אבני האפוד חלק א קז

ל''ט קירו ביאור סי מי קיריס ביין ריסיבי איסטו פור קידושין והשיבה לייה לוס ריסיבו פור קידושין ע' כנ"הג הגהב"י ס"ק נ"ה דבמחלוקת הוא שנוי די"א דהוי הוכחה למקדש ולמתקדשת יעו"ש ובס' עין משפט א"הע סי' י"ב ואפי' לס' הייא דמהני ה"ד היכא דאיכא תיבת קידושין וכיון שהזכיר מילה זו הוי שפיר מדברים עע"ק אבל אם אמר לה בסתמא מי קיריס אמי? והיא השיבה אי טו מי קיריס? לא מקרי מדבר עע"ק לכ"ע מיה''ר מוהרש"א סי' ג' דקכ"ב עג"ר

מ שידוכין אי חשיב כמדבר עמה עע"ק ע' כנ"הג הגה"ט ס"ק מ"ב והגהב"י ס"ק י"ד יד"א הגהב"י ס"ק ע"ח תק"ל א"הע סי' ך' דע"ג ע"א מוהרש"ג בתשו' צל הכסף ח"ב א''הע סי' ז"ך דצ"ז ע''ד וע' מה שהאריך מופת דורנו בס' צל הכסף ח"א סי' ט' מדמ"ח ע"ד ואילך ואסיק דאין מי שיחמיר בענין זה לבד מוהריב"ל ואף לדעתו אינו אלא חששא בעלמא ולכן יש להקל כשאינם השידוכין בקנין גמור או בדאיכא תרתי לריעותא שאין בו הוכחה לא למקדש ולא למתקדשת או דאיכא: ריעותא דלשון הקידושין אינו כהוגן ושאין לחלק בין נתן לה בשתיקה לנתן לה בדבור או בין שדיך ללא שדיך מקודם יעוש''ב נפלאות מתורתו. וכן העלה מו"הר מוהרא"ק בסי' ל"א וע' עבודת השם סי' י"ד דק''א ובסי' ט"ו ואם כבר נפרדו איש מעל אחיו קודם המעשה ע' יד"א סק"פ ובתשו' מוהר"ח רומאנו בס' ישמח לב גאגין דט"ו ע"א וע"ב והמחבר שם בסי' ח' די"ז ע"ג שכתבו דאין מקום להחמיר מצד זה

מ''א ט"ה ש"ע יש מי שאומר שאם כשנתן לה הכסף א"ל הריני נותנו לך בתו' קידושין הוי כאומר לי בזה נחלקו הפוס' דהריב"ש סי' רס"ו ה"ד בב"י ס"ל דעדיף מאומר הרי את מקודשת בלא לי (דס"ל לרובא דרבוואתא דל"מ ודלא כס' שהביא הר"ן וכאיזה פוס' הרשב"א קאי כוות"ת) ורבני פרווינצא ה"ד מוהריב"ל בסי' י"ח פליגי וס"ל דגרע מהאומר הרי את מקודשת בלא לי דאילו התם הא מיהא תפס לשון רז"ל רק דחיסר מילת לי משא"כ בלשון זה דלא קאמר כתקנת רז"ל יעו"ש. וכתב הכנה"ג בהגהב"י סקל"ז וזיל אע"ג דהריב"ל הביא בשם ר' ישעיה ורבנים אחרים דבעינן שיאמר דברים שהאשה מתקדשת כמו הרי את מקו' אבל קידושין הוא שם דבר נקטינן להחמיר כהרשב"א והריב"ש וכ"פ הרבנים האחרו' מוהרח"ש בתשו' סי' י"ג וכ"כ מוהר"א גאליקו וע' מוהריב"ן בתשו' הובאה בתשו' מרן דיני קידושין סי' י"א (פ"ח) ובס' פ"מ ח"א סי' כ"ח וח"ב סי' ב' ע"כ גם ה' יד"א בס"ק מ"ו כ"כ בשם מוהרי"ח בתשו' סי' א' ומוהרש"ך ח"ד סי' ס"ז ובני משה סי' ל"ה ע"ע ותמיה לי דהי"ל להביא מדברי מוהריב"ל עצמו שכתב וז"ל וכיון דהרשב"א והריב"ש ז"ל כתבו שיש לחוש להצריכה גט מספק אע"פ שכל אותם הרבנים רבני צרפת ופרווינצייא כתבו להקל אין לסמך עליהם להקל נגד הרשב"א וכו' עכ"ל וכמו שכיר אחרי רואי להכנה"ג גופיה בס"ק ז"ך שהביא דברי מוהריב''ל אלו נמצא שיש כאן הודאת בעל הריב הוא מוהריב"ל יעו' באר מי"ח ח"א א''הע סי' י"ד דס"ב ולמו"הר מוהר"אק ז"ל בס' שער אשר סי' ל' דץ' ע"א (וס' אביר יעקב שציין אינו איתי) וע' חיים ושלום ח"א סי' ב"ך דמ"ט ע"א ומ"מ אע"פ שכתבו הפוס' הנז' כן לא נמנעו מלעשותו סניף גדול וכמו שתראה למוהר"חש סי' י"ט ובהשו' מוהריב"ן שם

