אבני האפוד חלק א קיד

מ''ו שדך אשה בקנין ושבועה והלכה האשה ונתקדשה לאחר מבלי שנשאלה על שבועתה אין קידו' קידושין מורה א' הו"ד בס' פחד יצחק הנד"מ אות ס' דע"ח ע"ב ומחו ליה אמוחיה שאר רבני איטלייא המובאים שם ומוהר"ש מורפורגו שם דפ"א כתב רחמנא ליצילן מהאי דעתא וע"ש בדפ"ח ע"א גם הובאה שם תשו' מוהר"ש דיל ויקייו ובד"ר האריך להוכיח מפי סופרים ומפי ספרים דאינו מקלקל הקידושין אף אם עדיין נקשרת בעבותות השבועה וע"ע בשו"ת שמ"ץ חא"הע סי' ו' ואילך דהובא שם גוף המעשה

מ"ז סכ"ב ש"ע עבר ומכר אסורי הנאה וקדש בדמיהם מקודשת. אני הדל פלפלתי קצת על דברי הראשונים בסוגייא זו אי קדש דיעבד משמע או אפילו לכתחילה. ומצאת כי תדרשנו בהגהותי על ס' עבודת השם חיו"ד סי' ג'

מ"ח המקדש את האשה בבשר סתם ונמצא שהיתה נבלה אי חיילי הקידושין ע' יד"א הג"הט ס"ק נ"ו בשם הלק"ט ח"ב סי' קצ"ז וע' הלכות יו"ט מדקנ"א ואילך ובס' הון יוסף פלפול עצום בזה בסי' וז"ח י"ג וכמעט שדחאוה מהלכה

מ"ט קדש אשה בתרנגולת פטומה ואכלה ושוב נמצא שהיתא טרפה אי מקודשת עמדו בזה רבני האחרונים ע' בס' הון יוסף בסי' ה' תשובת אחד חכם ע"ז וע' לה' המחבר בסי' ו' והסכמת הרב מוהר"ם סוזין בסי' ח'. להתירה לשוק בלי גט י"ש ובדברי הר"המח שם בסי' ח'. סי' כ"ט

א ס"ה א"ל הילך דינר משלי והתקדשי לפ' ה' כס"א בסי' זה רמז למ"ש איהו גופיה בס' קול אליהו ח"ב א"הע סי' ה' וע' שערי רחמים א"הע סי' ו' שתמה עליו דעיקר ספקו הוא סעיף זה של הש"ע עי"ש

ב ס"ז ש"ע האומר לאשה הרי את מקודשת לי בק' דינרים וכו' ע' לה' שמחת יו"ט בסי' נ"ה פלפול עצום בכל המסתעף בסעי' זה

ג ס"ח ש"ע האומר לאשה וכו' אם האיש תבע את האשה יעשו דברי האשה וישלים לה. ה' חסדי דוד בביאורו על התוספתא דקמ"ג דקדק מלשון התוספתא דקאמר יעשו דברי האשה ולא קאמר ישלים לה מאתיים דאם אחר שנתן לה מנה נתרצתה להיות מתקדשת בכך ה"ז מקודשת דמצייא מימר הריני כאלו התקבלתי י"ש ודבר זה מידי פלוגתא לא נפקא ע' בס' שמע אברהם סי' ז' ד"ס ע"א

ד סי"ט ש"ע האומר לאשה התקדשי לי בכוס זה וכו' אם אמר התקדשי לי בכוס של יין לפי דעת מוהרשד"ם אין כונתו לקדש אלא ביין ולפי דעת מוהרח"ש בתשו' סי' ל"א הוא דדעתו לקדש בו ובמה שבתוכו יעו' כנה"ג הג"הטו סקי"א. ונ"מ אם נמצא שאין בחד מנייהו ש"פ או דחד מנייהו אינו שלו דאז הוו קידושי ספק וכתב ה' חסדי דוד בפ"ב דקידושין דקמ"ג דדברי מוהרח"ש הם שים ערוך בירישלמי ותוספתא ערוכה ובאמת אמרו חכם גד מנביא א"ד

סי' ל

א ס"א ש"ע ואפי' אמר לה התקדשי לי בחפץ זה ששוה ן' זוז וכו' אם נמצא אח"ך ששוה ן' זוז ה"ז מקודשת קדשה במנה ונתן לה תכשיטים ואינם שוים מנה והיא אומרת לדידי שוה לי ק' מקודשת אפי' לדעת הר"ן שנסתפק בדבר שאינו ש"פ אי מצייא אמרה כן הכא מודה. הרדב"ז בס' דברי דוד סי' מ"ג

ב ס''ז ש"ע א"ל התקדשי לי בדינר זה נטלתו וזרקתו לים בפניו. דוקא תוך כדי דבור. פ"ת סק"ג משם הפוס' וכ"כ בס' שערי רחמים א"הע סי' ב"ך וע"ע פ"ת לעיל סי' כ"ה סקט"ו היכא דיש ספק אם הזריקה היתה תוך כ"ד וע' בתשו' שהשבתי במנחם התרס"ט

א''הע סי' ל"א

א ס"ב ש"ע י"א שאם קדשה בדבר שאין בקיאין בשומתן ע' מה שפלפל בזה מוה"רש דיל ויקייו בתשובה כי באה בס' פחד יצחק את הסמך הנד"מ בדק"ח ותמה על מרן דפסק היפך ס' הרמ"בם ור"י וריא"ז יעו"ש

ב שם ש''ע ולכך נהגו לקדש בטבעת שאין בה אבן אם קדש בטבעת שיש בו אבן כתב הכנ"הג הג"הט משם מוהרש"ך דלר"ת בדיעבד אינה מקודשת וה' יד"א בסק"ב הביא משם ה' בנימן זאב שכתב לדעת ר"ת דבדיעבד מקודשת ושום אחד מהם לא זכרו דברי מור"ם הניצבין פה שכתב דאם קדשה בטבעת שיש לה אבן וכו' דחייבין לקידושי והיותר תימה על מוהר"ש מאטאלון בס' עבוד השם סי' י"ד דק"ה ע"ד שכתב על הב"ז דלא ראה תשו' הרשב"א במיוחסו' סי' קכ"ו שנראה להדייא מדבריו דלר"ת אפי' קדשה בדיעבד אינה מקודשת כלל ואפי' א"ל במה שהוא שוה יעו"ש וגם עליו יש לתמוה דלא זכר דברי מור"ם והגאון מו"הר מוהר''אג ז"ל בס' צל הכסף ח"ב סי' ו' דל"א ע"א כמשך אחר סברת הב"ז ולא ראה תשו' הרש"בא הנז' וכאשר כתבתי בהגהותי לס' ע"הש שם ושם רמזתי ס' ישמח לב חא''הע סי' י''ד דל"ד ועכ"ז ב' המאורות מו"הר ומוהרש"מ שם כבר כתבו דלענין הדין אין לסמך כ"כ על סברא זו דאעיקרא ס' ר"ת היא יחידאה ורוב הפוס' חלוקים ע"ז עי"ד ולא בא בפיהם דכבר קדמם ה' באר מים חיים בח"א חא''הע סי' י"ג שכתב דאם קדשה בטבעת שיש בה אבן היא מקודשת גמורה כל שנתנו לה בסתם שיש בו כמה ספקות להחמיר יעוש"ב וע"ע שמחת יו"ט סי' ע"ה קדושת יו"ט סי' ו' חק"ל א"הע סי' ך' תעלומות לב ח"ג בקונט' השליחות סי' ג' דצ"ד וע' בס' פחד