אבני האפוד חלק א קיג

ל"ה כתב הכל בו אמר לחברו השאילני טבעתך ואקדש בו אשה וקוצץ לו דמים ואח''ך מקדש בו את האשה ומודיע כמה הוא שוה א"ץ להחזיר הטבעת למשאיל ונראה דמיירי בטבעת שיש בה אבן דצריך להודיע לאשה כמה שוה דאל"ה למה צריך להודעה זו. נחלת שבעה במחודשים לסי' י"ב אות י"ב

ל''ו סכ"ח ש"ע המקדש באיסורי הנאה וכו' קדש אשה במפת ס"ת או בנויי ס"ת שהקדיש הוא בעצמו הוייא ספק מקודשת הון יוסף סי' כ"ו

ריז אם קדש אשה בדבר שהיה סבור שהוא מאיסורי הנאה או קסבור שהוא הקדש וכך אמר בשעת הקנין או הקידושין שקונה ומקדש באיסורי הנאה או בהקדש ואח"ך נמצא שהיה טועה ולא היה מאיסורי הנאה והקדש אי מקודשת כיון דס"ס מעות היתר נתן או"ד ל"ש. ונראה פשוט דאינה מקודשת וכו'. ה' שמחת יו"ט סי' ד"ן דק"פא

ל"ח שם בהגה קהל שתקנו ועשו הסכמה וכו' חיישינן לקידושין וצריכה גט. ע' זכרינו לחיים ח"א ערך קידושין או"ט. וע' כנ"הג הגהב"י ס''ק נ"ג ונ"ד בעדים שעברו על ההסכמה שלא לקדש בפחות מעשרה אי בטלי הקידושין מחמת פיסול העדים י"ש. יד"א ס"ק מ"ח פ"ת סקל"א וע' במה שציינתי לעיל בר"סי ז"ך

ל"ט ראיתי לחדש מה שמצאתי בתשו' מוהר"ם מטראני ח"א סי' כ"ו שאפי אם עשו הסכמה להפקיע הקידושין בבד''ח כדת וכהלכה לא היתה הגזרה אלא למי שהיתה משודכת לו מדעת אביה ואמה וקרוביה אם לא שפירשו כן בפירוש והביאן לזה תשו' הרשב"א ז"ל כ"כ מוהר"ר דניאל איסטרוסת (בע"ס מגן גבורים) בתשו' שבס' ירך אברהם א"הע סי' ב' ונסתייע ממנה לנדונו. וכבר הב"א דברי המבי"ט אלו הכנה"ג בהגהב''י ס"ק מ"א וע' למו"הר בס' שע"א סי' ל"א ד"ה תו ולמו"הר בס' דברי שמואל א"הע סי' ג' וסי' ד' דנ"ד היה במשודכת ועכ"ז חששו להסכמה הלזו כנראה שנעלם דבר מעיניהם. שו"ר לה' פני יצחק בח"ה דע"ג עג"ד שהביא דברי המבי"ט ז"ל וכתב דבספרו פנ"י ח"א סי' יו"ד הביא דהרדב"ז והחבי"ב פליגי עליה ושוב נפק דק ואשכח דרבים לוחמים עליו ואיהו גופיה ה"ן נס'תר מחמ'תו ואין להכניסו בכלל ספק ואף ה' המבי"ט לא אמרו כ"א היכא דעומדת להתקדש לו משא"כ כשאותם השידוכין היו בהחבא ושלא כדת יש"ב

