אבני האפוד שנ

דינא הכי כל שהוכחשו אפי' בבדיקות ואפי' הם רבים עדותן בטלה ואת"ל דהלכתא אזלא כרוב הפוס' דס"ל דאין בודקין עדי נשים בד"וח מ"מ לו יהי ממון דאין בודקין בד"וח אם בדקו והוכחשו לכ"ע עדותן בטלה ולא תימא דזהו דוקא אם יש כאן ב' עדים ויש הכחשה ביניהם בזמן אבל כל דאיכא הכא ג' או יותר אמרינן דל מהכא האחד האיכא שנים ותתקיים העדות בהם וכסברת מוהר"א אב"ן וכת דיליה דדלמא הלכה כמ"ד דל"ד אם יש כאן רק ב' אלא אפי' ג' וד' דכל דהוכחשו כד"ן דמייא אפי' למ"ד אין בודקין וכס' מוהרימ"ט ודעימיה ומתהפך שפיר ספק אי הלכה כמ"ד דכל שיש כאן הכחשה בין העדים אפי' הן ג' בטלה עדות כולם ואת"ל דהלכה כהאומרים דדוקא בד"ן אמרינן הכי אבל לא בד"מ דהתם דוקא בדאיכא ב' והוכחשו אבל לא בדאיכא יותר מב' דלמא הלכתא כהאומרים דעדי קידושין לד"ן דמיין ובטל כל העדות וחזינן לרבני האחרו' דעבדי כי הך ס"ס באיזה נדון שחל להיות בחשבונם כיוצא בזה לך נא ראה וכיון דאיכא ס"ס שפיר אזלינן לקולא וע' לה' דבר שמואל בא"הע סי' ב' דק"ך ע"ד דכתב בפשיטו' דאפי' היינו יכולים להשוות הב' עם אחד מהעדים לא הוה מהני כיון דהוכחש אחד מהם הוכחשו כולם משוינן להו ועדותן בטלה עי"ד מבלי עלות על שפתיו שזהו מחלוקת הראשונים וכנז"ל. העוד לנו פתח פתוח להפיל ארצה הקידושי' אפי' אם נרצה לחוש לס' מוהר"י חן ומוהר"א אב"ן ומוהרי"קא ולומר דכל שהן ג' ויש הכחשה בין הב' לאחד דתתקיים העדות בב' הנשארים עכ"ז קידושי' הללו דנ"ד הרי הן בטלין ומבוטלין ולא יהיו חלין כלל. יען עדות פלוא שהוא העדות הב' אשר הושוה בזמן עם חצרון העד הג' כלא חשיב מטעם דגם הוא לא העיד רק שראה נתינת הטבעת אך אינו מעיד אם דבר המקדש דבר ומה דבר דאז גם אם לא נאמר שדבר עמה דברים המזיקים ונלך להחמיר לכל היותר לא נוכל לומר רק שנתנם בשתיקה אך לא נוכל לצעד הלאה ולומר דאמר לה הנוסח המועיל וכל שנתנם בשתיקה אינו מועיל כלום רק אם היו מדברים מקודם ע"ע קידושיה וכבר ידוע כמה תנאים נצרכים במדבר עע"ק כדי שיחולו הקידושין ולא אחד בהם שיהיה נקי ממחלוקת וקצת מהם הזכרתי באסיפתי לש"ע סי' ז"ך לך נא ראה, ועל הכל כי פלוא העד הב' אומר לנו שלא ראה שקבלה הטבעת רק ראה הנתינה ובכה"ג לא מהני כלום שהרי כתב מור"ם בסי' מ"ב ס"ד דצריכים העדים לראות הנתינה ממש מידו לידה או לרשותה אבל אם לא ראה הנתינה ממש לידה אע"פ ששמעו שאמר התקדשי לי וכו' אינם קידושי' עד שיראו הנתינה ממש והוא מקור נפתח מתשו' הרשב"א הובאה ביתה יוסף וכתב בד"מ שכן הוא דעת מוהר"ם בתשו' דשייכי