אבני האפוד חלק א קה

ובכנה''ג הגה"ט סקי"ט ומרן בש"ע לא העתיק תיבת ורצת ויכולין אנו לומר דלדעתו גם בשתיקה מהני וה' באר מים חיים בח"א חא''הע סי' י"ד אגב ריהטיה כתב דלדעת הרמב"ם ומרן דקי''ל כוותייהו צריכה שתאמר הן כי"ד ואהמ"ר אין הכרע בדעת מרן ואדרבא מדהשמיט תיבת ורצת שכתב הרמב"ם יכולין אנו לדון דס"ל דבשתיקה לחוד מהני וק"ל. וע' אביר יעקב סי' כיד וע' דברי שמואל סי' ב' דקי"ז ע"ב שנגרר אחר דעת הבאמ"ח וחשב לריעותא בנ''ד מה שלא אמרה האשה הן עי"ד ובס' פני יצחק ח"ה דע"ב

כ"א אם אמר לאבי הבת לו היית אוהב אותי היית נותן לי את בתך לא מקרי מדבר עע"ק רק תרעומת וצועק לשעבר ה' באמ"ח שם

ב''ד שאלו להאשה לו קיריס אה פ' פור נובייו? אי חשיב כמדבר עמה עע"ק. ה' מוהר"ש מאטאלון ז"ל בס' עבודת השם סי' י"ד דק"א עמד בזה וס"ל דכיון דבזמנינו לשון זה דחתן הוא מורגל אפי' היכא דאין שם כ"א שידוכין לבד וכמו שרגילים העולם לומר פ' הוא נובייו של לאה הגם שאינה מקודשת לו כי אם בשידוכין א"כ ל"מ דרז"ל אמרו מדבר ע"ע קידושיה ולא ע"ע שידוכיה ועפ"ז העלה דבמחלוקת הוא שנוי דהאיכא מאן דסבר דמדברים ע"ע שידוכיה ל"מ יעו"ש. ואני הדל בהגהותי שם שויתי עזר על גבור דכן היא ס' מוהר"ר בן חסון ז"ל בתשו' כי באה בס' צל הכסף ח"ב סי' כ"ו. אולם לעומתו הרב מוהר"ש גאטינייי ז"ל בתשו' שם סי' ז"ך ומוהר"דק ז"ל בס' ידי דוד סי' ח' חלקו עליו וכתבו דמדברי הפ"מ בא' סי' כ"ט והריט"בא ז"ל מבואר דלשון זה הוי לישנא מעלייא דקידושין והכי נקיט בפשיטות מו''הר בס' שער אשר סי' ל' דצ"ב ע"ב י''ש. הן עתה נד"מ ס' אם הדרך למוהר"ם אשכנזי ז"ל מרבני קושטא ובסי' ך' מחא"הע שם נכתב ונחתם פסק א' לרבני קושטא והנלקט מהם דתיבת נובייה אינו נכנס הפי' לכלל שדיך רק אחר שראו שנתרצו להנשא זל"ז ונתנו גמר בענין התנאים דשייכי להמדודים והנדוניא קרו לה נובייה יעו"ש

כ"ג אמר לאשה תרצי להתקדש ליל והיא שתקה ולא ענתה לא הן ולא לאו ומיד נתן לה בשתיקה הוייא ס' מקו' ודנין בה להחמיר. כנ''הג הגה"ט סק''טו משם מוהרי''בל וע' בס' עין משפט הנד"מ בחא"הע סי' י"ב שהצ"ע דבריו ולדעתו אין כאן ספק קידושין דהא דמהני מדברים עע"ק היינו כשלא היה בלשון שאלה עש"ב

כ"ד כשהיתה יודעת בתחי' שהכונה להתקדש לו הוי כמדבר עמה עע"ק. כנ"הג הגה"ט ס"ק ע"ח בשם מוהר"מ מפדוואה והרב''בז ומוהרש"ג בתשו' צל הכסף שם דצ"ז ע"ג גריר ואזיל בתר דידהו וע' עבודת השם סי' ט"ו דקייב ע"ע ומ"ש אני הדל בהגהותי שם

