אבני האפוד חלק א קט

מ"ז שם אבל אמר הן קידושין לחוד אינו כלום הטעם דקידושי' הוא שם דבר ובכה"ג ל"מ כשהיו מדברים מקודם עע"ק דלא מהני אלא כשדבור הקידושין לא היה גרוע רק דמשתמע לתרי אנפי כגון מיוחדת לי וכו' דמשמע למלאכה ומשמע לקידושין אבל אם לשון הקידושין גופיה גריע טובא וכגון דאמר קדושי' דלס' הפוס' הוי שם דבר אינו משלים מה שהיה מדבר מקודם. ה' באמ"ח חא"הע סי' י"ד דס"א ע"ד והביא ראיה מדברי מוהרח"ש בסי' י"ט ול"א שכתב דבכגו"ד אפי' שדיך מקודם ל"מ. ולבסוף אסיק דמ"מ לבו נקפו יעו"ש וע' צל הכסף ח"א סי' ט' דנ"א ע"ג שהביא דברי מוהרח"ש הללו דקאמר דכשהריעותא היא דבעי' שיאמר לשון שהאשה מתקדשת ולא אמר מ"ל שדיך ומ"ל לא שדיך וכתב אח"ך וז"ל ובסברא זו החזיקו הפ"מ ח"א סי' כ"ח ופרי הארץ סי' ג' דל"ב ע"ב וג' ע"כ

אך כל קבל דנא אנכי הרואה להגאון מו"הר בס' שער אשר סי' ל' דצ"א שנכנס בחקירה זו והעלה להלכה מדברי הפוס' ראשונים ואחרונים דבכל אופן מהני מדברים עע"ק ואסופא דמילתא כתב וז"ל באופן דמפו' יוצא מדבריהם דרבנן ה"ה מוהריב"ל ומוהרשד"ם והרדב"ז ומוה"רי הלוי ומוהראנ''ח דס"ל דהיכא שהיה מדבר עע"ק שפיר הוו קידושין גם שדבר בלשון גרוע וליכא ידים מוכיחות לא על המקדש ולא על המתקדשת וגם לשון קידושין דקאמר דלפ"ד רבני פרווינצא אינו לשון המועיל לקדש בו את האשה דשפיר הוא ממלא חסרונו מה שהיה מדבר מקודם וכן מפו' בתשו' מיהרי"א וכו' מוהרימ"ט ומוהראד"ב ומוהרח"ש א"הע סי' י"ג וכ"ר לה' פרי הארץ בסי' ג' (יתמה עליו דבסייומא דפסקיה לא כ"כ) ושכ"כ ה' אביר יעקב בא"הע סי' כ''ד ושכ''כ ה' אדמ"ק סי' ט"ל וה"ד שכתב דיש קצת מהאחרו' שרוצים להקל וסמכו על רבני פרווינצא ונסתבכו לומר דאף כשהיו מדברים עע"ק דאין בקידושי' הללו שום חשש ותמ"ה יקרא עליו דמני"ר קרא ושנה בספרן ש"ץ ולא ראה מי המה האחרונים אלה וכו' יעוש"ב והא ודאי יש לתמוה עליו דלא עבר תחת השבט דברי הבאמ"ח הנז' ומבואר דיש חילוק בין מדברים עע"ק דמהני לשדיך ויעו' עוד למו''הר שם בסי' ל"א דכתב להדייא דשדיך אינו ממלא חסרון הקידושין בלשון גריע ודוק וע' למוהר"א הלוי בס' עין משפט הנד"מ חא"הע סי' ב' שכתב דמדברים עע"ק מהני להשלים חסרון זה

