אבני האפוד חלק א יד

בס' עבודת השם חא"הע סי' ח' עמד עע"ז באורך וברוחב כדרכו דרך הקדש והעלה כן דא''עג דאין כופין אותו לגרש מ"מ עושין לו הרחקה דר"ת יעו"ש ובתשו' מוהר"אק (בע"ס חיי אברהם) כי באה בס' באמ"ח ח"א סו"סי י"ב וע' שערי רחמים א"הע סי' ג' שהובא שם פסק מג' רבני ירוש' שהסכימו דהיכא דאינו יכול לישא מכח שבו' ועבר עבדינן ליה הרחקה דר"ת אך היכא דאינו יכול לישא מכח תקנה גם הרחקה לא עבדינן ליה אולם אם מתחילת התקנה התקינו ב"ד שאם יעבר על התקנה שיפרישוהו ויעשו לו כל מיני הרחקות נכון הדבר והסכים עמהם רל"ץ מוהר"אא ז"ל ותשובה זו באה ג"ך בס' ישמח לב א"הע סי' י"ט

מ"ו אי בכג''וד יכולין ב"ד להפרישו מאשתו השנית כדי שלא יעבר על שבועתו בכל ביאה וביאה נחלקו הפוס' ואיכא מאן דאמר דהוי יותר מהרחקת ר"ת ואף דרבים ההוברים דלא הוי כפייה מ"מ מידי פלוגתא ל"ן ויש לנו להחמיר אך בנד"ז דאיכא ש"ס יכולין אנו להפרישו בלי שום פקפוק. ה' צל הכסף שם דכ"ב וכ"ג ע"ג

מ"ז אם יש לחוש שאם לא יתירו לו לישא אשה אחרת על אשתו ימיר דתו איכא מ"ד דמתירין לו וכ"ד רב א' הו"בד בס' באר מ"ח ח"א קא"הע סי' א' והרב המחבר חלק עליו וכתב דאין לעשות מעשה בקום עשה בעבור חשש המרת דת וכזאת וכזאת כתב הר"הג מוהר"חפ בס' חיים ושלום ח"א סי' י"ב וחלק בכח על ס' פוס' ח' שהו"בד שם דסבר להתיר בעבור זה. וה' מוה"רש מאטלון בתשו' כי הו'"בד בס' צל הכסף ח"ב חא"הע סי' יו"ד דל"ד ע"ג צירף עם סברת ב' פוס' הנז' סברת רב א' שהו"ד בפסקים וכתבים סי' קל"ח וכתב דע"פ סברת שלשת הרועים הללו נראה להתיר שבועתו שנשבע שלא לישא אחרת עליה כדי שלא יצא לת"ר יעו"ש. והיטב חרה לו למו"הר אג"ן בתשו' שם סי' י"א דל"א ע"ב דאיך הפה יכולה לדבר לסמך אדברי הנך ג' פוסקים מאחר שכבר בטלום הגדולים מהם בשעתם כל אחד במקומו עי"ד. וכן הסכימו מוה"רי אשכנזי נ"רו בתשו' שם סי' י"ב דמ"ג ע"א והמאור הגדול כמוה"רי אלישר נ"רו בתשו' שם סי' י"ג דמ"ה ע"ג והסכים עמהם הר"הג הגאון כמוה"רא אשכנזי ז"ל וכמובא שם בסוף הספר דקי"ג ע"ג. ועכ"ז ה' מוה"רש מאטאלון ז"ל בספרו עבודת השם א"הע סי' כ"ט דקכ"ב ע"ד ד"ה ואלא חזר והשיב ע"ד והחזיק במעוז דבריו הראשונים ופשיפש ול"ו מצא עוד בס' פחד יצחק ח"א דק"ג וק"ד רבנים המסייעים לסברה זו עי"ד. וע' בס' ידי דוד סי ג' ד"ו ע"ד שכתב להדייא דלא מפני דאיכא למיחש להמרת דת נמנע מלדון ולעשות כהלכה ע"ע

