אבני האפוד חלק א קו

הולכין אחר הרוב וחוששין למיעוט מ"מ מקלינן בס"ס ובפרט היכא דמסייע החזקה כגון בספק קידושין דאית לה חזקת כשרות ואית לן תלתא ספקי נקיים אנחנו גם מסברת הר"ב הובאה במרדכי פ' החולץ וגם מס' האומרים דשם פלוגתא דרבוואתא חד הוא. מו"הר בס' שער אשר סי' כ"ט ותמ"ה יקרא על מוהרח''פ בס' חיים ושלום ח"א סי' ב"ך שהפריז על המדה והחמיר מאד בענין קידושין דאפי' בג' ספקי בפלוגתא דרבוואתא לא מלאו לבו להתיר יעוש"ב וע' מוהרש"ך ח"ד סי' ס"ז. דברי שמואל סו"סי א' ולמר דידינו מע' המגיה נר"ו שם מה שבנה אצלו צי'ון בענין זה וע"ע פחד יצחק מע' הק' מדצ"ה ואילך כמה פוס' שנמשכו להתיר בס"ס יעו"ש ובס' פני יצחק ח"ב דע"ה וח"ה סי' ו' דע"ה ע"א. ובס' תעלומות לב ח"ג בקונט' השליחות סו''סי ג'

ל"א היכא דאיכא ס"ס להחמיר ולהעמיד הקידושין מחמירינן הגם דנפיק מינא קולא דאם קדשה אחר מוכרחים אנו לומר דלא הוו קידושין עכ"ז לית לן בה מו"הר שם בסי' ל' דצ"ג והאריך הרבה בזה יעו"ש ובס' ישמח לב חא"הע סי' י"א דכ"ד ע"ג ובתשו' שהשבתי בכסלו התרס"ו

ל"ב ס"ד שיע א"ל הרי את מקודשת ולא אמר לי אינה מקודשת. ע' כנה"ג הגהב"י ס"ק מ"ג דאחר שהביא להקת הרבנים וחבל נביאים דנקטי להלכה הכי עכ"ז אסופא דמילתא הביא משם רבני הפוס' ומהם רבני שאלוניקי דלא אזרו חייל להתיר בלי גט. וע' יד"א הגהב"י ס"ק נ"ב. שמן המשחה סי' ס"ז דמ"ו ע"ד ברכות מים דק"ח זכרינו לחיים ח"א ע' קידושין או"ד ורבני דורינו האחרונים רבני שאלוניקי לא זזה ידם מסברת המחמי' דלא בעינן לי ע' שער אשר חא"הע סי' ל"א צל הכסף ח"א סי' ט' דמ"ח דיה ברם דברי שמואל סי' א' ובסי' ג' דקכ"ב ע"ב הביא משם רב הפוסק א' מרבני מערב שבאה תשובתו בס' ישמח לב סי' י"א שרצה להקל והתנפל עליו הרב המחבר בדכ"ב דאין להקל מטעם דרבו כמו רבו המחמי' י"ש מוהר"ש בן חביב בתשו' צל הכסף ח"ב סי' ו' וע' בס' עבודת השם סי' ט"ו דקי"א שכתב וז"ל ועכ"פ נראה פשוט דאין לחוש כלל לס' הי"א אפי' לעשותם ס' מקודשת דהרי פשטה ההוראה מרבנים כבירים אשר בעירינו דאין לחוש לס' הי"א שהביא הר"ן ונסתייע עצמו גם מתשו' מו"הר בס' צל הכסף הנז' והביא משמו שכתב דאין לחשש כלל למה שחשש מוהרשד"ם להצריכה גט וכו' יעוש"ב ומ"ש אני עני בהגהותי שם והספרים שציינתי שם כעת אינן עמדי לראות הדברים בשרשן אך מאי דקמן ס' צל הכסף ניתי ונחזי שם בדמ"ח ע"א דהגם דבתחי' חשב לומר דאין לחוש עכ"ז נרתע לאחוריו מכח רבני האחרונים שנמנעו לעשות מעשה היפך ס' מוהרשד"ם וכמו שיראה המעיין שם

