אבני האפוד חלק א קיז

ה היכא דהקידושין הא' היו מסופקים וחוזר ומקדשה ב' כ"ע מודו דיברך. ה' מחז"א בסי' ב"ך אות ו ולבי אומר לי דהדברים שבאות זה יצאו מבטן מוהרד"א ז"ל דקדים ליה טובא ע' בתשו' מוהרד"א שבס' ירך אברהם א''הע סו"סי ב' ודוק וכ"כ מוהריק"ש אך הבר"כי באו"ג ה"ד וכתב דה"ד כשלא בירך בראשונה אבל אם בירך שוב לא יברך יעו"ש והן הם דברי הכנ"הג בהג"הט ס"ק ודברי מורם לקמן בסי' ס"א. וע' בס' הון יוסף סי' ו' דדעתו היה לברך והשיגו ה' מוהרמ"ס שם בסי' ו' וחזר בו בסי' ח' והסכים שלא לברך

ו שם בהגה וי"א דחזר ומקדש אותה תחת החופה. ע' ב"ש סק"ו ומ"ש אני הדל לקמן סי' ל"ו בס"ד

ז הבמקומות שכותבין בכתובה היינו מצויין ונרשמין לעדים בעת וזמן שקדש ונכנס לחופה וכו' ובשעת הכנסתם לחופה אינם נמצאים אותם עדים שנתקדשה לפניהם צריך לקדש שנית בלא ברכה ה' יד"א הג"הט סק"ט משם הפוס' ע' באר מים חיים ח"א חא"הע סי' ט"ז מ"ש ע"ד דא"ץ לקדש שנית

סימן ל"ה

א ס"א ש"ע האיש יכול לעשות לו שליח לקדש לו אשה. הקשה הנו"בי בסי' ס"ד איך יכול לקדש ע"י שליח במקום שחב לאחרים ותירץ דכיון שהיא בעלת בחינה ומתרצית לזה ממילא אין רצונה באחר. וכתב ה' ברית אברהם בסי' קי"ט דע"פז יש להמציא דין מחודש באשה שהיא מקודשת מספק וקבלה קידושין מב' דתפסי קידושי שניהם וצריכה גט מהשני לסברא זו י"ל דוקא רם הב' קדם בעצמו אבל אם היה ע"י שליח אף שציוה כן בפירוש בכ"הג לא חיילי קידושי הב' אף על הספק דכיון דחלו על האשה קידושי הא' מספק תו אין האשה בעלת בחירה לחזר מהראשון ה' פ"ת בסק"א. ואם השערתו נכונה הנה מצאנו עוד טענת בטו"לין בנדון ה' מוהר"שמ שבס' עבודת השם א"הע סי' י"ד שעמדתי שם בסוף הסי' לבטל קידושין השניים והשתא קחזינא עוד טעם חדש אשר לא שערו הרב המחבר שם לך נא ראה

ב ס"ב השליח נעשה עד ע' צל הכסף ח"א סי' ח'. עבודת השם סי' י"ד דק"ה. דברי שמואל סי' ה'

ג שם ש''ע אבל אם יש שם כפי' ממון וכו'. חם שלח לקדש אשה ע"י שליח והוא ראה מרחק איך נתנו לה הקידושין בכה"ג מהני עדותם יד"א הגה"טו סק"ד משם הקמ"ר ח"א דמ''ג ע"ד ולא ידעתי איך תנייה כמשנה סתמית ולא הביא דברי הב"ש בס''קג דכתב בהדייא דלסברת מאן דס"ל בח"המ סי' קכ"א דלא מהני לאפקועי ממונא ה"ן הוא קידושי ספק יעו"ש וע' בסמוך

ד אם יש ע"א המסייע לשליח שמסר המעות ביד האשה כיון דע"א המסייע פוטרו משבועה דאורייתא לדעת קצת פוס' ומשבו' דרבנן לכ"ע השליח נעשה עד כנה"ג הגהב"י סקי"ג ובסו"ד הביא שם שכן מצא בתשו' כת"י למוהר"ר שמואל שלום ז"ל עי"ד והן עתה זכינו לאור תשובת הרב הנז' שהיה בזמנו של הריב"ש ונדפסה תשובתו בתשובו' הריב"ש החדשות והיא בסי' י"ד. אמנם ה' ח"מ וב"ש בסק"ה כתבו דל"מ לס' הרשב"א והר"ן כיון דההודאה הוא ע"פ דבורם אינם קידושין משום דאי לאו אינהו היו צריכין לישבע ה"ן כיון שאינו נאמן ע"פ דבורו אם לא ע"פ העד המסייע אז אין לו דין עד ע"ש ותו מן התימא על הר"הג מו"הר מוהרא"ג ז"ל בס' צל הכסף ח"א דמיו ע"ד שנגרר אחר הכנ"הג וכתב וז"ל אם הוא באופן שהשליח פטור משבועה לכ"ע שליח נעשה עד כמ"ש הכנה"ג בסקי"ג. גם הקמ"ר בח"א דמ"ג כתב בפשיטות דאם הוא באופן שהשליח פטור משבועה לכ"ע נעשה עד ובנ"ד כאן נמצאו וכאן היו בעת הקידושין קרובי הכלה שמסייעים לשליח בנתינת המעות לכלה אלא דמכחישים אותו שלא נתנם לשם קידושין וכיון דיש עדים המסייעים לשליח השליח פטור ושפיר נעשה עד וכו' עי"ד ופליאה נשגבה בעיני איך לא זכר דברי הח"מ וב"ש והובאו גם בבא"הט סק"ו שכתבו להדייא דלא מהני ומר ידידינו מוהר"א ברכה נר"ו בהגהותיו לס' דברי שמואל א"הע סי' ו' דקכ"ח נגרר אחר דברי מו"הר ודן ממנו לנ"ד וגם עליו יעבר כוס התי"מא ודוק

ה ס"ג ש"ע א"ץ עדים במינוי האיש שליח וכו' מרן ז"ל סתם כדעת הרמב"ם ודעי' וככלל המסור בידינו סתם ואח"ך מחלוקת הלכה כסתם. מ"מ מידי ספקא לא נפקא ונ"מ אם פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר רב נהור"אי הרב מוהר"אח נ"רו בס' תע"ל ח"ג הנד"מ דצ"א אות אי

אפי' לסברא זו ה"ד כשאמר השליח קודם הקידושי' פ' עשאני שליח לקדשה אבל אם לא אמר כך בתחילה ונתקדשה סתם לאו כל הימנו לומר שליח אני ולהחזיקה בחזקת א"א כנה"ג הגהב"י ס"ק כ"ד משם מוהרימ"ט וה' בני דוד בדכ"ד סע"ב הביא ס' זו דמוהרימ"ט וכתב דסברה זו נמצאת במרדכי פ' האיש מקדש והג' מו"הר מוהרא"ג ז"ל בס' צל הכסף ח"א סי' ח' וסו"סי ט' כתב דלא נמצא חולק בזה ועמ"ש אני הדל בהגהותי לס' עבודת השם חא"הע סו"סי י"ד. גם בס' תע"ל שם או"ב נשתמש מזה לבטל הקידושין י"ש

שליח הבא בהרשאה לקדש את האשה ושוב נודע כי הב' עדים החתומים על ההרשאה הם רשעים גמו' ופסו' לעדות הגם דלדעת מרן לא בעינן עדים דסתם וא"חך מחלוקת הלכה כסתם ומה לנו אם עדי ההרשאה הם פסולים הלא דל מהכא עדותם מ"מ מקום יש בראש