אבני האפוד שנט

דבריו הראשונים היו רק על ידי שאלה ל"מ מה שהסיח לפ"ת אח"ך ומי שיש בידו תשו' מוהריב"ל ישים עינו עליו. וכבר ראיתי לה' כר"ש בק"ע דל"ח שהאריך לפלפל בדברי מוהריב"ל הללו ומר הוא דקאמר דספק זה אם בתחילה נתכון להעיד ושוב הסיח לפי תומו אי מהני שפיר מתברר מדברי הרשב"א שכתב דכל שבתחילה היה ע"י שאלה ואח"ך הסיח לפ"ת לא מהני מידי כ"ש אם נתכון תחילה להעיד ושוב הסיח לפ"ת דל"מ והוא הצ"ד צדדין וצדי צדדין לפשט ספקותיו של מוהריב"ל עי"ד וכפי הנראה לא שלטה עינו של הכר"ש בתשו' מוהריב"ל דח"א שהביא הכנה"ג דא"כ היה לו להקשות מדברי עצמו, וא"כ אם הנדון שלפנינו היה כאשר שיערנו דבתחילה העיד בב"ד ואח"ך דבר עם העד ההוא אהרן ל"מ לן עדותו לפי דברי מוהריב"ל ז"ל הנ"ל. ברם כל היד המרבה לבדק בספרי הפוס' יראה כי הרבה פתחים למקום לצאת ממבוכה זו חדא דכבר כתב מוהרא"ש בתשו' וה"ד מוהרא"א ז"ל בתשו' סי' ו' דכל שיש לנו ספק איזה מהן קדם דאמרינן דמאי דאהני לן קדם ותחילת דבריו היו במסל"ת וסו"ד היו בפני ב"ד או ע"י שאלה דבזה מודה מוהריב"ל דש"ד עי"ד שנית דכשנניח דעתינו בקבלת העדוייות יראה ברור דמה שדבר עם אהרן היה בימות הקיץ בזמן המרחצאות והעדות שנתקבל בב"ד של פיליבי מפי האיש הלוי היה בחדש כסלו משנתנו זאת וא"כ מה שדבר במסל"ת עם האיש חאראבון היה בתחילה ושוב בא להעיד בפני ב"ד וכיון שקדמו דבריו במס"לת אע"פ שא"חך בא להעיד בפני ב"ד עכ"ז מהני וכמש"ל משם מוהרי"בל בח"ג סי' ד' וגדולה מזאת מצאנו לה' כר"ש בק"ע שם שכתב להדייא דכל שהסיח לפ"ת תחילה אע"ג שאח"ז מתכוין להתיר מהני ודיינינן ע"פ דבריו הראשונים ורבים מהאחרונים קיימי כוותיה (ע' מה שציינתי בחידו' לא"הע אות ק"ה) כ"ש היכא שאחר דבריו הראשונים במס"לת בא לב"ד דלא הוי רק מתכוין להעיד והבאתי את השלישית דמונח זה שהנחנו בתחילת דברינו דכיון שבא להעיד בב"ד של פיליבי מתכוין להעיד מקרי הוי הנ'חה שוברת כי קרוב הדבר מאד דהאיש הזה לא בא מעצמו שם רק קראוהו הב"ד לידע ממנו מה שאומרים מפיו, וכתב היד"א בהג"הט ס"ק ע"ב ובהגה"בי ס"ק קכ"ו משם מוהר"ם חיים ז"ל דהא דאמרינן דכשבא לב"ד הוי מתכוין להעיד היינו כשבא מעצמו לב"ד אבל כשקורין אותו ב"ד לשאל ולברר מה שאומרים משמו ומה שיודע בענין לא הוי מתכוין להעיד ובס"ק קכ"ח כ"כ משם הפ"מ בח"ג סי' ל' והפמ"א בח"א ס' קכ"ה, ומוהרש"ג בתשו' צל הכסף ח"ב סי' ב' נמשך אחר דעתם ע"ע ולפ"ז לא שייך כאן פקפופו של מוהריב"ל. ואם כנים אנחנו בזה ארוח לן דשתי העדוייות הן העדות שנתקבל בפיליבי והן. עדות שנתקבל לפנינו מגיני אר'ש מאד להאשה הנ"ל כי. שניהם הם במסל"ת. ועל מה שלא בא בדברי העד כי אם שמו וכינוייו ושם עירו אבל לא שם אביו וגם בדברי העד הב' חסר גם כינוייו ואנן במוט'ב תלתא כחדא בעינן. לא חשחין אנחנא על פתגם דנא מכמה טעמי ובפרט כי כולם מדברים על איש ידוע ביניהם ובכי, הא לא בעינן הזכרת השמות וכמבו' בתשו' הר"ן סי' ג"ל וכן היא הסכמת כל רבני האחרונים. והאורך ללא צורך. ולמוד'עי אני צריך כי שלחנו מכתב בעיר יאש הן להועד אשר שם שיקראו לפניו לאברהם הכהן שכנו של שמואל הנעלם למען דעת אם יודע דבר ממיתתו. והן להאישפיטאל שאומרים שמת שם ועדיין לא זכינו להיות מבעלי תשובה לגמרי אך הקיפה לנו הידיעה שלא יש כעת שם אישפיטאל הנקרא בשם קארלו הא' ויש שם ועד כללי מכל האישפיטאליס שמתאספין במקום אחד ויודעין שם המקום שמתו שמה ושאלנו מהם ובא המכתב כי באנשים אשר מתו בשנת 1910 למה"ן באלה לא היה איש הנקרא שמואל שפירא. ואני אמרתי שעכ"ז לא נגרע דבר מכל מה שאמרנו בהיתר האשה הנז', יען ששמואל שפירא הזה היה נקרא ג"ך יאנקו ולפעמים היה מחזיק עצמו לא"י ומי יודע באיזה שם נכתב בפנקס האישפיטאל, גם מה שלא נמצא כעת שם אישפיטאל הנקרא בשם קארלו הראשון אין זו הכחשה ואיפשר שבטעות נודע לו שם האישפיטאל ועבדי אינשי דטעו בהכי ואין כאן הכחשה. שאומרים לא מת ובכן ע"פ כל האמור איתתא דא שרייא להתנסבא לגבר אחרן אם לא יהיה לה זיקת יבום, זהו מה שנלע"ד דבר הלמד מענינו. ואם יסכימו בזה מבעלי הוראה ישמח הכותב וכטל על עשב רצונו. נאם הצעיר דוד ב' אברהם פיפאנו ס"ט. ולנע'מי מודע כי מעולם לא עלה במחשבתי לסמך על דעתי בענין איסור ערוה כזה והלכתי אחרי מאהבי, חכמי ורבני שלוניקי ארץ מולדתי, וח"ור קושטא רבתי ולא השגתי מהם תשובה מספקת למעשה. ואחרון חביב דרשתי את פי הגאון אריה ליב ברודא נ"י אבד"ק לבוב והגליל והיתה תשובתו בד' שבט העבר וז"ל עברתי על כל דבריו וראיתי כי שלח ידו בספרי הפסק ועיניו ראו את דבריהם השייכים בענין הלזה אבל אחר כל אלה אנכי לא אוכל להיות מהמנויים להתיר האשה הנ"ל לעלמא ידי מסולקות מזה את"ד, ומובן מאליו כי גם אנכי טמנתי ידי בצלחת ויעצתי אל האשה שתלך לעיר שאומרי' שמת שם בעלה ותבקש עוד איזה עדוייות אשר יוכלו לברר הדבר באר היטב. והיא האשה שמעה לקולי ותלך