אבני האפוד שמו

הכלל בכל עברות שבתורה ואף כי אותו המומר היה פרוץ וכו' יש"ב כי ממנו נקח לנ"ד דמה התם אילו היה ישראל גמור הוה אמרינן דצריכה גט ב' והרי היא א"א מדאורייתא מטעם חזקה ומ"מ היכא דהוי מומר ל"א הכי ואינה צריכה הימנו גט משום דאין כאן חזקה דאין אדם עושה בב"ז ה"ה הכא ל"א דכיון דמתנהגין כאיש ואשה הרי היא אשתו בכתובה וקידושין אלא כל שאנו מכירין רוע מעלליו אמרינן אינה אשתו רק כונתם לשבת יחדיו להתעלס באהבים כנלע"ד והסכימו עמי חברי יושבי בית הועד. ואח"ז מצאתי להכנ"הג בא"הע סי' קמ"ט הגה"בי שכתב דבא מעשה לפניו במומר שנשא בגיותו בת ישראל שהמירה ג"ך ושהו יחד שנים או ג' שנים ולבסוף חזרה היא לדת האמת וקדשה אחר והתירה הרב לשני דודאי הוא והיא לא נתכונו לשם קידושים בהזדווגם יחד בגיותם עי"ד והובא בבא"הט שם סק"ג ודון מינה לנ"ד אע"ג דהרב מיירי כששניהם מומרים לא שנא ודוק. ועל פי זה עשינו מעשה להתירה לאשה הנז' מאטילדה גולדינבירג להנשא לכל מי שתחפץ בלתי גט אפי' לכהן כיון דלא נתגרשה מאיתו ואין לאסרה משום זונה אע"פ שנאמר שמה שחיו יחד היה דרך זינות דמומר אינו עושה אותה זונה וכמ"ש הפ"ת בסי' ו' סק"ז משם הגאון חת"ס ומ"ור ה' ב"ד בא"הע סי' ג' רק שתמתין ץ' יום שהם ימי הבחנה ואם שגינו את"מ וה' הטוב יכפר בגבורות ישע ימינו. נאום הצעיר דוד אברהם פיפאנו ס"ט סי' ט"ז ה' קידושין מנחם התרס"ט שאלה עמדו לפני ראובן מצד אחד ושמעון מורשה בעד אחותו רחל מצד אחר, אודות כי ראובן היה משודך עם רחל ויהי לימים נהיתה ונחלתה בחולי השגעון. קרוביה שפטו בדעתם כי החולי היה מחמת שאמרו לה שחתנה המשודך לא יאבה לקחתה. ובעבור זה כדי להפיס דעתה עשו אופנים שיקדשנה הבחור משודכתה בקידו' גמורין והועילו במעשיהם כי הבחורה קדשה. אך לעת עתה הבחו' חזר בו ואינו חפץ לקחתה כי היא עדיין משוגעת והוא האומר כי גם בשעת הקידושין היתה משועממת והראיה כי תכף ללקיחת טבעת הקידושי' ממנו זרקו מידה. ואחיה טוען כי בעת הקידושין עם כי לא היתה שפויה בדעתה כדרך כל הארץ לא היה כאן שטות רק שהיתה קצת חולנית ממרה שחורה וזריקת טבעת הקידושי' היה לאחר עבר זמן מה והרי היא מקודשת לו לגמרי וימתין עד שתתרפא וכדי לברר הענין הוזמנו לב"ד העדים שהוזמנו בעת הקידושין והנם ג' ונעשה קב"ע וז"ן (מועתק מלשון לעז לל"הק) חנוך העד הא' לאחר האייום וסגיזום העיד בתוע"ג כי יום הששי מימות החורף שעבר היה הולך לשוק פגע בו שמעון אחי הנערה וקראהו לצרפו למנין לקידושי' והלך הוא עם פלוא וחצרן. וצוו אותם שיכנסו אחד אחד נכנסו וראו להנערה שוכבת על מטתה אמר לה אחיה קום. והראה לנו הטבעת אם היה של זהב. הבחור לקח הטבעת ונתנתו להנערה ודבר לה דברים ואינו זוכר מה דיבר והיא קבלתו והיה זה בשעה עשתי עשרה קודם חצות היום א"ד שאלנו ממנו אם ראה שהנערה זרקה הטבעת? ואם היתה משופה בדעתה? והשיב כי לא ראה זריקת הטבעת ושהנערה היתה קצת מצרה מצד עצמה פלוא העד הב' העיד לאחר האייום והגיזום כי יום הששי מימות החורף שעבר שלש או ארבע שעות אחר חצות היום בא חצרון (הוא העד השלישי) אצלו וחלה פניו שילך לצרף מנין לקידושי נערה אחת שהיא חולה הרבה והיה ראוי להיות הקידושי' ביום א' משבוע הבא ורוצין לקדשה עכשיו הלך ונכנס הביתה ואחי המשודכת הוציא טבעת והראהו לו אם היה של זהב ונתנו להבחור, הנערה היתה שוכבת הקימוה ולבשוה והיא היתה שוחקת ולפעמים דמעתה על לחייה. שאלו להבחור אם הוא חפץ בה וענה הן ועינו ראה כי הבחור לקח הטבעת ונתנו לידה אך לא ראה אם קבלתו ואם זרקו מידה. חצרון העד הג' לאחר האייום והגיזום העיד כי יום הששי קודם פורים שעבר מצאו אחי הנערה וקראו הביתה נכנס וראה להנערה שהייתה חולה ואחי הנערה הראה הטבעת ושאל להבחור אם חפץ בנערה וענה הן לקח הטבעת ונתנתו להנערה ואמר לה הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת מ"וי ואחרי כן נתנו לנו מיני מתיקה ואמרנו בס"ט והיה זה כשלש שעות לאחר חצות היום ע"כ והקיפה לנו הידיעה שהטבעת היה מושאל מאת קרובת האשה בידיעתה שהוא לקדש בו את הנערה הנז'. ובכן ישאלוני משפטי צדק מה יהיה משפט הנערה אם חלו הקידושין וצריכה גט אם אין? וזאת מן המודיעית כי הנערה הנז' איננה בקו הבריאות ואינה לפנינו לבדקה וכפי מה שאומרים קרוביה כי כעת אינה משופה בדעתה לגמרי לקבל גט אם יצטרך. תשובה כל שיח טרם יהיה בעדות הקידושין נתנה ראש להחששות שיש בנדון זה חוץ מהעדוייות ולא ראיתי בהם דבר גבורות להפיל ארצה חומת הקידושין דלמאי ניחוש לה אי משום שהטבעת איננו מהמקדש רק הוא שאול ובמקדש בטבעת שאולה נחלקו הפוסקים אם הוו קידושין אף בהודיע למשאיל וכמ"ש בא"הע סי' כ"ח סי"ט ובכנ"הג שם הגה"בי ס"ק כ"ח ולסברת הרב"ד בא"הע סי' ב"ך וה"ד היד"א שם הגה"בי ס"ק מ"ו צריך להודיע ג"ך לאשה שהוא שאול הא לאו מילתא היא. וכאשר הארכתי אני הדל בכסלו התרס"ו והעלתי בתשו' דכיון דאיכא ס"ס להחמיר, מקדש בטבעת שאולה ע"מ לקדש