מ במקום דיש ציווי מאת השררה שלא יוכל להעשות שום קשר קידושין בלתי ידיעתם והאיש אשר יעשה בזדון לקדש אשה בלתי רשותם לא יועילו הקידושין ולא יוכל שום רב ודיין להטפל בזה לכתב גט ורבים נכשלים באיסור א"א. בענין זה עמד הר"הג מוהרח"פ בס' חיים ושלום ח''ב סי' כ"ו ומני"ר ראה וית"ר היכא דהסכימו כל רבני המדינות ושריה אשר תחת אותה ממשלה להפקיע ולהפקיר ממון הקידו' ע"פ נוסח ההסכמה שהתקין איהו גופיה יעו"ש ובס' נדיב לב ח"ב סי' ואחריו יאיר נתיב חוטר מגזע ומשאר בשרו הא"ח נפשנו הרב המפור' בס' תעלומות לב ח"א חא''הע סי' י"ד שנשאל על פתגם דנא ואסף וקבץ ס' הפוס' בזה ואסופא דמלתא הביא הסכמת הגאון מוהרח"פ וכתב עליו הנפק והסכימו עמו שבעה קני מנורה המה הגדולים ובתוכם כעין החשמל ה' מוהרא"א ז"ל ישיב ועוד לו בח"ג הנד"מ סי' מ''ה מ"ו

מ"א קהל שתקנו שלא לקדש אשה עד אשר יעשו הנישואין בדיניהם לפני נשיא הארץ והיה זה בכל תוקף ובחרם על העובר ושהקידושין בטלים והכסף הפקר ויש מבנ"י שעברו על התקנה ונכנסו לחופה ובעלו נשותיהם מהם עשו חופה וז"ב ומהם בלי חופה העלה רב אחד הוב"ד בס' שערי רחמים ח"ב הנד"מ א"הע סי' ט"ז דאין כאן קידושין ופלפל בחכמה פלפ'לא ואריך והרב המחבר ז"ל שם בסי' ח"י סתר כל דבריו והעלה להחמיר דמקודשות גמורות ננהו. יעו"ש

מ"ב שם אשה שנדרה הנאה מאדם אחד וכו' אינה מקודשת ע' לה' חק"ל בא"הע סי' ב"ך פלפול ארוך בדין זה וע' להכנ''הג בהגה"בי ס"ק מ"ז רמז לנו ס' תיקון סופרים שסדר נוסח שטר הפקעת קידושין שתוכל האשה לעשות שלא יהיו קידושין תופסין בה בלתי רשות או"א או איזה שתרצה וע"ע בס' ישמח לב א"הע סי' י"ח נוסח שטר זה מלובן ומצורף מכל הפקפוקים

מ"ג ל"ש נדרה מעצמה ל"ש הדירוה אחרים ל"ש מאיש מיוחד ול"ש מכולל הרדב"ז ח"א סי' קכ"ט הובא לציון בכנה"ג הגהב"י סק''ן ודלא כמי שרצה לחלק בזה וכן הכריע ה' ישמ"ל בסי' ט''וב דמ"ב ע"א מדברי הרשב"א והר"הג אי"ש ירושלים זצ"ל בתשו' כי באה שם בדמ"ד דק ואשכח דבעיקר תיקון הרש"בא יצאו עליו עוררין אמנם היכא דהוירה עד"ר לכ"ע מהני תיקון זה וכתב דעפ"ז יצאנו י"ח ס' מרן דהיה מקום לומר דכיון דתשו' הרשב"א הלזו הובאה בב"י ולא פסקה בש"הט הוא דלא סל"ה אולם היכא דהיו עד"ר גם מרן יודה וכמ"ש ביו"ד סי' רכ"ח סכ"א יש"ב

מ"ד אפילו אין כאן ב' עדים רק ע"א המעיד כדבריה שהיא נדרה הנאה נאמן להפקיע הקידושין ול"א בזה אין דבר שבערוה פחות מב' ה' ישמ"ל שם והרה"ג מו"הרי אלישר בהסכמתו שם כתב גדולה מזאת דאפי' אין כאן ע"א רק היא אומרת לא נשאלתי על נדרי נאמנת עש"ה

מ''ה אם הוחזקה בעיר שמקודם הקידושין עשתה כן מהני הר"הג מוהר"א אשכנזי בס' ישמ"ל שם דמ"ג ע"ד.