אבני האפוד חלק א יג
Avnei Ha-Ephod part 1 13 · אבני האפוד חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →באנו לומר דסגי ברשות א' מהן כיון דכתיב רשותה ורשות ב"ד וקי"ל בזה ויו' להוסיף וכדנקיט להלכתא פסיקתא היד"א גופיה לקמן בס"קע משם מוהר"שך ח"א סי' ך' וה' מש"אמ ח"א א"הע סי' כ"ג ואכתב בזה לקמן בה"י באות על כתובות דכתיבי בהו מדעתה ורצונה ודעת ורצון א' מקרוביה דס"ל דתרתי בעינן ע"ע. והשבתי דרכי לומר דט"ס נזרק בס' יד"א ונוסח הלשין הוי הנשבע שלא לישא אחרת ע"א בלתי רשות ב"ד והם דברי מוהרי"בל עצמו ותיבות בלתי רשותה נזרקו מן הקולמוס שלא מדעת בעלים. אך נשאתי עיני להי"דא במ"ב הגה"בי ס"ק ל"ג וראיתי שם שכתב וז"ל הנשבע שלא לישא אחרת כ"א ברצונה וברשות ב"ד אז רשות ב"ד או רשותה די מוה"רם חאנייז ז"ל בס' שתי הלחם וע' מה שהקשה על מוהרי"בל שכתב בח"ב סי' ב"ך דמהיכא תיתי דתרתי בעינן וכו' עי"ד. ומלבד דעיקר דינו של ה' שתי הלחם מפוקפק דהרי בכג"וד תרתי בעינן לפ"ד מוהר"שך והמ"שאמ וכמ"ש. עוד בה דבזה לא כתב מוהרי"בל לשון מהיכא תיתי רק היכא דכתב ברשות ב"ד לחוד וע' חסד לאברהם חא"הע ס' ד' ד"חי ע"ג
מ"ב כתוב בכתובה שלא ישא כ"א ברשות ב"ד ונעשית מורדת. ע' יד"א הגה"בי ס"ק ג"ן שהביא שנסתפק בזה מוהרי"בל בח"ב סי' ב"ך ושמוהרש"דם פשי"טל דא"ץ רשות ב"ד. וכתב הח"סל שם ד"י ע"ד דאין ספקו של מוהרי"בל מוציא מידי ודאו של מוהרש"דם ומוהרי"בל הוא יחיד בדבר הזה. והא פשיטא דרשות האשה לא בעייא אפי' היכא דכתוב רשותה ורשות ב"ד אלא דע"ץ היותר טוב רשות ב"ד מיהא בעיא עי"ד
מ"ג בכתובות של עיר שלוניקי יע"א אחר שכותבין תנאי שלח ישא אחרת עליה וכו' ולא בשום אישות כלל וכמ"ש לעיל אות ל"ב מסיימין בז"הל ושלא יגרשנה שום גירושין שבעולם אם לא מדעתה ורצונה ודעת ורצון אחד מקרוביה היותר קרוב לה ושלח יסיתנה ושלא יפתנה כדי שתתן ותמכר או תמחל או תפחת לא לו ולא לשום אחר בעדו ובשמו שום סך מסכי כתובתה ולא שום תנאי מתנאי הכתובה הנ"ל ואם היא מעצמה תעשה א' מכל אלה על האופן הנ"ל מעתה רצה החתן שיהא בטל כחרס הנשבר וכו'. ולפי לשון זה אף אם האשה נתנה רשות לא מהני אם לא ברשות א' מקרוביה ג"ך וכמ"ש בס' יד"א מ"ק סק"ע וכן הסכים בס' ראש משביר ח"א חא"הע סי' ל"ב וסו"סי א'. והר"הג מו"הר בס' צל הכסף ח"א סי' ה' סמך ראשו ורובו עליו וכתב דאין להתעקש ולומר דתיבות מדעתה ורצונה ודעת ורצון א' מקרוביה קאי דוקא אלפניו דהיינו אשלא יגרשנה אבל לא קאי אלפני פניו דהיינו אשלא ישא אשא