אבני האפוד חלק א קג

(מבן י"ח שנה ובכללם חזן הקהל) והיה זה ביום ד' ז' לחדש חשון שנת השכ"ח ליצירה פה שאלוניקי יע"א שמואל די מדינה: יצחק ב' שמואל אדרבי יעקב בכמוה"רר שמואל טאייטאצאק שלמה לבית חזן דניאל בכמוה"רר פרחיא הכהן ז"ל הצעיר מרדכי מאמאלון אליהו בכמוה"רר חיים עובדיה משה בכ"ר יאודה גארסון (ובגליון ההסכמה כתוב לאמר) בש"ק ר"ח שבט התק"ב הוכרזה בת"ת בהוספה שיהיו הקידושין במעמד אבי החתן והכלה ואם לא יהיה להם אב היותר קרובים אליהם. והודיעני אי"ש ידידי הנ"ל כי מה שכתוב בחצאי לבנה הוא מכתיבה אחרת אשר איננה כהראשונה ושהוא חושב שהיא מכ"י מוהר"מ אלמושנינו ז"ל

ג עיר שירון נגררת אחר שאלוניקו וחל עליהם גזרת ההסכמה. הב"ד סי' כ"ט וע' צל הכסף ח"ב שי' ו' וכן בעיר מוניסטירייו. דברי שמואל סי' ו' דקכ"ח ע"ד וע' למר ידידינו המגיה נר"ו שם סי' ב' דקכ"א ע"א

ד התקנה הזאת לא נהגו כמותה בכל ערי המוריאה וגם פה לארסו אין כאן חרם כלל באמ"ח ח"א חא"הע סוס"י י"ג והרב דניאל איסטרוסא בע"ס מגן גבורים בתשו' כי באה בס' ירך אברהם א"הע סי' ב' נסתפק בזה יעו"ש

ה בעיר קאשטוריאה לא נתפשטה הסכמה זו כמו שנראה מתשו' הכר"ש סי' כ"ד כ"כ הרד"ק בס' ידי דוד סי' ג' והרב רפאל ב"ח ז"ל שם בסי' ד' חלק עליו כי אינו ברור לו שלא נתפשטה הסכמה זו גם בקאשטוריאה יעו"ש

ו בעיר סופיאה יע"א היה נראה לדון ע"פ הסכמה זו לפי מה שכתב המט"ש בס' מירא דכייא סי' ל"א ול"ב דאינדירני וסופיאה ואישטיפי על הרוב אזלי בתר מנהגי שלוניקי יעו"ש אכן שאלתי לזקנים ואמרו כי מעולם לא שמעו מהקודמים אליהם כי יש הסכמה כזו פה וכמה פעמים קדשו בלתי עשרה ולא שמעו שחשו בעבור זה

ז בעיר קושטאנטינה יש הסכמה שלא לקדש בפחות מעשרה כ"כ ה' בני אברהם בסי' ל"ב משם כמה פוסחים

ח מעשה בא לידי בר' שבא לישא אשה והי"ל אם ואחים ושלחנו אחר אחיה ולא באו האמנם אם הכלה היא מוצ'את אתה עמה בבית. ונסתפקנו אי מהני אמה של הכלה לענין זה. ועיקר הספק בנוי ע"פ ההסכ' המוצגת לפנינו באות ב' הקודמת שכתוב בה היותר קרובים אליה וחל עלינו חובת ביא'ור אם האם לגבי הבת או הבן נקראת יותר קרובה מהאחים זל"ז. והא גופאי יצא לחפ"שי בספרן ש"ץ לראות הנמצא כזה בדבריהם דרבנן ולא מצאתי מאומה

אך ורק אומר כי מלבד דהסברה מכרעת דהאם היא יותר קרובה לבנה ולבתה מהאחים ובלשון בנ"א היא נקראת יותר קרובה וכבר אתה ידעת מ"ש הריב"ש בסי' ז"ר דכד מספקא לן מילתא בשטרא אזלינן אחר לשון בנ"א עוד בה מלשון חכמים גופיה יש להכריע דהאם היא נקראת יותר קרובה וכבר כתב מהרש"דם יו"ד סי' צ"ג דילפינן מלשון תורה ללשון תקנה יש"ב. ואמינא לה ממאי דאיתא בש"ס דב"ב דק"ח ע"ב לענין ירושה דאב קודם לאחיו של מת ממאי דקאמר קרא ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו ודרשו שארו זה האב והקשו בש"ס יכול יהא קודם לבן ת"ל הקרוב קרוב קרוב קודם נמצא שהאב קרוב לבן יותר מהאחים. ותו איתא התם בש"ס דק"ט ע"ב וממאי דשארו זה האב דכתיב שאר אביך היא אימא שארו זו האם דכתיב שאר אמר היא אמר רבא א"ק ממשפחתו משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה ע"כ הרי דאי לאו דכתב קרא ממשפחתו הו"א דהאם קודם נ"ך לאחים דא"עג דכתב קרא הקרוב אליו היינו אומרים דאמו יותר קרובה מהאחים לולא דכתב קרא ממשפחת וא"כ דון מינה ואוקי באתרין. וע"ע לה' מט"ש בסי' ר"י הג"הט ס"ק שהביא שכל הפוס' חלוקים על ס' ה' המבי"ט בח"א סי' של"ט דס"ל דדעתו של אדם קרובה אצל בנו אמרו ולא דעתו של האם יש"ב ולפ"ז יוצא לנו דאף אם האחים מוחים כיון דאמה של הכלה מתרצית די לנו בזה דהאיכא הכא רצון קרוביה היותר קרובים אליה וק"ל

ט עדים שעברו על החרם ועל ההסכמה הנ"ל אי נפקעו הקידושין בעבור זה. במחלוקת הוא שנוי בין הראשונים והגאון מו"הר מוהר"אק בס"ה שער אשר סי' ל"א דצ"ה ע"א כתב דמידי ספקא לא נפקא י"ש וע' עבודת השם הנד"מ חא"הע סי' ט"ו דלא החשיבו לספק וכתב דלא פקעי הקדושין. וע' אמר שמואל א"הע סי' ו'. דברי שמואל סי' ג' דקכ"ד ע"ג וסי' ה' דקכ"ח ע"ג וד' וע' לקמן סי' כ"ח. עין משפט הנד"מ למוהר"א הלוי ז"ל א"הע סי' ב' ידי דוד סי' ג"ד. פני יצחק ח"ה סי' י"א. שערי רחמים א"הע סי' כ"ג

י כל ההסכמות הנז' אינם אלא בקידושין הראשונים שהם עיקר אבל בקידושין שניים שאינם אלא מפני מראית העין לא היה בזה חרם והסכמה. מו"הר ב"ד בסי' ך' וע' בארות המים חא"הע ה' קידושין סי' י"ח ורמזם היד"א לקמן סי' כ"ח הגהב"י ס"ק מ"ח

י"א אי אריך לקדש את הכלה בהיותה לובשת בתי ידים וחוצצין בין ידה ובין הטבעת של קידושין. ע' פ"ת סק"א שהביא משם ה' כרם שלמה (חאס) שכתב דיש להקפיד שלא תהא חציצה בין הטבעות לאצבע ולכן אם הכלה מלובשת בבתי ידים צריכה להסיר מיד ימינה ע"ש ובדבר הזה נחלקו זוגא דרבנן ח''ור דורינו העי"א דהרב יצחק פראג כתב כס' הכר"ש. וה' מתתיה צורמאני מו"ץ בע"ת בוקערשט