אבני האפוד חלק א קלט

דבר והלכה למעשה שאן לחוש לסבלונות וכל איש אשר יבא עתה ויחוש נראה כמוציא לעז כנגד יסודי ועמודי גלותינו וכו' ע"כ והעתקתי כל הדברים בארוכה יען כי הספר אינו בנמצא ובא לידי בתורת שאלה ויש ללמד ממנו כמה דברים. כאשר עיניך תחזנה משרים

י''ד שם ש"ע זולתי בקושטנטינה שחוששין להם. ע' כנ"הג לעיל סי' ל''ד הג"הט ס"ק כ"א שכתב דטעם רבני קושטא שחששו לסבלונות היינו לצאת ידי מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בברכת אירוסין אי מברך קודם או אח"ך ולכן נהגו להתקדש בסבלונות דהו ספק קידושין דרבנן כמ"ש מוהריב"ל ואספקא דרבנן לא מברכינן דודאי דדבריהם בעי ברוכי ספק דדבריהם לא בעי ברוכי וכו' יעו"ש ונראה דזה סותר מ"ש היד"א בסי' זה הג"הט סק"ג בשם ה' בני דוד וה' כהונת עולם דסבלונות קושטא בז"הז הם קידושין גמו' וכל מ"ש האחרונים אי הוו קידושי ספק או קידושין דרבנן עדיין לא היה תקנה זאת עי"ד וכ"כ ה' בני אברהם בסי' ג"ן דהשתא סבלונו' דקושטא הם קיד שי ודאי דרבנן ואסיק כן משמיה דה' פ"מ ז"ל יעי"ש ובתשו' מוהר"י אלפאנדארי שבס' מחנ"א ה' אישות סי' ד' והמחנ"א שם בדיו"ד ע"א חילק ידע דהפ"מ לא קאמר אלא בסבלונות הניתנין בפומבי אבל לא בסבלונו' סתם י"ש ומוכרח לומר הכנ"הג אעיקר תקנתא קחי אבל עתה מודה דהם קידושי ודאי ואע"ג ולפ"ז באנו עוד הפעם במחלו' הראב"ד והרמב"ם מ"מ כיון דנהוג נהוג וק"נ

ט"ו אע"ג דסבלונות קושטא בז"הז הם קידושי ודאי דרבנן וכמ"ש עכ"ז לא די לנו להתיר בחד ספקא ואפי' בתרי ספקי לא רצו להקל כמה מן הפוס' ומוהר"ש יפה בתשו' כ"י כתב דכל החששות הלכות קבועות הן ולא מצטרפי לספק אלא דבריבוי ספקי טובא הורה להקל הפ"מ ז"ל בני אברהם ז"ל שם ויעו' למוהרי"א בתשו' מחנ"א שם דהתיר בספקי ספקות וה' שערי רחמים בח"ב סי' י"ט ראה ויתר' בתרי ספקי אלא דבנ"ד ריוחא אשכח ועביד תלת י"ש ורבני ירוש' שם פקפקו עליו ע"ע

מ"ז רבים מבני גירוש קשטילייא שאינן חוששין לסבלונות שהלכו לאנדרינופולי שחוששין לסבלונ' היה נראה לומר כי חייבים לנהג כמותן מדין נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם אך אחר העיון יש לומר כי זוהי קפידא התלויה במנהג המדינה שיש מי שמקפיד שלא לתת מעותיו לאשה אשר לא ידעה תמול שלשם ובעבור זה נהגו שלא לתת סבלונות אלא כשיש קי ושין ויש מי שאינו מקפיד והוי כד"מ אף כי במקרה נמשך ממנו איסור ויש לדון כמנהג המקום שבאו משם ה' מוה"רי בן חביב בתשו' שם והביא ראייות לדבר ואחריו בא הרב כמו''הר משה ארוקיס ז"ל שם בסי' מ"ד ואחר שפלפל בחכמה בעיקר דין הסבלונות הסכים גם לזה שאינם מחויבים לנהג רבני העיר ויכולין להחזיק במנהגם כמאז יעו''שב. וע' כנ"הג הגה"בי סק"מ דכל שישב שם יב"ח הרי הוא כאנשי העיר

