אבני האפוד חלק א יב

שכנ"הג ביאוד סי' רל"ו הגה"ט או"ד כתב משם מוהר"אש סי' ס"ד והרא''נח בח"ב סי' ס"ז דבשטר שכתוב שלא יגרש את אשתו ושלא ישא אחרת עליה ואם ח"ו יעבר מחוייב לשלם לה כתובתה כל שפרע לה כתובתה אינו עובר על השבועה יעו"ש

ואתה תחזה דאין שייך כאן מ"ש הפוס' בנשבע שלא לישא אחרת ועבר ונשא א' כופין אותו לגרש השנייה או"ל וכמו שארמז לקמן בס"ד. דהתם שאני דבכתובות שלוניקי אין כותבין רק השבועה שלא לישא אבל בכתובות כאלו שמסיימין התנאי בלשון זה שאם יעבר וישא שאזי חייובא רמיא עליו לפרוע לה כתובתה ולגרשה בגט פיטורין אזי כל שהוא מוכן ומזומן לפרוע לה כתובתה מחוייבת הראשונה לקבל גטה שכך התנו בתחי' הנישואין כנ"ל כעת

ל"ו עוד יש שינוי אחר בכתובות של עיר הזאת סופיאה יע"א שאחר שכותבין התנאי שלא לישא אחרת עליה כנז' כותבין תנאי מחצית ההשבון ושוב כותבין בז"הל ונתחייב החתן הנז' שלא לגרש את הכלה הנז' בשום מין גירושין שבעולם כ"א מדעתה ורצונה ודעת ורצון א' מקרוביה היותר קרוב לה וברשות ב"ד ע"כ ונראה ברור דאין תנאי זה דרשותה ורשות ב"ד קאי רק אגירושין אבל לא אדלעיל אתנאי דשלא לישא אחרת עליה כיון דכבר הפסיק בנתיים בתנאים אחרים ואינו דומה לכתובות של שלוניקי דאמרינן דתנאי זה דמדעתה ורצונה קאי גם אשלא לישא אחרת וכדבעינן מימר קמן בס"ד באות. דהתם התנאי דשלא לגרש בשום גירושין שבעולם קאי וסמוך אתנאי דשלא לישא אחרת מבלי הפסק בנתיים מש"אכ הכא. והוצרכתי לזה לפי שראיתי לה' חסד לאברהם בחא"הע סי' ד' די"ח עג"ד וי"ט ע"א שנכנס לבית הספק בדבר הזה וכפי הנראה מדבריו שם שנוסח שלו היה כנוסח עיר סופיאה והגם שדבריו נוטים יותר שדעתו להכריע דלא קאי אתנאי הראשון מ"מ לפק"עד אה"מר אין כאן מקום ספק וק"ל

ל''ז אם הבעל אומר שאשתו נתנה לו רשות ואשתו מכחישתו אי נאמן ובפרט היכא דכתוב נאמנות ע' כנ"הג הגה"בי סק"ע. יד"א ס"ק ס"ג וס"ד ובמ"ב ס"ק מ"ה מ"ו. וכתב ה' ראש משביר בח"א סי' ל"ב ד"ע ע"ג דבכתובות שלנו שכתוב והאמין החתן להכלה ע"כ הנז' נאמנג' וכו' פשט הלשון מוכח דע"כ התנאים האמינה ולכן אינו נאמן במכחישתו. וה' מוה"רר שמואל גאטינייו ז"ל בתשו' כי באה בס' צל הכסף ח"א סי' ו' דכ"ז כתב דמדברי שאר פוס' אין נראה כן. והרב המחבר שם בדכ"ק האריך להוכיח דבכתובות שלנו אליבא דכ"ע אינו מועיל לו ואינו נאמן. וע' צל הכסף ח"ב סי' יוד' דל"ג ע"ב