אחרת עליה ומקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו שהרי מדברי מוהר"שך ז"ל נראה דבנדון שלו היה כתוב כן וע"כז דן אן הדין דצריך שיהא גם ברשות א' מקרוביה וגם ה' ראש משביר מסתמא מיירי בכתובות שלנו דמ"ניר היה רב מעירנו ומסתמא לא נשתנו הנוסחאות מזמנו לזמננו גם ה' מוהר"שג ז"ל בר פלוגתיה הסכים בזה עם מו"הר ז"ל שם בד"לא ע"א והאמיץ כח לומר דלא נשתנו הנוסחאות מזמן לזמן מדחזינן לה' לב שמח בחי''וד די"ב דאזר חייל לומר דבארץ מצרים מסתמא לא נשתנו הנוסחאות מזמן הרמ"בם לזמנו והאומר שנשתנו עליו הראיה יש"ב וע' לעיל אות ל"ו על נוסח כתובות עיר סופיאה
ודע דבמה ששואל הרב המסדר לאשה בשעת נתינת הגט אם מתגרשת מרצונה מחמת התנאי הכתוב בכתובה ומדוע אינו שואל ג"ך לאחד מקרוביה כבר נתקשו בזה רבני שלוניקי ע' בסדר הגט למ"הר דב"מ ז"ל ובס' לח"ש בס"דה אות טו"ב
מ"ד אפי' תימא דתיבות ודעת ורצון א' מקרוביה הוי ויו' לחלק ורשותה לבד סגי ה"ד אם הוה כתיב תנאי זה לחודיה אבל בכתובות שלנו כותבין שלא יסיתנה וכו' שתתחל שום תנאי מתנאי הכתובה ושאם היא מעצמה תעשה א' מכל אלה רצה החתן שיהא בטל כחרס הנשבר וכו' א"כ מאחר שהחתן מקבל ע"ע שאף אם תמחל שלא יועיל וכבר קדמה הידיעה שא' מהתנאים הוא שלא ישא אחרת א"כ אף דהאמת אתו מהבעל וגם עדים מעידים שהיא מעצמה נתנה לו רשות מה בכך הרי קבל ע"ע שננחילתה יהיה כאין ומצד זה לחוד לא יוכל לישא אחרת ודברים כהוייתם הם במוהרש"דם חא''הע סי' קצ"ח ובס' אורים גדולים לימוד פ"א. הרב מוהר"שג בתשו' צל הכסף שם בד"לא. וכדי דלח יהיו התנאים סותרים זא"ז דהא מתחי' התנה דע"פ דעתה ורצונה מהני מוכרחים אנו לומר דתרתי בעינן וכשהיא מעצמה לא מהני אשר לפ"ז אף אם ברור הדבר דהענין בא מצד עצמה ל"מ וק"ל
מ"ה נשבע שלא לישא אשה אחרת עליה ועבר על שבועתו ונשא אחרת ונשבע לה ג"ך שלא יגרשנה אלא מדעתה נבוכו האחרונים בזה מה לעשות. ע' כנ"הג ס"ק נ"ב נ"ג נ"ח ובמ"ב ס"ק ל"ב. בני אברהם סי' ל"ג. ראש משביר ח"א א"הע סי' ל"ח והג' מוה"ר בס' צל הכסף שם בסי' ה' האריך בזה ואחר שעמד על כל דברי הפוס' ופלפל בחכמה עליהם העלה דא"עג דלרובא דרבוותא כופין אותו לגרש את השנייה עכ"ז לא מלאו לבו לעשות מעשה לכוף לגרש כ"א לעשות לו הרחקה דר"ת המובאת בב"י סי' קל"ד ובמו"רם סי' קנ"ד סכ"א. ואחריו בא ה' מוהר"שג שם בסי' ו' ועמד ע"ד וחלק עליו דאף הרחקה דר"ת לא עבדינן יעו"ש. ומני"ר שם שם לו חק ומשפט וויכוח של אהבה וחיזק דבריו הראשונים יכי"ש. גם מוה"רש מאטלון