ל"ג ב' עדים שהאחד אומר שאמר לי והב' אומר שלא חמר לי במחלוקת הוא שנוי אי חיישינן לקידו' דאיפשר שזה שמע וזה לא שמע. ע' כנ"הג הג"הט ס"ק ל"ד. יד"א סק"ך. משנה למלך פ"ג דה' אישות. חוקי חיים בליקוטיו דקליו. שערי רחמים א''הע סי' ב''ך ישמח לב א''הע סי' י"א וסי' י"ב חק"ל א"הע סי' ך' דמ"ה

ל"ד אם המקדש והמתקדשת אומרים דלשם קידו' נתכונו יש פוסקים שכתבו בדעת הרש"בא דס"ל להחמיר ע' כנ"הג הגהב"י ס"ק ב"ך והח"מ בסקי"יא כתב דל"מ מידי כונת שניהם כל שהלשון אינו טוב וע' יד"א הגהב"י ס"ק פ"ט חק"ל א"הע סי' ך' דמ"ב ע"ג וכתב מו"הר בס' צל הכסף ח"א א''הע סי' ט' דנ"א ע"ג דמי יקל ראשו נגד אשלי רברבי שהחמירו אף שהוא מתו' חומרא אבל בצירוף ריעותא אחרת יש להקל יעו"ש. ובס' שער אשר סו"סי ל"א ובהגהותי לס' עבודת השם סי' ט"ו דקי"ד ע"א

ל"ה אפי' אמר המקדש לה אי נון פואידים ריסיביר קידושין די דינגון בר ישראל שפירושו ולא תוכלי לקבל קידושין משום בר ישראל כל שלא אמר לי אינה מקודשת. כן מבואר בס' צל הכסף ח"ב סי' ז' וכ"ן מדברי מו"הר מוהרש"א בס' דברי שמואל סי' ג'

ל"ו נתינה ותחיבת הטבעת באצבעה מספקא לן אי הוייא הוכחה שהיא המתקדשת כיון דקפיד לשים אותה באצבעה ממש ומה גם בזה שבא בקב"ע שא' מהעדים א"ל למה קבלת אותו והיא משיבה מאי איכפת לי דנראה דכולם הבינו שהיא המתקדשת. עין משפט א''הע סי' י"ב ל"ז ש"ע שם ואם היה מדבר עמה ע''עק ה"ז מקודשת. היכא דאיכא תרי ריעותי שאין הוכחה לא למקדש ולא למתקדשת נסתפק ה' מוהר"א מוטאל ה"ד הכנ''הג בהג"הט ס"ק ל"ז אי מהני מה שהיו מדברים מקודם וע' למו"הר בס' שער אשר סי' ל' דצ"א אשר העלה ואשר הביא מספרן ש"ץ דאפ"ה מהני י"ש וע' עבודת השם סי' י"ד דק"ב עג"ד

ל"ח הא דמהני כשהיו מדברים ע''עק ה"ד היכא שהיה הדבור דמקודם מבואר ומוכח מתוכו דמקדשה לו אבל אם גם במה שדברו עע"ק ליכא הוכחה דמקדשה לו ודאי שאינו כלום ע' כנ"הג הג"הט ס"ק ט"ל יד"א הג"הט ס"ק כ"ו ומ"ש בשם הרדב"ז ח"א סי' רצ"ו הרואה שם יראה שכתב מרורות ע"ד מוהריב"ל ע' יושב אהלים ס' במדבר דק"א דהצ"ע דברי הרדב"ז וע' שער אשר סי' ל' ריש דצ"ב עבודת השם סי' ט"ו דקי"ב ע"ג וע' מוהר"ש בן חביב בתשו' צל הכסף ח"ב סי' ו' כתב ככל הדברים האלה מדקדוק דברי מוהרשד"ם בסי' כ"ד ולא זכר מכל דברי הפוס' הנז' יעו"ש ובס' מטה לחם סוס"י ט"ז