אבני האפוד שנב

רחוק וגם אינהו מפרשי דשמה היתה כך ובאמת לא נמצא נוסח זה בשום תרגום אנקלוס שבידינו. גם התוס' בפסחים דנ"ד ע"א אמרו דלא מצינו בכל התורה שיקרא לבן אשתו בנו וזה דלא כהתרגום הנז'. מש"אכ איש זר דעלמא הגם שהוא גדלו בביתו והאכילו והשקהו וא"זל כל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מע"הכ כאילו ילדו מ"מ לא מצינו שיקרא בנו לקס"ת וכיוצא שיקראוהו בשם בן פ'. וע' לה' קהלת יעקב בקונט' לשון בנ"א אות ע"ג שכתב משם ה' בני אהרן סו"סי פ"ה שכתב דאין קורין בן רק למי שהוא בנו ממש עי"ד. איברא דמצינו למו"הרם ב"ב ז"ל בתשובה והובאה תשובתו בתשו' דשייכי לס' משפטים סי' מ"ח על ר' ואשתו שכתבו שטר לבן אשתו וכתוב בו ותנו לבננו והשיב דלישנא מעלייא הוא דהמגדל יתום וכו' ואם ר' כתב לחמותו אמי פב"פ לא מרענא לשטרא דכיון דשמה פב"פ אם נכתב אמי מה בכך דילמא משום דמרחמא ליה כאם (ונעלם דבר מהכנ"הג בח"המ סי' מ"ב הג"הט ס"ק ע"ה שפקפק על הסמ"ע שכתב דה"ה לגבי חמותו יעו"ש) ועוד כיון דהמגדל יתום וכו' נקרא בנו אז גם היתום ראוי לקרות לאלוף נעוריו רבי וכו'. ועוד דהבעל כאשתו וקרינא ביה לא יומתו אבות על בנים ע"כ ופסקה מור"ם בח"המ סו"סי מ"ב בסתמא יעו"ש וכפ"ז ש"ד לכתב בכתובה בן אברהם יען שגדלו בתוך ביתו ויהי לו כבן. אך מלבד דנדון הרב הנה הוא בבן אשתו דוקא ולא לכל יתום דעלמא וכמו שסיים וכתב ועוד דהבעל כאשתו וקרינא ביה לא יומתו אבות ע"ב ומן התימה על מור"ם דנקט את דינו בכל יתום. עוד בה דאפי' תימא דמוה"רמ בנ"ד ריוחא אשכח וא"הן דלכל יתום אמרו אפי' שאינו בן אשתו מ"מ ל"ד לנ"ד דזה הוי שטר שבין בנו לאביו ושם ניכר בשמות ברורים מי הוא הנותן ומי הוא המקבל רק שבאין אנו להרע השטר ולקרותו מזוייף בעבור שכתוב בו תיבת בנו או אביו ע"ז כתב מוה"רם דאין כאן בית מיחוש דרגילי אינשי למקרי למי שגדלו אביו או בנו וכיון שאנו רואים שכתוב בו פב"פ נתחייב לפ"בפ בנו ברור הדבר דאיהו ניהו ולא מרעינן ליה בעבור שכתוב בנו אבל בכתובה דהיא נכתבת בינו לבין אשתו או בשטר שיתן לאיש זר כשיכתבו בו שם אביו המגדלו הוא יאמר כי איננו יען שם אביו הוא פ' מאחר דאיכא ריעותא בשם עצמו דהוא בן משה ובשטר כתוב בן אברהם. וכבר מצינו חשש זו בעצמו בכתובה על כיוצא בזה בתשו' הר"אש ס"טו סי' ה' שנשאל על גר שנתגדל ורוצה ליקח אשה אם יוכל לקרות לעצמו איזה שם שירצה כגון פב"פ עם כינוייו ויכתב כך בכתובה אי מחזי כשקרא או"ל והשיב שאותה כתובה כמי שאינה דכיון שלא הוחזק בעיר באותו שם עד היום הזה ונמצא משהה את אשתו בלי