אבני האפוד חלק א קח
Avnei Ha-Ephod part 1 108 · אבני האפוד חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →על המ"ץ דאח"ז כתב דמשום גדר ערוה לא רצה להקל הלא אעיקרא אין כאן ס"ס וכדבר האמור. איך שיהיה בגוף הענין דהיכא דא"ל לקידושין או בתורת קידושין מידי פלוגתא לא נפקא והרי היא מקודשת מספק ואין להתיר בס"ס הנז' אם לא בהצטרף ס' אחר. ועמ"ש בתשו' שהשבתי בחדש שבט התר"סט
מ"ם נתתי לך בתו' קידושין אי דמי להריני. ע' כנה"ג הגהב"י ס"ק פ"ט. יד"א ס"ק ל"ט דבמחלוקת הוא שנוי מחזה אברהם סי' ב"ך ד"ע וע' שער אשר סי' ל' ד"ץ ע"ג דתמה על הכנ"הג ולדעתו ליכא מאן דפליג רק חכם א' שהובא בלח"ר סי' כ"ג דסובר דהו"ל כמו הריני ע"ש
מ"ג אמר נה איסטו פיר קידושין, או טומה איסטו פור קידושין, או ה"ז בקידושין. ע' כנה"ג הגהב''י ס"ק מ"ח ונ"ט וס"ח. יד"א ס"ק נ"ז. צל הכסף ח"א סו"סי ח' וט'. ומ"ש אני הדל בהגהותי בס' עבודת השם סי' ט''ו דקי"א ע"א
מ"ד אמר לאשה טי דו או בו לו דו. או סי לודו איסטו פור קידושין. ע' כנה"ג ס"ק ס"ח. והגאון מו'הר מוהר''אק כתב דפשיטא ודאי דהוי כמו הריני דהריב"ש ולא פש לן שום ס' מאיזה פוס' דסבר בודאי דלא חשיב כמו הריני כדי לעשות ס"ס להקל. ע' בס' שער אשר סי' ל' ד"ץ ע"ד ות'מה יקרא על ה' אשדות הפסגה בא"הע סי' ו' שעשה ס"ס להקל בזה וע' בס' עבודת השם סי' י"ד דק"ב דמצא פוס' דסל"ה י"ש. ואנכי לא ידעתי למה לא צירפו להקל ס' מוהרי''מט בא' סי' לק"ח ובב' סי' ל"ח דאף הרי"בש לא אמרו אלא היכא דאמר בתו' קידו' אבל לא היכא דאמר לקידושין וכמ"ש משמו הכנ"הג בהגהב"י ס"ק ז"ך והגאון בס' המקנה
איברא דשום א' מהפוס' לא העלו על שפתם חילוק זה אמנם מאן מפיק לן מידי אביר מוהרי'מט ז"ל דגדול כבודו והאיכא בהדיה הגאון בס' המקנה. ואחר החיפוש ראיתי למוהרי"מט גופיה בח"ב סי' ט"ל על מי שאמר לאשה טומה איסטו פור קידושין פארה מי שכתב דאין מקום לפקפק דבלשון זה מבואר ומפו' הלשון שתהא לקיחתה לשם קידושין לעצמו שעכשיו הוא מקדשה בנתינה זו ע"כ מתוך דבריו מוכח דתיבות פור קידושין כולל הכל ומהני בעבור לשון קידושין היכא דליכא הוכחה על המקדש והמתקדשת וכנדון זה ואילו ממ"ש בסי' ח"ל אין נראה כן. וכבר ראיתי להרב החר"יפ נר"ו בס' שערי רחמים סי' כ"ג דמ"ב ע"ד שהצ"ע דברי מוהרי"מט ז"ל וע' בתשו' שהשבתי בשבט התר"סט
