אבני האפוד שנז

אע"פ שאין נלקין פסולין וכמבו' ברמב"ם פי"ד מה' עדות וא"כ כשל עוזר ונפל עזור דכיון דהעד הלוי הוא פסול גם העד הב' ובא מכחו מגן שוייא. איברא דכפי דברי העולם הוא שהאיש הזה וחבריו הגם דהוחזקו לגנבים עכ"ז נזהרין מלגנב מישראלים ואינם גונבים רק מא"י א"כ נכנסנו במבוכה אחרת, דידוע שנחלקו הפוסקים מערכה לקראת מערכה אם גזל העכו"ם אסור מן התורה ועובר בלאו או אינו אלא מדרבנן יעו' בטוש"ע ח"מ סי' שע"ח ובאחרונים שם ועד אחרן יעו' בס' שדי חמד חלק הכללים מע' הגימל אות ל"ח. ועל מדוכה זאת ישב הגאון שואל ומשיב במהדו' ג' ח"א סי' רנ"ח (ככתוב אצלי כי כעת אין בידי הספר הנז') שכתב וז"ל לכאורה כיון דלא הוחזקו כאן בגניבה רק מעכו"ם וכו' אם גניבת העכו"ם אינה מ"הת א"כ פסולין דרבנן כשרים להעיד אמנם מלבד שאין זה מוסכם ושיטת הרמ"בם דגזל העכו"ם מ"הת וכו' אף גם דאינו ידוע לנו שאינם גונבין רק מעכו"ם ובעו"הר שבודאי אינם מקפידים אם הנגנב עכו"ם או ישראל וא"כ הם פסולין מ"הת ואין כאן מקום להכשיר עכ"ד, והלא מראש זה קרוב לשלשים שנה עמדתי ע"ז וקבעתי לו מקום בחידו' לא"הע סי' טו"ב אות כ"א על מי שעשה עברה שנחלקו עליה אי איסורה מדאורייתא או מדרבנן מה דינו של האיש הזה לענין עדות אי פסיל דאורייתא או דרבנן ובתחילה הבאתי דברי מי שגדול מו"הר שער אשר בא"הע סי' ג' שכתב דאין פיסולו אלא מדרבנן ותמהתי עליו מדברי המשנ"ל פ"ו מה' עדות דין ז' והרב"א בתשו' סי' ל"ד והחק"ל ביו"ד ח"א סי' פ"ז ושויתי עזר על גבור מתשו' ה' עדו"בי סי' ח"י והבאתי דברי הגאון שואל ומשיב הנז' ואסו"ד העלתי דהאיש הזה כשר מ"הת מכח ג' ספקות ספק אי הלכה כהפ"מ ודעימיה דבעבר על איסור דרבנן נסתלקה ממנו חזקת כשרות אף, לד"ת או"ד הלכה כהעדו"בי ודעימיה דסברי דחזקת כשרות קיימת עדיין לגבי איסורי תורה. ואת"ל דהלכתא כהפ"מ ודעי' מ"מ כיון דמידי פלוגתא אם עשה איסור דאורייתא או"ל לא נפקא אין לנו לומר אלא ספקא דאורייתא לחומ' ואז נכנסנו במחלוקת אי חומר הספקות מדאורייתא או מדרבנן דדלמא הלכתא אזלא כמ"ד דהוי מדרבנן ורחמנא שרייה ואת"ל דהלכתא כמ"ד דהוי מדאור' דלמא בנד"ז לכ"ע חומר הספקות מדרבנן כיון דהספק הוי בפלוגתא דרבוואתא ואסופא דמלתא הנה הבאתי שם משם הגאון בע"ס פ"מג בספרו שושנת העמקים בד"ג ע"א שכתב בפירוש דכשעבר עברה ספק איסור תורה כשר לגמרי אף מדרבנן יעו"ש מילתא בטעמא את"ד בקיצור שם ישיב ובהשמטות לא"הע סי' מ"ב הניפותי ידי שנית בענין