והוצרכתי להעתיק הדברים האלה ולשניות את הידוע בעבור כי ראיתי לגדול אדונינו ה' מוהר"א גאטינייו בס' צל הכסף ח"א סי' ט' דמ"ה ע"ד דאחר שהביא דברי רבני פרווינצא שהביא מוהריב"ל כתב וז"ל וכל הפוס' הבאים אחריו תפסו סברא זאת ליסוד ועיקר גדול וכו' ומאחר עלות דכל גדולי עולם ראשו' ואחרונים עומדים על תלם אחד לדון ולהקל להתירה בלא גט אפשר דהיינו יכולים להקל בנ"ד אלא דנ"ד שנייא היא שהיו שידוכין ביניהם וכו' עי"ד וכאשר ירדף הקורא לבבו יבין דדעת הרב היה להקל ומבלי שום ריעותא אחריתי לולא שבנ"ד היו שידוכין וזוהי שקי. דכל רבני הפוס' הנז' לא אחד בהם דאזר חייל לסמך על סברת רבני פרווינצייא הנז' להקל ואף מוהריב"ל עצמו לא סמך ע"ז

ובאמת על עיקר דבריהם היה ק"ל למה זה כל הפוס' הנז' חששו להחמיר ושום א' מהם לא עלה על דעתו להתיר בס"ס כי הוא זה ס' אי הלכה כהאומ' דהרי את מקוד' בלא לי ל"מ ואת"ל דמהני דילמא הלכה כרבני פדווינצייא דהריני נותן לך זה לשם קידושין גרע מהרי את בלא לי דאילו התם נקיט לשון חז"ל אלא דגייז מילת לי וכמו שכ"ר לה' מ"ץ בח"ב סי' ע"ד דקפ"ד רמזו ה' צ''הכ שם שחשב להך ס"ס אלא דלא מלאו לבו להקל נגד הרש''דם ומזהר"יבל שהחמירו י"ש. ואנכי לא ידיעתי איך אמר דבר וחזר לאחוריו שהרב מוהר"יבל גופיה בח"ב סי' ו' עשה ס"ס בענין קידושין ומר הוא דקאמר דמהני אפי' לס' ר' ברוך משום דיש לה חזקת פנויה מקודם דבכגו"ד אף ר"ב מודה יעו"ש ומדוע פה שינה את טעמו ולא עשה ס"ס והלך להחמיר ואחריו נגררו אנשי השם שרי הצבא

אבל כד דייקינן פורתא ל"ק ול"מ משום דבנד"ז איכא ג"ך ס"ס להחמיר דהיינו ס' אי הלכה כמ"ד דהרי את מקודשת בלא לי דמהני ואת"ל דל"מ דילמא הלכה אהרי"בש ודעי' דס"ל דהריני עדיף מהרי את מקודשת בלא לי. וכיון דאיכא ס"ס להקל וס"ס להחמיר אזלינן להחמיר ומש''וה לא עיילוהו הך דינא לס"ס. ולא אכחד דלפ"ז ק'