י"ז היכא דהמשודכת היא ממקום שאינן חוששין לסבלונות אי אזלי' בתר דידיה או בתר דידה במחלוקת הוא שנוי ע' כנ"הג הגה"בי סק"ל ולה' יד"א הגה"בי ס"ק כ"ה וכתב שם משם הד"במ בח"א דע"כ לא החמירו החולקים אלא דוקא באיש שדעתו לדור בקושטא ושלח משם הסבלונות לשלוניקי אבל אם בא לדור בשלוניקי אף שהוא בקושטא לית לן למיחש וכ"כ ה' בני אברהם סי' ט' ד"ל מדנפשיה

י"ח מי שהוא ממקום דחיישי לסבלונות והלך לעיר שאין חוששין והתנו ביניהם בפני עדים אין לחוש לסבלונות אלו אם יהיה בזה תרתי לטיבותא שיהיה המשדך ממקום דלא חיישי וגם שיהיה בתנאי אבל בחדא לטיבותא יש לחוש. כנ"הג הגה"בי ס"ק ל"ב משם מוהרי"בל ח"ב סי' מ"ב וכבר תרגמוה הפ"מ בראשון סי' פ"א וה' תו"ח בסי' ס''ח דמוהרי"בנ איירי שהתנו עם השליח שלא מדעת המשלח אבל היכא דהתנו עם המשודך אע"ג דהוא ממקום דחי שי התנאי מהני אליבא דכ"ע ואף שמדברי מוהרי"בל בס"ג סי' צ"ה נראה דס"ל דאפי' שהתנה עם החתן ל"מ התנאי היינו משום דהתנאי היה גרוע שלא היה בשעת שילוח הסבלונות אבל אם התנאי היה עם החתן וכדין אף מוהרי"בל יודה ואפי' תימא דפליג איכא למשרי מכח ס"ס ה' בני אברהם סי' ל"א וע"ע לו בסי' ג"ן

י"ט אם התנאי היה עם האם וקרוביה של המשודכת אין בתנאי זה כלום כיון שלא התנה עמה כנה"ג הגהב"י ס"ק ל"ד משם מוהריב"ל. וע' יד"א ס"ק ל"א שהביא חולקים ע"ז וז"ל ה' בני אברהם שם מוהריב"ל לא פסקה למילתיה כבר מצינו לה' נתנה ליהושע בסי' ל"ב שחלק על מוהריב"ל באותו נדון ולא חשב לזה גם ה' תו''ח בסי' ס"ח אחר שראה דברי מוהריב"ל הכריז להחמיר וכו' ולח מפקינן ודאן של פוסקים מפני ספקו של מוהריב"ל ואפי' לפי סברתו אינו אלא כל שלא שהה שם יב"ח אבל כל ששהה שם יב"ח מודה את"ד ז"ל

ך' בן עיר שחוששין לסבלונות שהלך לעיר שאין חוששין ושדך שם אשה והתנה לדור במקום ארוסתו שנה ושלח לה סבלונות יש לחוש לאלו הסבלונות דלא חשיב כאילו ישב שם שנה. כנה"ג הגהב"י ס"ק ל"ו משם מוהריב"ל ועע"ש וע' יד"א הגהב"י סקל"ג וע' בני אברהם סי' ט' ד"ל ע"ג דכל שגילה דעתו לדור שם ובפרט שפתח חנות להסתחר אפ' תוך יב"ח אזלינן בתר דידה י"ש כ"א בכל מקום דחיישי' לסבלונות היינו היכא דהם ממעות החתן אבל הם אינם ממעות החתן רק ממה ששלח לו אבי הכלה חזר החתן ושלחו אין בסבלונות אלו שום קפידא. שערי רחמים