אבני האפוד חלק א קלו

הר"ן קאי להיכא דרובא מקדשי וה"מ דהתם החששא היא ודאית אבל לא היכא דהמיעוט דוקא הוא דנהיגי בהכי דהתם נאמנין

אולם מדברי ה' דרבי משה אין נראה כן שע"ד הר''ן שהביא הר"בי כתב וז"ל מיהו כתב שם דיש חולקים בזה וס"ל דנאמנין וכ"כ הרי"בש סי' ה' דהיכא שהוא אמר שלא שלח לשם קידושין נאמן עי"ש. ולקמן כתב ב"י בפשיטות דאין נאמנין עכ"ד ובתחילה אומר דחיפשתי בדברי הר"ן ז"ל ולא מצאתי שהביא חולקים ע"ז ומה שהביא מדברי הרי"בש ז"ל אם נאמר כמ"ש דה"רן קאי דוקא לאתרא דרובא מקדשי והדר מסבלי אז אין ראיה מדברי הרי"בש דז"ל שם ואף אם אפשר לפי פירושם דאף בעיר שאין בה מנהג חוששין לסבלונות שמא קדש קודם לכן מ"מ בנדון שלך הרי אתה מודה שלא קדשת בכסף קודם הסבלונות וכו' ע"כ מבואר דהרי"בש לא קאמר דנאמנים אלא בכגון נ"ד דהוי עיר שאין בה מנהג דאי חיישינן לה היינו משום דהגאונים ס''ל דחיישינן למיעוטא אבל היכא דרובא מקדשי וה"מ גם הרי"בש יודה דלא מהמני והוא עצמו מה שהביא מדברי הרב"י לקמן בסוף הסימן דע"ד הא"ח כתב וז"ל וכיון ששלח סבלונות ומנהג המקום דמקדשי וה"מ והוי כאילו יש לה עדים שקדשה שוב חינה נאמנת לומר לא קדשתני ע"כ ובהכרח לומר דה"רן קאי באתרא דרובא מקדשי וה"מ ובהא הוא דקאמר דלא חיישינן דאי לאו הכי איך איפשר שהרי"בש יחלק ע"ד הר"ן רבו ומבלי הגיד לנו דבר אלא ודאי דמ"ש הוא האמת ויציב דמ"ש הפוס' הנ"ז דאינן נאמנין היינו באתרא דמקדשי והדר מסבלי