לס' נשים סי' א' וא"עג דהמרדכי בפ' האומר הביא משם הר"אם דחיישי לקידושין כתב מו"רם בתשובה סי' ל' דראוי לסמך אהרשב"א ומוהר"ם רמזו הכנ"הג בהג"בי ס"ק מ"א, ואין לחלק דהתם שאני דלא ראה הנתינה ואפשר שלא נתן אבל הכא ראו הטבעת וראו שפשט את ידה ונתן לה רק העד אומר שלא ראה אם קבלה ואפשר דבכנה"ג יודו הרשב"א ומוהר"ם. דהרואה דברי מוהר"ם בשרשן יורה יורה ידין ידין דלא שנא ואנן בעינן שיראו גם הקבלה דהתם קאי בר' שזרק לה קידושי' ללאה לתוך חיקה וכתב וז"ל דקדקתי בכתב העדוייות והנה כתוב בו שהעדים לא ראו אם נפלה הטבעת של קידושי' בחיקה אם לאו וכו' ואפי' אחד מהן אינו אומר שראה שנפלה בחיקה אין כאן אפי' חשש קידושין וכו' ואפי' היא יודעת שנפלה לתוך חיקה בעינן דלהוו סהדי שהגיעו הקידושין לידה דילפינן דבר דבר מממון ואין כאן קידושי תורה אלא עד דחזו תרי סהדי דמטו הקידושין לידה וכו' והיכא דאיכא אפי' חד דראה שהגיעו הקידושין לידה אינה מקודשת אפי' מדרבנן וכו' ועוד אפי' נפל לחיקה דלמא היה חיקה עשוי קטפרס וכו' יש"ב דמבואר מדבריו דבעינן שיעידו שהגיע לידה ממש וע' פתחי תשו' סקי"ג דרבני אשכנז האומרים דכל שעומדים המקדש והמתקדשת וראו הטבעת בידו ושמעו שאמר הא"מל אלא שהעלימו עין בשעת נתינה ומיד ראו הטבעת בידה וכו' דידיעה כזו מהנייא ע"ע דוק בדבריהם דהא מיהא בעינן שיראו הטבעת בידה אחר הקידושי' מה שלא יש בנ"ד דפשיטא ודאי דלא מהני והנה אמת דמוהר"ם כתב דבנ"ד לא היה אפי' אחד שראה משא"כ בנדון שלנו דהאיכא חצרון שראה את הכל מ"מ הא לא תברא דמוהר"ם רווחא אשכח ואה"ן דאם היה רואה האחד לא היה די כיון דאיהו קאי בשיטת האומרים דהמקדש בע"א אין חוששין לקידושיו וכמ"ש שם שוב בתר הכי בסי' ב' וכבר האריך בסוג זה ה' דברי יוסף שם וכתב דכל שהאחד לא ראה הנתינה מידו לידה ל"מ ולא מידי ומר הוא דקאמר דתרי טעמי דקיהיב המרדכי משם הר"אם להעמיד הקידושין לא שייכי בנדון שלו וה"ה לנ"ד ודוק. נמצא דגם עדות פלוא תשאנו רוח לא נשאר רק עדות חצרון הוא העד הג' וכבר הסכימו הפוסקים דהמקדש בע"א אינו כלום כל דאיכא ריעותי אחריני וכמו שהארכתי בזה בחידו' לא"הע סי' מ"ב לך נא ראה. תו מהדרנא אשרייותא מאנפא אחרינא דכפי דברי העדים שלשתם יחד הם המדברים שהיא היתה חולה והיתה שוכבת על מטתה וידוע ומפורסם שלא היה להנערה הנז' שום חולי הגוף בשום אחד מאבריה רק החולי הזה כי הבחור אומר שהיא משוגעת וקרוביה אומרים כי היא חולה ממרה שחורה אשר גם זה בכלל שטות. יחשב ע' שדי חמד מע' אישות סי' ב' דס"א ע"א ובאו"ק ט' דס"ד