמלאכים ושורש דבר נמצא בכתובו' דמ"ז דנחלקו רש"י והתוס' ז"ל על כל היכא דאמרינן בההיא הנאה דמתחתני אהדדי אי הוי על שעת קידושין לבד או בעינן ג"ך נישואין דעל ההיא דאתמר בש"ס כתב לה פירות כסות וכלים דמפרש לה רש''י ז"ל באירוסי' כתבו וז"ל ועוד דמסיק אבל הכא משום איחתוני הוא ואי באירוסין אירוסין לא הוה קא קרי חיתון אלא איקרובי דעתא ואע"פ דבפ' הנושא קאמר גבי כמה אתה נותן לבנך וכו' דאיירי באירוסין בההיא הנאה דמתחתני אהדדי גמרי ומקנו באמירה י"ל דה"פ בההיא הנאה שיבאו לבסוף לידי חיתון נישואין גמרי ומקנו אהדדי אף בשעת אירוסין וכו' ודברים הללו באו ג"ך בס' הישר סי' ס"ג והן רבים דקיימי בשיטת ר"ת הלזו ע' כנ"הג א"הע סי' נ"ה סק"א. בית דוד חא"הע סי' ט"ל. יד"א סק"ה מחלוקת הפוס' מערכה לקראת מערכה. מבואר דהראשונים נחלקו בפירושא דמילתא דבההיא הנאה דמתחתני דלדעת רש"י ודעי' סגי בחיבה דשעת קידושי' לבד אע"פ שלא בא הדבר לידי גמר ולדעת התוס' ודעי' היינו בקידושין ונישואין ואם לא בא הדבר לידי גמר אין קייום לתנאים. וע' מוהרש"דם בתשו' א''הע סי' רי"ז שכתב דמחלו' רש"י ור"ת אעיקרא קאי בדברים הנקנין באמירה ע"ע ודוק וצע"ר על ה' כפי אהרן איך אישתמיט מיניה לפי שעה המחלוקת הנז'

ב אל יקחך לבך לומר דע"כ ל"א הכי אלא בתנאים דלקרובי קאתי אבל בתנאים דלרחוקי קא אתי שאם ישא אשה אחרת שיגרשנה לזו ושיתן לה כ"וך איפשר דבכג''וד לא איתמר. לא היא דהעיקר הוא דבההיא הנאה דמתחתני עתה גמר ומקני מעכשיו ולכשירחיקנה וזה פשוט. ה' כפי אהרן שם. ועמ"ש בתשו' ש' התר"סה

ג ש"ע שם והוא שיהיו הדברים שפסקו מצויין ברשותו. בד'שאק ובאסמכתא גם דעת מרן דמהני ועדיין צריך להתיישב בזה. ה' כפי אהרן שם

ד שם בה"גה י"א דבעינן עמדו וקדשו מיד. ע' כנ"הג הגה"בי ס"ק יד"א ס"ק בא"הט סק"ו. וע' בתשו' שהשבתי בחדש אלול התר"סה

ה שם פסק האב וקנו מידו הוי כשאר חוב. אב שפסק לבתו סך מעות ונפלה לה ירושה מבית אבי אמה והשיאה מאותה ירושה. ע' יד"א הג"הט סק"ח הביא משם מוהר"מט שנסתפק אם יכולה הבת להוציא מאביה ותמה על הרב"ד בא"הע סי' מ"ה שכתב שאינה יכולה ולא זכר שר דברי מוהרי"מט והצ"ע י"ש וע' לה' חס"ל חא"הע סי' א' ד"ג ע"ג דחילק ידע דל"ד הנדונות להדדי יעו"ש ובמה שפלפל בזה

ו ש"ול ששדכו אחותם לראובן הדר בעיר אחרת ונדרו לו נדונייא לזון ולפרנס אותו ו' שנים אחר הנישואין ובתו"ז הקצוב דרש המשודך מהאחים לישא אחותם ונדרו לו לעשות כן אך בזאת שימחל להם חייוב המזונות וכן עשה ומחל להם אחר הנישואין טען שמחילתו היה באונס כל שלא מסר מודעא מחילתו מחילה מוהרש"דם אה"ע סי' כ"ה מוהר"ח פונטרומולי בס' שבט בנימן סי' רצ"ו ותהי בה דבודאי הגמור מה שנדרו לזון אותו ל"ד אותו דמסתמא הוא עם אחותם וכיון שכן אין כח ביד המשודך למחל חייוב זה דחייוב זה דמזונות הוא תעלה וזכות גם להכלה וכל שהיא לא מחלא לא מהני מידי וכמ"ש מוהרש"דם גופיה שם בסי' כ"ג יעו"ש.