אולם הלא מראש לו' בס"תר דברתי בהגהותי על ס' עבודת השם חא"הע סי' י"ד דשם הבאתי דברי הגאון מו"הר מוהריאק הנז' במ"ש על ה' אדמ"ק ואנכי העירותיהו ונפלאתי על רב גדול שכמותו דכל רז לא אניס ל"ה איך לא שלטו מאורי אור עיניו במוהרש"ך ח"ד סי' ס''ח שהובא שם מורה א' וס' מורה אחר שהובא במוהרימ"ט א"הע סי' מ"ב ומוהוש"ח סי' נ"ו דס"ל דמדבר עע"ק אינו משלים הלשון גרוע שבאמי' הקידושי' וה' כנה"ג בהג"הט ס"ק ט"ל עלה ע"ד לייחס סברא זו למוהרי"בל יעו"ש וגם ה' עבודת השם העלה דבכ"גוד הוייא ס' מקודשת יעו"ש בדק"א ע"א וק"ב ע"ד. ובסי' ט"ו דק"יב ע"ג

מ"ה ס"ו ש"ע א"ל הריני אישך וכו' אם העדים לא הבינו מה שאמר המקדש תלינן להחמיר כנ"הג הג"הט ס"ק מ"ח משם מוהר"יבל ואין ס' מוהר"יבל בידי לראות הדברים בשרשן כי אנכי הרואה לה' מוהרח"מ נר"ו בס' מטה לחם סי' י"ט דל"ח ע"ג שכתב משם מוהר"יבל דהאי עדותא ריעא דמאחר דלא הבין מאן לימא לן שלא אמר לה הריני אישך הריני בעליך דכתבו הפוס' דאפי' במדבר עמה עע"ק ל"מ יעו"ש ומי שיש בידו ס' מוהר"יבל עיניו יחזו. שו"ר בס' שער אשר סי' ל"א דצ"ד שהביא לשון מוהר"יבל דבתחי' סבר מימר דאין חיילות לקידו' מכח דמאן לימא לן שלא אמר הריני אישך ושוב חזר בו וכתב שיש לחוש ולהחמיר בנדון ההוא שהיו מדברים עע"ק י''ש ובזה יבא הכל על נכון

מ"ט העיד העד האחד שבשעה שנתן הקידו' לידה אמר לה כדברים שנוהג החזן לומר בעת החופה גם מוהר"יבל יודה דאנן בדידן ידעינן דשגור בפי כל החזנים לומר לשון המועיל וכיון דהעד הא' אמר כן תלינן דהכי היה באמת ה' מטה לחם שם

ז' העיד הא' שאמר הרי את מקו"ל בטבעת זה כדת משה והב' אמר נתן לה הטבעת ואמר הברכה. כתבתי בתשו' שהשבתי בכסלו התר"סו דהוי קידושים גמו' דמסתמא גם העד הב' על נוסח שאמר הראשון כיון י"ש והבאתי ראיה לדברי ודלא כמ"ש ה' דברי שמואל בסי' ד'

נ"א כל מקום שאינה צריכה גט אין נותנין לה גט לרווחא דמילתא שלא לפוסלה מן הכהונה. כנ"הג הג"הט ס"ק כ"ג משם המ"ב וכ"כ מרן ב"י לקמן סי' מ"ב בשם מוהר"ם. ע"ע דבר שמואל למוהר"ש אבואב סי' רצ"א באר מים חיים ח"א חא"הע סוס"י י"ד שער אשר כי' כ"ט דפ"ט ע"ד פני יצחק ח"ד חא"הע סי' ז' דע"ו ע"ב. מוהר"א הלוי בס' עין משפט הנד"מ על ידי בא"הע סי' ג'. עבודת השם סי' ט"ו דקי"ז ע"ב ישמח לב א"הע סי' ז'. וע' להרב המאירי בפסקיו ליבמות דל"א ע"ג מן הספר והבאתיהו לעיל בסי' י''ג שכתב לתת גט לרווחא דמילתא ע"ד וע' בתשובה שהשבתי בסיון התרס"ח

ב"ן ס"ט ש"ע נתנה היא ואמרה לו וכו' ואמר לה הא"מ אם אדם חשוב הוא ה"ז מקודשת וכו'. אם נתנה היא ואמרה היא באדם חשוב אי מקודשת כתב הח"מ בס"ק ב"ך דהוי ספקא וחיישינן מדרבנן וע' חסדי דוד בפ"ק דקידושין דקע"ב דסתר דברי הרב מלשון התוספתא