מ"ח אם מחמת המניעה שלא לישא אשה אחרת עליה נפל למשכב בחולי הבא לו מחמת מיעוט הרקת הזרע והעידו כן הרופאים יש להתיר שבועתו. יד"א מ"ק ס"קב וכן הסכים מוה"רשג בתשו' צל הכסף ח"א סי' ו' דל"א ע"ג

מ"ט נשבה הבעל יכול לישא אחרת. כנ"הג ס"ק ע"ק משם מוהר"שך. ובנשבית האשה ע' יד"א מ"ק ס"ק ע"ד שדי חמד מע' אישות סי' ב' אות כ"ד סק"ג

ן נתנה רשות לישא אחרת וחזרה בה מהני החזרה. מוהרש"דם א"הע סי' קל"ח אך אם נתנה לו רשות לגרשה וא"חך חזרה בה אינו כלום יד"א ס"ק ס"ו ס"ז ס"ח ובמ"ב ס"ק ל"ו ל"ח והוא מתשו' הפ"מ ח"ג סי' י"ט. וכתב ה' ראש משביר בראשון סי' ל"ב דאנו שנוהגין להתיר השבועה לבעל בשעת הגרושין היינו דאיפשר דמוהרש"דם איירי גם בגירושין ומה גם למה שכותבין פש"י שלא יגרשנה שום גירושין שלא מדעתה ורצונה וכו' יש במשמע דברים אלו שעיקר מעשה תקפו של גט יהיה דוקא מדעתה ורצונה וכל שנתרצית תחילה והדר צווחא כצווחת מעיקרא דמייא עי"ד ולפ"ז ת"ם אני לא אדע שכ'ול דברי ה' עבודת השם בחא"הע סי' ח"י דק"כד ע"ד שכתב בפשיטות דאינה יכולה לחזר על הגירושין וסמך עצמו אדברי הפ"מ ואיך לא ראה חילוק ה' ראש משביר הנז' דכפי דעתו דברי הפ"מ אינם משלנו ומה גם דשם רמז לתשו' ה' ראש משביר. שו"ר לו שם בדק"כה ע"ג שעמד עוד בזה וכתב להדייא דאחר שנתנה לו רשות על הגירושין אינו יכול לחזר בה היפך דעת ה' ר"מ. וא"חז ראיתי להגאון מו"הר מוה"ראג בס' צל הכסף ח"א סי' י"ב דס"ה סע"ב דמסכים הולך דאינה יכולה לחזור וכדברי ה' עבודת השם שם מבלי עלות על שפתיו תשו' ה' ר"מ הנז' יעו"ש

נ"א האומרת לבעלה מאיס עלי הרי הוא כמרשה אותו לגרשה ושוב א"ץ רשות מקרוביה ככתוב בכתובה כנסחאות שלנו דע"כ ל"א הכי אלא כשנתינת רשות אינה לטובתה משא"כ כשנתינת רשות היא לטובתה. עבודת השם א"הע סי' ח"י דק"כד ע"ג. וע' דברי שמואל חא"הע סו"סי ח' שואל ומשיב ח"ב סי' קמ"ח

נ"ב בכתובות שכתוב שלא ישא אחרת עליה ושלא יגרשנה כ"א מדעתה ורצונה וכו' ונתנה בסתם רשות לבעלה לישא אחרת וא"חך טוענת שיגרשנה תחילה והבעל ממאן בזה הדין עמו. יד"א ס"ק ע"א משם ה' משא''מ בראשון וכתב שם הרב דאין שייך לומר בזה שבועה שהותרה מקצתה הותרה כולה יעו"ש וכן העלה ה' עבודת השם בס' י"ח דקכ"ד וקכ"ב וע"ש טבא פלפ'לא ע"ז

נ"ג אם התנו איש ואשה בשעת קדושין שלא לישא אשה אחרת עליה ושלא יגרשנה וקנו ממנו ע"ז בלי שבו' אי מהני במחלוקת הוא שנוי ע' יד"א מ"ב הגה"בי ס"קי שהביא משם מוה''רש ויטל דהוי קנין דברים ע"ש. וכ"כ