ל"ח עד אחד מעיד שהאשה נתנה לו רשות לישא אחרת עליה אע"פ שאין האשה לפנינו שתכחיש אותו אינו נאמן מו"הר מוהר"אג בס' צל הכסף ח"א סי' ה' די"ט ע"ג משם ה' בעי חיי בתשו' א"הע סי' טו"ב והרב מוהר"שג בסי' ו' דכ"ט ע"ג חלק עליו וכתב דיש סעד וסמך להתיר ע"פ ע"א והגאון מו"הר שם חזר על לימודו והחזיק דבריו הראשונים. ולפי מ"ש הרב שדי חמד במע' אישות דס"ה ע"ד משם ה' שם אריה סי' ק"ב והבאתי דבריו לעיל בשייך לסעי' יו"ד דאף למי שמתיר ע"פ ע"א במיתת אשתו מ"מ לגבי גירושין י"ל דע"א ל"מ במי שמוחזק לנו שהוא נשוי לפי מ"ש התו' בגיטין דל"ה ד"ה אפקעיניהו דרוב אנשים אין מגרשין נשותיהן וא"כ הו"ל רובא וחזקה והמיעוט הוי מיעוטא דמיעוטא ואין ע"א נאמן נגד רובא וחזקה ובפרט בז"הז דאין מגרשין אלא ברצונה חוב הוא לה ואין רוב נשים מתרצות להתגרש יעו"ש הרי זה תנא דמסייע למו"הר דע"א המעיד שנתן רשות לא מהני דנתינת רשות לבעל שישא אשה אחרת עליה הוי מילתא דלא שכיחא ולא הוי אפי מיעוטא דמיעוטא ואף אם באלף צרות תתרצה האשה להתגרש לא תתרצה לקבל צרתה בצדה והוי דבר שהשכל מחייב והאיש נשוי לפנינו הרי כאן חזקת איסור ורובא דרובא המסייע לחזקת איסור בודאי שיש לנו לומר שלא יהיה העד נאמן וק"ל. וע' לעיל בשייך לסעיף יו"ד מ"ש אם העד הזא ת"ח ט"ל אם נתפייסה ונתנה לו רשות עכ"ז צריך שיתירו לו ב"ד חשוב שבעיר בפניה אבל אם הלך ונשא בלי התרה ולא ערערה היא קודם הנישואין שפיר עבד ופטור ומותר משבועתו. ראש משביר ח"א חא"הע סי' ל"ב וסו"סי א' וע' כנה"ג ס"ק ס"ה ויד"א מ"ב ס"ק מ"ג. חיים ושלום ח"א סי' ה'

מ' אם לא נתנה רשות בפירוש רק שאמר הלואי יעשה בעלי כאחיו שנשא אשה אחרת אי מהני נסתפק בזה בס' כס"א וע' לה' חי"דא בס' שייורי ברכה מ"ש ע"ד וע' חיים ושלום שם שהעלה דלא מהני י"ש

מ"א בכתובות שכותבין שלא ישא אשה אחרת עליה כ"א ברשות ב"ד ודאי דסגי שלא ברשותה ואין לומר דתרתי בעינן רשותה ורשות ב"ד דמהיכא תיתי לומר דתרתי בעינן כיון דלא נתפרש. הרב מוהרי"בל בח"ב סי' ב"ך ה"ד הכנ"הג בהג"הבי ס"ק ס"ו. ומבואר מדבריו דה"ד היכא דלא פירש אך אם כתב בהדייא בלתי רשותה ורשות בי''ד (וככתובות של העיר הזאת סופיאה יע"א) ודאי דתרתי בעינן אולם הי"דא מ"ק הג"הבי ס"ק מ"ז כתב וז"ל הנשבע שלא לישא אחרת על אשתו בלתי רשותה ורשות ב"ד. רשות ב"ד בלי רשותה סגי מוהרי"בל ח"ב סי' ביך וע' וכו' עי"ד ובאמת דבריו הן הנה היפך הנראה בבירור מתוך דברי מוהרי"בל עצמו וכמו שדקדקנו ואין עמדי שאר הספרים שציין הרב יד"א לראות על מה הם עומדים. ובל"אה קשה דמאין