זה על דברי הגאון פ"מג במה שרצה להכשירו לגמרי. נקט מיהא דלפי סברא דידן ורבים אשר איתנו הוא דבכגו"ד יש להכשירו מן התורה ואם כנים אנחנו בזה הנה לפניך יסוד חזק לסמוך על עדותו של הלוי הגם שהוחזק לגנב וגזלן אם האמת מה שאומרים שאינם גונבים רק מעכו"ם ולא מישראל. בשגם אם נרצה לחוש לס' הג' ש"ומ דכל שהוחזק לגנב מנכרי גונב ג"ך מישראל והיה בהניח דיאודה הלוי הזה היה גזלן דאורייתא מ"מ הנחה זו הס'תר עושה להעדות שנתקבל בפני ב"ד של פיליבי שהוא בא להעיד בפני ב"ד ולכן נאמר דעדותו מהבל ימעט בכל אשר דבר כיון שהוא פסול להעיד מדאורייתא אבל במה שהעיד משמו לפנינו אהרן חאראבון עדיין עדותו קיים כיון שמה שאמר לו הלוי בתחנת הברזל של סופיאה כי שמואל בעלה של בוקה נפטר ברומאניאה לא היה רק מסיח לפי תומו והודיעו לאהרן ששמואל מת מבלי שום שאלה דכיון שהיה יודע שגם הוא היה מכירו של שמואל הודיע לו המיתה ואין לך מסל"ת גדול מזה וקי"ל דאפי' פסולין דאורייתא כשרין במסל"ת וכמו שפסק מרן בסי' טו"ב ס"ג והוא דעת הר"יף והרא"ש והרמב"ם. וכתב הר"ן בתשו' סי' ג' דה"ה לישראל מומר לע"ז ולכל התורה כולה וכמבו' הכל בב"י. ואע"ג דיש שחלקו על הרי"ף וגם אני מצאתי להרב המאירי בחידו' ליבמות דאחר שהביא סב' גדולי הפוסקי' ע"ז כתב דיש לפקפק בדבר עי"ד, מ"מ הסכמת כל האחרונים להכשיר וכיעו' ביד"א מ"ק הגה"בי ס"ק כ"א וכ"ש לפי מ"ש שם בס"ק ב"ך דע"כ לא חלקו על הרי"ף ז"ל אלא במומר לע"ז ולכל התורה כולה אבל בפסולין דאורייתא וכגון עבריין שעובר על השבועה דפסול מדאורייתא אליבא דכ"ע כשר במסל"ת והם דברים פשוטי' שלא ניתנו ליכתב יעו"ש אלא דבזה לישרי לן מר היד"א דמדברי ה' המאירי שם מבואר דבפיסו' דאורייתא הוא שפקפק עכ"ז יהיה איך שיהיה כבר כתבנו דהסכמת גדולי האחרו' להכשיר בפסולי עדות כל שהוא מס"לת וכנז' ולא חילקו בין גזלן לשאר הפיסו' ואדרבא לסברת היד"א כל שאינו מומר לע"ז ולכל התורה כולה לכ"ע כשר, ויעו' לה' פ"ת בס"ק כ"א דגם בפיסו' דאורייתא המ"לת לא בעינן קשר דברים י"ש. וכי תאמר בלבבך דאין אנחנו יכולין לדון את הלוי הזה במה שדבר לאהרן העד הב' בדין מסל"ת מאחר שסיים בדברו שיאמר לאשתו שלא תוציא עוד הוצאות שבעלה שמואל כבר מת וקי"ל דאפי' במסל"ת אם זוכר בתוך דבריו אשה אין זה נידון במסל"ת וראש המדברים בזה הוא הנ"י בפ' כיצד שכתב להדייא דאפי' להמתי' פסולי עברה דאורייתא במסל"ת אם בתוך דבריו אמר אמרו לאשתו של פ' שאני ראיתי בעלה מת לאו מסל"ת