אבני האפוד חלק א קל

ל''ה שם אבל בפיסו' עדות דרבנן וכו'. קרובים מצד האם או אישית אי הוי דרבנן או דאורייתא ע' ב"י שהביא מחלוקת בזה וע' כנ"הג ס"ק קכ"ט. פ"ת סקיך עבודת השם סי' י"ד וט"ו פני יצחק ח"ה סי' ז'. אני עני בתשובה שם. אור לי סי' ע'

ל"ו שם בש"ע חוזר ומקדש בעדים כשרים. אי צריך ג"ך לחזר ולברך על קידושין שניים פ' כניהג לעיל סי' כיח הג"הט ס"ק ס"ג דבמחלוקת הוא שנוי בקידושין ב' לצאת ידי ספק אי מברכין ושלדעת רוב הפוס' א"ץ לברך וע' בס' כפי אהרן ח"א חא"הע סי' ו' בתשובת בן הרב שם שהביא תשובת הגאון שמשון בר אברהם בתשו' דשייכי לה' אישות סי' י"ט שכתב שאין לברך מספק יעו"ש

ל"ז שם צריכה גט מספק. בתשו' שהשבתי באדר א' התר"סח עמדתי קצת בזה לך נא ראה

ל"ח שם אפילו כפרה האשה ואומרת לא קדשתני כופין אותו ליתן גט. ע' ח"מ סק"יג דהצ"ע כפייה זו מהיכא והב"ש בסק"יח כתב דהיינו כשאינו חפץ לקדשה פ"ב. וע' מוה"ראק בתשו' כי באה בס' בא"מח ח"א סי' י"ב כתב דכיון דהיא כופרת בכי הא דאיכא תרי ריעותי דהעדים ודידה כופין אותו לתן גט אלא דע"כז לא מלאו לבו בנ"ד רק לעשות לו הרחקות עד שיתרצו לתת גט י"ש

ל"ט שם ש"ע וכן דין כל קידושי ספק אם רצה לכנס חוזר ומקדש. ל"ד אם רצה לכנס אלא אף בנשאת הדין כן אור לי בסי' ע' או"ב

מ' שם ואם עמד אחר וקדשה הרי זו מקו' לבו מספק וצריכה גט משניהם משמע דוקא בס' קידושין הדין כן אבל מקדש בפני פיסולי עדות דרבנן אין תופסין קידושי' אחרים מיהו ממ"ש הב"י בשם מ"כ מבואר שם דאפי' הראשון והב' קידשו בפני פסולים דרבנן תופסין קידושי שניהם וז"ל הכנ"הג לקמן סי' קמ"ט הג"הט סק"ו וכן אני אומר דכל קידושי ספק דעלמא אם בא אחר וקדש קידושי ספק באותו מין עצמו ודאי דקידו ב' כמאן דליתנהו דמו דמ"מן אם קידושי א' הם קידושין לא חיילי קידושי ב' ואם קידושי הא' אינם תופסים גם קידושי הב' אינו כלום יע"ש ואריה שאג עליו ה' מוהר"ש מאטאלון ז"ל בס' ע"הש סי' י"ד דק"ג ע"א דדבריו הם היפך דברי מרן ב"י בסו''סי זה במה שהביא בשם מ"כ על מי שקדש בעדים פסולים ושוב בא אחר וקדשה בעדים פסולים כמו הראשון דמורה א' סבר דצריכה גט משניהם אפי' דאיכא מ"ן ושכ"כ הרב"א בתשו' סי' ז' והגם דהכנה"ג בסי' זה הגהב"י ס"ק קפ"ה נרגש ע"ד המורה שהביא המ"כ דממ"ן קידושי הב' לא חיילי ופירש דרך אחרת בדברי המורה מ"מ כבר ה' מגילת ספר ח' עשין דמ"ז ישב דעת מרן ב"י והמורה וכו' (וע' יד"א הגהב"י ס"ק קכ"א) והאריך בזה ולבסוף זו הלכה העלה משם כמה פוס' דכל שהקידושין הב היו כמו קידושי ה"א בעצמם ושוין הן בספקן ע"כז צריכה גט משניהם ודלא כהכנ''הג יש"ב וע' פני יצחק ח"ה סי' ו' דע"ה ע"ג

מ"א אם קדשה בפני רבים והיה בהם קא"פ יתבאר בח"מ סי' ל"ו. כ"כ מרן ב"י וע' כנה"ג הגהב"י ס"ק קס"ז. עבודת השם סי' י"ד וט"ו. ובתשו' שהשבתי בש' התרס"ו, דברי חכמים למוהריח מדיני סי' ע"ד שהביא כמה פוס' דס"ל דדין נתבטל העדות מחמת הפסול ליתיה בקידוש"י והאריך בזה בס' אור לי סי' ע'

מ"ב עדים שהיו יושבים ואינו ישראל עמהם ובשעת הקידושין הזמין המקדש לכולם שיהיו עדים על הקידושין וכשבאו העדים להעיד בפני ב"ד ספרו המאורע, רבני אזמיר הו"ד בס' פני יצחק חיה סי' ה' כתבו דזה הוי פנה גדלה לבטל הקידושין מהא דנמצא אחד מהם ק''ופ ואע"ג דאיכא מהפוס' דס"ל דתרתי בעינן כיונו להעיד ובאו לב"ד מ"מ לדעת מרן דבחדא סגי הרי קידושין הללו לית בהו מששא. אולם רב משרשייא מר ידידנו הרב המחבר נר"ו שם כתב דאין בזה כדאי להתיר ומר הוא דקאמר דע"כ ל"א דבהתמנו להעיד נפסלו השאר אלא דוקא כשהם בני עדות רק דאינם ראויים מצד קורבתם או פסולים אבל באינשי דלאו בני עדות כגון אשה וגוי לא נאמר זה ושכן מצא להגאון בס' נתיבות המשפט יעו"ש, וע' תשו' רא"ם ח"ב סי' ל' דכ"ג ע"ד דהוי תנא דמסייע ליה יעו"ש אמנם בס' מנחת חינוך ס' משפטים סי' מ"ה סק"ב כתב דזה תלוי במחלוקת דלדעת הרמב"ם והפוס' דאינו בגדר עדות משום דלאו אחיך הוא אינם פוסלים השאר אבל לדעת רש"י הביאוהו התוס' בקמא דפ"ח ור' יקיר וס' החכמה דפסולים מטעם גזלנים ומשקרים פוסלים הכשרים בצירופם יעו"ש

מ"ג מקדש בפני שני אחים אין לחוש לקידושיו. כנה"ג הגה"ט סק"ח בשם כמה פוסקים וכתב שם שיש מי שחושש להצריכה גט. וע' בתשובה שהשבתי בראש אדר א' התרס"ח לענין מקדש בפני ב' אחים שהבאתי שם מחלוקת זה והעליתי לענין דינא לחוש לקידושין יש"ב

מ"ד מקדש שייחד עדים פסולים אע"פ שנתקדשה בפומבי והיו שם הרבה ערים ל"א תתקיים העדות בשאר. כנה"ג הג"הט ס"ק ל"א משם מוהרי''ו ובהגהב"י ס"ק קכ"ח הביא מחלוקת בזה וע' י"א הגהב"י ס"ק ק"ו. פ"ת סקי"א שביתת יו"ט ח"מ סי' א' אור לי סי' ע' אות ט''ו ואילך ושם בדע"ב ע"ב.