כ"ה הוראת הטבעת לעדים אם ש"פ הוי כמדבר עמה עע"ק כנה"ג הגהב"י ס"ק ע"ג משם מוהרשד"ם א"הע סי' ל"ד וכ"כ בס' עבודת השם א"הע סי' ט"ו דקי"ב ע"ד

כ"ו שם בהגה י"א דלא בעינן מדברים עמה אלא כל שמדברים לפניה סגי. ע' כנה"ג הג"הט סקט"ז שכ"כ משם מוהריב"ל וע' יד"א הג"הט סק"ט דהביא בשם מוהרש"ך ח"ג סי' א' דבעינן עמה ממש. וע' בהגהב"י סקי"ד. וע' למוהר"ש גאטינייו ז"ל בתשו' שבס' צ' הכסף ח"ב סי' ז"ך שכתב דגם מוהרש"ך לא פליג ע"ז ונדונו שאני עי"ש ובס' ידי דוד קאראסו סי' ח' ומו''הר בס' שע"א סי' ל' דצ"א ע"א כתב דמוהרש"ך סותר את עצמו למ"ש בח"ב סי' קל"ד וח"ג סי' ל"ג י"ש וע' עבודת השם סי' י"ד דק"א ע"ד ואני עני בהגהותי שם הנה הבאתי דברי מו"הר מוהרא"ק ותמהתי עליו דמלבד כי אנכי לא ידעתי דבר סת"ר בדברי מוהרש"ך כי בסי' קל"ד ול"ג לא דבר מזה עוד בה דמוהר"מ ד"ב והרב המורה שהביא מוהראד"ב בסי' כ"ג קאי באפין באופן דמידי פלוגתא לא נפקא והכי אסיק ה' דברי שמואל בסי' ב' דקי"ו ובסי' ג' דקכ"ו וע"ע בס' עבודת השם סי' טי"ו דקי"ב ע"ב ובס' פני יצחק ח"ה דע"ב וראה זה חדש שראיתי בתשו' מוהר"ד איסטרוסא שבס' ירך אברהם א"הע סי' ב' שכתב להדייא כל שמדבר עם העדים סגי הגם שלא היה בפני האשה עש"ה

כ"ז אפי' לס' החול' וס"ל דבעינן עמה ממש אינו אלא כשהיה הדיבור קודם המעשה אך היכא דבשעת נתינת הקידושין דבר המקדש עם העדים שיהיו עדים על הקידושין היא היתה שומעת פשיטא ודאי דהו"ל כאלו דבר כל הדברים כולם כלפי הנערה עצמה שער אשר שם וה' מוהרש"ג בתשו' צ"הכ שם ומוהרד"ק בס' ידי דוד שם ס"ל לחלק כל בתר איפכא דכל היכא דהדבור הוא בשעת קידושין אליבא דכ"ע צריך לדבר עמה דוקא וכבר העירותי ע"ז בהגהותי לספר עבודת השם שם. וע' דברי שמואל סי' ב' דקי"ז ובדברי מר ידידינו המגיה נר"ו שם דצדק במאמרו עי"ד

כ"ח ס"ב ש"ע א"ל הרי את אשתי הרי את זקוקתי וכו' ע' מה שפלפל בזה ה' ברכות מים ד"ק ואילך

כ"ט ס"ג ש"ע ה"ז מקודשת מספק. מן התורה אינה צריכה גט בס"ק רק מדרבנן דאוקי אתתא בחזקת פנויה ומיהו אם כשבא הספק לפנינו כבר נתקדשה לאחר הורע חזקתה ובעייא גט מדאורייתא. כנ"הג הג"הט סק"ך וכ"א יד"א סק"יג וי"ד. שער אשר סי' ל' דצ"ג ע"ג

ל חם יש לפנינו ס"ס לומר שאינה מקודשת מקלינן דבס"ס מקלינן גם באיסור ערוה וכמבו' בכנה"ג ויד"א לקמן בסי' ס"ח. ואע"ג דקי"ל דבדבר שבערוה אין