איברא דבעיקר הדין לא נושענו ממחלוקת שהרי הת"הד גופיה הביא לנו בשם הא"ז דס"ל דנאמנין האיש והאשה מיהו ה"ד לגדולה מזאת דהיינו אפי' באתרא דרובא מקדשי וה"מ אבל למקום דרובא מסבלי וה"מ ליכא מחלוקת דל"כע נאמנין וע' כנ"הג הג"הט ס"ק ט"ו דנחלקו הפוס' בדעת הטור אי קאי בס' זאת ושם כתב דמדברי הרי"בש נראה קצת דקאי כס' הא"ז י"ש והן הנה דברי מוהר"שח בתשו' סי' נ"א ואני מה שנל"עד כתבתי. שוב אתר החיפוש ראיתי שלשה מלכים שקדמוני בזה. ראשון לכל דבר שבקדושה ה' משנ"ל בפ"ט מה' אישות דין כ"ח כתב בס' הרי"בש כן. ה' קמ"ר רמזו היד"ח שם ובד''ע אחר שהביא מדברי הרש"בא והריט"בא דסברי דאחר שקבלה הסבלונות אינה נאמנת לומר שלא קדמו קידושי' כתב דהיד באתרא דמקדשי וה"מ אמנם באתרא דמיעוט מקדשי וה"מ אז ודאי נאמנין לומר שלא קדמו קידושין ודקדק כן מדברי הרש'בא והת"הד ותמה על מוהרי"בל בח"ב סי' ל"ד וע' לה' ד' מקור ברוך סי' ז"ך שעשאום חולקים להת"הד עם הריב''ש והכי קאמר מר דהריב"ש לא כ"כ רק לאתרא דמיעוטא מקדשי וה"מ ה' אמרות טהורות בד"קו האריך בזה וכתב ככל אשר דברנו שמח לבי ותעלזנה כליותי ומכל מקום הגם דחתרנו למצא היבשה ולומר דמה שהיה נראה מדברי איזה פוסקים דבאתרא דמיעוט מקדשי וה"מ אינם נאמנים אין כן האמת ויש לנו לומר דאינהו קיימי להיכא דרובא מקדשי וה"מ אבל במיעוטא מקדשי וה"מ גם הם יודו דנאמנים. אנן בדידן השתא' הכא מידי מחלוקת לא יצאנו דלפי האמור בכל אתר ואתר אם האיש והאשה אומרים שלח כיונו לקידושין אי שלא נתקדשו מעולם במחלו' הוא שנוי אם נאמנים אלא דהיכא דרובא מקדש כת המחמירין לומר דאינן נאמנין הוו רובא והיכא דמיעוט מקדשי כת המחימרי' הוו מיעוטא וכמבואר לכל מראה עיני המעיין בשרשן של דברי הפוסקים ויעו' כנה"ג הג"הט סק"ו והגהב"י ס"ק ט"ז וכ"א מוה''רי אלפאנדארי בתשו' כי באה בס' מחנ"א ה' אישות סי' ד' ד"ט בני אברהם סי' ג"ן. שערי רחמים ח"ב א"הע סי' ט"ז דס"ט וד"ע וסי' טו"ב דע"ז. אך נקוט מיהת דהיכא דרובא מסבלי וה"מ וטעם החשש הוא בעבור המיעוט אם שניהם אומרים שלא היו כאן קידושי' איכא ס"ס. ס' דאעיק' דלמא הלכה כהאומ' דנאמנין וא"תל דלית הלכתא כוותייהו אלא ככת הסוב' דאינן נאמנין דלמא היכא דהוי החשש בעבור המיעוט הלכתא כהאומ' דנאמנין ומתהפך שפיר ודו"ק

ד אף דנחלקו הפוס' אי נאמנין המתקדשין או לא וכמ"ש באות הקודם יש לדעת אהיכא קיימי אי הוי לדעת רש"י דוקא או אפי' לס' ר"ח דיש מבוכה בזה בין הפוסקים וכאשר אבאר. הנה מלשון דנקטי הר"ן ומורם בהגה אפי' אמרו שניהן שלא כיונו לשם קידושי' מוכח דקיימי לשיטת רש"י ז"ל דאיהו מארי דהאי סברא דהחששא היא שמא הם עצמם קידושין אבל לס' ר"ח דהחששא היא שמא קדמו קידושין הי''לל אפי' יאמרו שניהם שלא קדמו קידושין. האמנם בדברי הת"הד בשרשן כתוב להדייא דאף לשיטת ר"ח אינן נאמנין וכמו שהבאתי לשונו באית הקודם אלא דאח"ך הביא בשם א"ז גדול שכתב דלפר"ח נאמן ולר''שי אינו נאמן וכו' עי"ד דמבואר דמאי דנחלקו הפוס' אי נאמנין שניהם או"ל היינו לשיטת ר"ח דלשיטת רש"י גם הא"ז יודה דאיין נאמנין גם הר"אם דאזיל בשיטת הת''הד כתב בח"א סי' י"ז דאפי' קאמר בפני עדים בעת הקבלה שאינה מקבלת לשם קידושי' ואפי' תאמר שלא נתקדשה מעולם אינם נאמנים וכמו שהעתיק דבריו הכנה"ג בהגה"בי סק"ז מבואר דכי אמרינן דאינם נאמנים היינו לסברת שני המאורות רש"י ור"ח. והכנ"הג שם סק"ו עלה דהביא הרב"י