אבני האפוד חלק א קמ

ח"ב סי' י"ט משם ה' בני חיי בסי' זה והביא עוד משם ה' זכ''ל אביגדור שאף גם אם מהמדודין שנתן לו אבי הכלה קנה תכשיט אחר ושלחו להכלה ליכא קפידא כלל ודן מיניה להתיר י"ש. ורבני ירוש' תו' שם חלקו עליו וכתבו דע"כ ל"א הכי אלא כשידעינן בבירור כי ממעות המדודין נתנו אבל כל שהמדודים הגיעו לידו ולהוצאה נתנו ואח"ז קנה הסבלונות ושלחם מאן ספין לומר כי משלה הם ע"ע. סי' מ"ו

א ס"א ש"ע פנויה שיצא עליה קול שנתקדשה וכו'. מי שאומר קדשתי את פ' ועדי הם פ"ופ והלכו למד"הי כתב הכנ"הג בהג"הטו סק"ט בשם הרש"בא בתשו' דיכולין בי"ד להחרים על מי שטוען דבר שאינו או יכולים לכוף לגרש מיד בגט אם רואין שיש צורך בדבר והביאו מוהריב"ל בח"א סי' ך' ותהי בה חדא דמה יועיל שיחרימו על מי שטוען דבר שאינו אם יצא הקול והוחזק בב"ד לא מפיה אנו חיין ועוד דבר תמוה שיכופו לגרש ולכן אין לסמך על תשובה זו א"ד והיד"א בסק"ד כתב דתשובה זו היא בתוך תשו' הרשב"ץ ח"א סי' קל"ב וע"ש דמה שהקשה דמה יועיל החרם אהמ"ר ל"ק כמו שיראה המעין א"ד ולא ביאר

ואנה ה' לידי קונט' תשובות הרשב"א כ"י ושם מצאתי תשובה זו והכי כתיב בגווה מי שהוציא קול על אשה שהיא מקודשת אם יכולים ב"ד להחרים חרם גמור על מי שטוען דבר שאינו ומי שיודע כלום שיבא ויגיד לפי שחרם תקנת הגאונים ושמא חינה אלא בטענת ממון וכו' נמצא דעיקר החרם הוא על מי שידע דבר שיבא ויגיד וא"כ החרם מהני ומעלי וזכני ה' ובאו תשובות הללו על מ"הד ויהיו נקראים תשו' הרשב"א ח"ו הלא היא כתובה בסי' ג' ושם בהערותי כתבתי דהרשב"א בח"ד ס' ש"ד כתב על כיוצא בזה דהסכימו החכמים להחרים שיברר הדבר וע"ע בח"א סי' אלף ר"ט א"ד שם

ב שם ש"ע וכיצד הוא הקול וכו'. ע' בתשו' שהשבתי בסיון התרס"ח

ג שם בהגה וכן אם אמרו נתקדשה סתם וכו'. ע' מעשה איש חא"הע סי' י"ג

ד ס"ג בהגה מבטלינן קלא. כי היכי דמבטלינן קלא ה"ן מבטלינן חזקה ע"פ ע"א. מוהרי"א בתשו' מחנ"א ה' אישות סי' ד' והמחנ"א שם חלק עליו וכתב דע"כ לא מבטלינן החזקה אלא דוקא בדאיכא תרי סהדי אבל להפקיע החזקה לא סמכי' ע"פ ע"א אלא דבנ"ד ריוחא אשכח דלא חשיבא חזקה דמה שנתחרך הקול היינו שהב"ד רצו לחקר בדבר וכ"כ האי לא חשיבא חזקה עי"ד ומסייעי ליה מוהריב"ל והרדב"ז שהביא הכנה"ג בהג"הט ס"ק כ"ח

ה ס"ה ש"ע יצא עליה קיל וכו' מגרש א' ונושא ב'. אפי' דאיכא ס"ס להחזיר לראשון ליכא למשרי להחזיר מכח חששא זו בי"ש סקטו'"ב משם הרשב"א. והכנ'"הג בהגה"ט ס"ק ל"ו כתב דאף אם מה שמצריכים אותה גט מהב' אינו אלא משום חומרא עכ"ז מגרש א' ונושא ב' וע' עבודת השם סו'יסי י"ד דק"ט ע"ד, והן עתה נד"מ תשובות הריב"ש החדשות בס' זרע אנשים ושם בסי' י"ג יש תשובה א' להרב דון אשתרוק קרשקש תלמיד הרשב"א והתם קאי במי שקדש אשה ע"י שליח בלתי עדים בשליחות דשנוי במחלו' הרמב"ם עם הראב''ד כמ"ש הטור לעיל סי' ל"ה ושוב קדשה שני ע"י עצמו אחר שהסכים לדעת הרמב"ם כתב וז"ל ואפ' לדברי המחמי' וחוששין לקידושי שני להצריכה גט משניהם יש לי לשאל אם נאמר בנד"ז מגרש ב' ונושא א' דש"ה דאלימי קידושי א' הואיל ונמצא דבר על בורייו אלא דלרווחא הצריכוה גט מב' מאי איכא למיחש? הואיל והצריכוה גט מחזי כמחזיר גרושתו מן האירוסין אם יצריכוה גט לרווחא דמלתא אבל יאמרו דאפקיעיניהו רבנן לקידושי ב' וכשקידושי א' נתבררו אם נחוש לדברי המחמי' יגרש ב' וישא א' וכו' ואיתא נמי לטעמא דמימר אמרי עיינו רבנן בקידושי ב' ואשכחו דנהג שלח כדין וכו' את"ד והרב יצחק בונפוש חתנו של הריב"ש בתשו' שם הסכים דקידושי א' הוו ק"ג ובעבור זה כתב דח"ץ גט מהב' י"ש ומהתימה על ה' כנ"הג דכל רז לא אניס ליה ותשו' מוהר"א קרשקש הנ"ז היתה לנגד עיניו וכמו שזכר עשה ממנה לעיל בסי' ל"ה הגהב"י סקי''ד איך פה בסקל"ה אחר שהביא ס' הרב"א ומוהר"י הלוי דסל"ה כתב שאין דבריהם נכונים ולא סייעם מתשו' מוהר"א קרשקש ז"ל דהוא אחד מהראשונים והוא פלאי

! ו אם היו שניהם קידושי ספק נחלקו בזה הפוס', ע' כנ"הג הגה"ט סקל"ז יד"א סקי"ט וע' עבודת השם סי' י''ד דק"ו וק"ח ע"א

ז אם המקדש אינו חפץ לגרשה אם כופין אותו ע' כנה"ג ס''ק מ"ה. וע' עבודת השם דהביא מחלוקת בזה והעלה לענין מעשה דאין לכופו ואפי' הרחקה דר"ת ק' הדבר לעשות כ''א בפייוס ורצון יעו"ש ומוהר"ש מורפורגו בתשו' כי באה בס' פחד יצחק אות ס' הנד"מ בדפ"ג ע"א ובתשו' שמ"ץ בחא"הע מסי' ו' ואילך כתב דעושין לו הרחקה דר"ת. ועיניך תראנה לרבני איטלייא אשר באו תשובותיהם בס' פחד"י שם מדקי"ט והלאה איש איש ממקומו דגזרו חרם ונדוי על המקדש הב' דהיה ממאן לגרשה והתלונן ע"ז אחד מהם עם מוהר"ש מורפורגו ותירץ דהיכא דעשה עברה הב' שבא עליה הו"ל כדין מעשין לפסולות ע"ש מדקכ"א ע"ב ואילך.