אבני האפוד שנה

הד"ר הוא לנ"ד דכיון דאיכא למיחש לשמא יבא לגרש בשם זה והגט הוא פסול לכן אין לכתב בכתובה שם אברהם רק שם אביו כי זה משה. תו אשכחנא ריעותא אחריתי שאם נכתב בן אברהם חיישינן לאיסור ערוה דשמא ימות בלי בנים ואחיו מן האב שהם אחים יאמרו שהם אחים מן האם שהרי אלה בני משה וזה בן אברהם והבת היא בת משה ויבאו לידי איסור ערות דודתו כי ע"פ החששות האלה הן ותולדותיהן כיוצא בהן ראוי למחות שלא לכתב בכתובה כ"א רפאל בן משה ולא בן אברהם ואם כתבו כן בכתובה הרי היא פסולה וצריך להחליפה באחרת אך לעשון רצון האלמנה יכולין לכתב כינוי המשפחה באופן זה רפאל דידיע אסא בן משה דהא כנוי משפחה לא כתבינן בגט ויכול אדם לכנות עצמו בכינוי משפחה שירצה ובניו אחריו יתנהגו כמעשהו עמנו הנלע"כ דבר הלמד מעניינו, והוא הצעיר. דוד ב' אברהם פיפאנו ס"ט. סי' ח"י עיגונא אדר התר"עא שאלה זה שנים שהאשה שולטאנה ה"מ בוקא בת, ן' ויניסטי נשאת בפיליבי לאיש מילדי האשכנזים שמו שמואל שפירא ואחר שעברו ימים מספר מהנישואין באו פה סופיאה ויחנו במלון ואחר ג' או ד' ימים אמר הבעל לאשתו כי הוא רוצה ליסע לסלסטרא כי שם ימצא פרנסתו, האשה הפצירה בו ללכת שניהם יחדיו ולא רצה כי אמר לילך שם הוא בתחילה ולמצא מקום תחנה ואח"ז ישלח דברו משם שתלך גם היא ויקח עמו גם קצת כלים ממה שהביאה לנדונייא וילך לו באמרו שאחר זמן מועט ישלח לקחתה, ימים או עשור אחר שהלך לשם כתבה לו אשתו איגרת שלומים וגם הפילה תחינתה לפניו שיקראה לרגלה והוא השיב אמריו כי בעוד שלשת ימים ישלח לה מעות להוצאת הדרך. האשה המתינה כמו עשרה ימים וכשראתה שלא קבלה מבעלה אפי' שתי כותבות חקרא ודרשה ושאלה אשה מעיר סלסטרא על בעלה ויענו לה כי הבעל איננו, כי שם לדרך פעמיו, ומאז ועד עתה זה שלש שנים עקבותיו לא נודעו. והן עתה נתקבל עדות עליו בפיליבי וז"ן. במותב תלתה כחדא הוינא נחנא ב"ד דח"ל כד אתא קדמנא הבחור יאודה דוד הלוי ואחר האייום והגיזום כדחזי לפו"ד קם ע"ר והעיד בתוע"ג בז"הל, לייו אין איסטאנדו אין לה סיבדאד סיליסטרה טובי קונוסימיינטו קון שמואל שפירא אי קון סו מוזיר פרימירה, אי דיטו שמואל שפירא ביבייו אין סיליסטרה קומו בלאחו אי סי איזו לייאמר ייאנקו, אי דיספואיס די טיימפו סי פואירון אין לה סיבדאד ייאש (רומאניאה) אי אנטיס קאזי 5 מיזיס. ריסיבי ליטרה די לה סיבדאד ייאש די לה מוזיר פרימירה. די שמואל שפירה אין דיזיינדו קי מורייו שמואל שפירא אין איל אישפיטאל, עוד העיד יאודה בן דוד הלוי הנז' בז"הל אין לה סיבדאד די ייאש ביבייו שמואל שפירא קומו גידייו אי קריאו קי מורייו קומו גידייו אי לה מואירטי די שמואל שפירא לו סאבי לה מאדרי די שמואל שפירא קי מורה אין ייאש. אי אנסי און ביזינו די שמואל שפירא נומבראדו אברהם הכהן מירקאדיר די מאניפאקטורה, אי איל נומברי דיל אישפיטאל איש קארלו פרימו, כל זה העיד בפנינו ה"ר יאודה בן דוד הלוי הנז' ע"ן וע"י וכוח"ש פה העירה דמתקרייא פיליבי יע"א ביום י"ח ל"ח כסלו מ"ש התרע"א לב"ע פ' פ' פ' עוד נתקבל עדות פה סופ'יאה בפנינו וז"ן. במותב תלתא כחדא הוינא נחנא ב"ד דח"ל כד אתא קדמנא אהרן שמואל חאראבון ואחר האייום והגיזום כדחזי לפו"ד קם ע"ר והעיד בתוע"ג וז"ל. לייו פארטיינדו אגורה און אנייו פור פיליבי אה אזירמי באנייוס מי בידו יאודה דוד הלוי אין לה גארה די סופיאה אי מי דישו קי איל מאנסיבו שמואל מארידו די בוקה פואי נפטר אין רומאניאה אי קי סי לו דיגה אה לה מוזיר קי נון גאסטי פארחס קי איל מארידו ל'יא סי מורייו כה"ד ושאלנו לאהרן העד הנז' אם מכיר ובטוח כי על שמואל שפירא בעל האשה הנז' היו דבריו והשיב כי הוא דבר ברור כשמש כי עליו הוא מדבר יען אני ויאודה הנז' היינו מכירים בטיב את שמואל הנז' ואשתו הנז' שנישאו בפיליבי ובאו לסופיאה ובקרו בביתי וגם שמואל הנז' היה אחד ממכיריו ומיודעיו של העד הנ"ז, וזאת מאיתנו להודיע מה שנודע לנו כי האיש יאודה הלוי הנז' העד הראשון מעולם הוא יושב בבית האסורים אודות מעלליו הרעים מגזל וגנבה. ועל האמת באנו על החתום פה ביום שני ששה לח' אדר מ"ש התר"עא ברוב עוז ושלם. פ' פ' פ' ונדרשתי לדעת מה תהיה משפטה ודינה של האשה הזאת כי היא רכה בשנים ואין לה משען ומשענה. תשובה אשימה עיני על קב"ע הראשון כי לפום ריהטא נראה כי הוא הבל ואין בו מועיל יען עיקר כחו וחילו של העד הראשון הוא על הכתב שקבל מיד אשתו הראשונה של הנעלם שהיא צרתה דדא. דהגם דנאמר דע"פ כתב כזה דידוע מי כתבו היינו מכשירים אף בלי קייום מ"מ עיקר העדות הוא מהצרה דהיא מחמש נשים שאינן נאמנות להעיד דחזקה דמשקרי בעבור שנאתם וכמו שפסק מרן בסי' טו"ב ס"ד, וכבר עלה בלבי לומר דבכנו"ד דעדות הצרה הוא על ידי מכתב