כתובה וכו' וכתובה זו כמאן דליתא דמייא ואין לחתום עליה עכ"ל ה"ן אם נכתב בכתובה בן אברהם הלא כ"ע ידעי דשם אביו משה והוא יאמר אין זאת אשתי. אולם אנכי הרואה מלאך ה' נצב לקראתי בדרך הוא הקדוש הגאון חתם סופר בחא"הע סי' ע"ז דנראה מדבריו דברים המנגדין לזה ה"ד ה' פ"ת בא"הע סי' י"ט סק"ג שנשאל על איש אחד שדר בכפר עם אשתו ובניו כולם מוחזקין בחזקת בניו וחתמו עצמם על שם אביהם בן אליה וכך עולים לס"ת ועתה קם בנו הגדול הנקרא אברהם בן אליה ונשא אחות אביו אליה בחופה וקידושין וכאשר קרא הרב לאביו ושאל אותו על המעשה הרע הזה השיב שזה אברהם אינו בנו אלא חרגו בן אשתו א"ל הרב הישמע שהחורג יחתם בעצמו בשם בעל אמו ויעלה כן לס"ת וגם בכתובה יכתב אברהם בן אליה והשיב אליו שאשתו תשיב ע"ז והיא אמרה שבהיותה פנויה הרתה לזנונים וילדה זה הבן וכדי להסתיר בשתה החזיקו כבן אבל האמת אינו בן בעלה כלל. והשיב דלכאורה מה שחתם עצמו בן אליה ראיה גדולה היא שהחזיקו בנו ממש ואף דבח"מ סו"סי מ"ב איתא מי שמגדל יתום וכו' ואין לומר דדוקא בשטר שבין זה לזה אבל בשטר לעלמא לא דלמה לו לחתם כן במה שבינו לאחרים ז"א דיש לנו ראיה מוכרחת דאפי' בכה"ג ארחא דמילתא הכי הוא מדכתב בפ' פינחס ושם בת אשר וכו' אך הכנ"הג בח"מ שם מחלק דמוהר"ם לא אמר שיקרא בן אשתו בנו אלא באין לו בנים אבל ביש לו בנים לא וכו' ולפ"ז בנ"ד שיש לו בנים ואפ"ה נכתב זה על שם בן אליה ובכמה כתבים ושטרות א"כ ראיה גדולה היא שהחזיקו בבנו ממש א"ד כפי מה שהעתיק אותם ה' פ"ת ז"ל מבואר מדבריו היפך כונתינו. דהנה אמת דמ"ש בשאלה שתמה הרב היתכן שהחורג יחתם בעצמו בשם בעל אמו ויעלה כן לס"ת וגם בכתובה יכתב אברהם בן אליה? הוא מסייע שיש בו ממש לדידן וגדולה מזאת דאפי' בבן אשתו שרגיל כן תמה כ"ש לאיש זר. אכן הגאון חת"ס הוא מנגד גמור לסברתינו הן בעיקר החילוק דלא ס"ל לחלק בין ההיא דמוהר"מ לבעלמא והן בעיקר הדין דהוא פסק בסכינא חריפא דאם אין לו בנים שפיר כתב בן אליה רק דלגבי נ"ד דהיה לו בנים לא הוכשר בעיניו ולפי דעתו בנ"ד דאין לו בנים אין כאן בית מיחוש, אכן לפי דעתי המעט בתר דמחוינא קדה מול כסא כבוד הג' חת"ס ז"ל אנא דאמרי דשפיר מחלקינן בין ההיא דמוהר"מ לעלמא ומה שנסתייע עצמו מדברי הת"א מההיא דסרח בת אשר כבר כתבתי דכל הראשונים דחאוה ונסחא זאת לא נמצאת בשום מקום ומי יודע איזה תלמיד טועה כתבה ואף לפי גירסא זאת אין ראיה משם דלענין נחלת הארץ איתמר וכנז' ותו איכא לחלק ולומר דגם הרב הנז' יודה דלכתחילה אין לכתב כן בכתובה, אך בנ"ד שכבר בא הענין לפניו