מ"ה שם בהגה וצריך שיאמר לה לשון המוכיח להבא. הן הנה דברי מוהר"ר דוראן כי הובאו ב"י ומדהשמיטו מרן בשלחנו הטהור נראה דלא סל"ה. אך הכנ"הג בס"ק כ''ב כתב דמדכתב דברים אלו בשם רבו ז"ל על הסתם אחר סברתו הוא נגרר יעו"ש וכ"כ ה' באר מים חיים ח"א חא''הע סי י"ד ועמד לפרש דלא תקשי ליה דסותר את עצמו שפסק לתשו' הריב"ש וע' ח"מ סקט"ו מ"ש בזה. וע' להרב החר"ף נר"ו בס' שערי רחמים חא''הע סי' כ"ג דמ"ד שפש''פש ול"ו מצא כי תשו' הרב דוראן הלזו הנה באה בח"א מתשו' סי' כ"ג ומריהוט לשונו דברי הח"מ אינם ופלפל בחכמה על מי שאומר בלשון ערב ''האדא קידושיעך'' שכתב ה' ערך השלחן בסק"ג דאינו מועיל ומני"ר דק ואשכח דבמחלוקת הוא שנוי יעו"ש
מ"ו שם כגון שאומר הרי הן קידושין. אמר המקדש אני אני קודשת לי בטבעת זו כדת משה בישראל הוו קידו' גמורין כיון דאמר מקודשת לי וכו' דהוו ידים מוכיחות למקדש ולמתקדשת ואינו מזיק מה שאמר מקודם אני אני דזהו שפת יתר גם מה שאמר בישראל אינו מזיק כלל וזה פשוט. הג' מו"הר מוהרא"ג זצ"ל בס' צל הכסף ח"ב סי' ז' בתשובתו על מוהר"ש בן חביב ז"ל שהו"ד שם בסי' ו' ובס' אמר שמואל סי' ואנכי עפר לא ידעתי הבינהו דמלבד דאעיקרא באומר מקודשת סתם ליכא הוכחה מי היא המתקדשת אף גם זאת פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל להבין איך נעלמו מעיני חכמתו דברי אבי התעודה מוהרח"ש בסי' ל"א שכתב דכ"ע מודו לס' הרב דוראן דבעינן לשון שיורה להבא כמו הרי את אבל בלא הרי את לא מוכח להבא וכמ"ש בהשולח ובזה לא מצינו חולק על הרב דוראן דבאותו נדון של הרשב"א אמר הריני נותן וכו' משא"כ בנ"ד וכבר ראיתי לה' מוהר"שך בח"ג סי' א' שכתב שיש מקום להקל בזה הטעם ע"כ ופירשם יפה ה' מוה"רח מוצירי בס' באמ"ח ח''א חא"הע סי' י"ד דאם אמר את מקודשת לי ולא אמר הרי הוי מוציא שקר מפיו שכבר היא מקודשת והוי כאומר על דבר שאינן כן וכו' יעו"ש בד''סב ע"ב וכ"ר למו"הר בספר דברי שמואל א"הע סי' פ' שעמד על נד"ז בעצמו וכתב לפסל הקידושין מטעם זה ע"ש ובסי' א' דקי"ד ע"ב ובסי' ג' דק"כג
ואשר אני אחזה לי ליישב דברי הגאון מו"הר ע"פ מ"ש מוהר"אק בס' אדרת אליהו סי' יו"ד וה"ד היד''א בהגה"בי ס"ק פ"ט דלא כתב הרב דוראן כן רק היכא דלאחר הגעת המעו' ליד המתקדשת אמר כן אבל אם אמר כן בשעת מ"מ הוא להבא י"ש וכשתעיין בלשון השאלה אשר באה לפני כסא כבוד מו"הר ז"ל עיניך תראינה דהאמירה היתה בשעת מ"מ ומש"וה לא חש לפקפק זה נל"עד. וע' בס' פתחי תשו' סק"יח שכתב משם ס' המקנה דבאמת כשאמר את מקודשת לי אפי' לא אמר הרי הוי ספק קידושין ומ"מ לא תעזב נפשי לשאול מה שאמרנו דבלשון מקודשת לי לחוד בלא את ליכא הוכחה מי היא המתקדשת ודוק.